בדיקת התנגדות אדמה

שלום שי.

המרחק והערך האמיתי של התנגדות האלקטרודות בעת ביצוע מושלם ולפי עקרונות המדידה ,
צריך לקיים התנאי הבא :
ההפרש בין 3 המדידות (אלקטרודה של מעגל המתח P) אינו עולה על 10% ,
במידה ולא, צריך לשנות את המרחקים או הכיוון .

בברכה

שי שלום
בעת מדידת התנגדות ההארקה, מחדירים לאדמה אלקטרודה מתכתית נוספת במרחק השווה ל-5 פעמים האורך הגדול ביותר של מאלקטרודת ההארקה הנבדקת (בדרך כלל אלכסון המבנה). אלקטרודה זו משמשת כאלקטרודת מבחן C (או אלקטרודת הזרם). כשמחברים מקור מתח בין אלקטרודת ההארקה E לבין אלקטרודת המבחן C יזרום זרם IE דרך האדמה.
במרחק השווה לכ- 62% מהמרחק בין האלקטרודה הנבדקת והאלקטרודה C בקו ישר, מחדירים אלקטרודה P שהיא אלקטרודת פוטנציאל. מד מתח המחובר בין אלקטרודה זו לבין אלקטרודת ההארקה E ימדוד את הפרש הפוטנציאלים UE שבין האלקטרודות. התנגדות האדמה העוטפת את אלקטרודת ההארקה, היא בעצם היחס בין הפרש הפוטנציאלים לבין הזרם הזורם דרך האדמה, או במילים אחרות היחס בין קריאת מד המתח לקריאת מד הזרם.
בקיצור השיטה מבוססת על שיטת מתח זרם ובה מודדים מתח בין האלקטרודה הנבדקת ואלק’ הפוטנציאל. מתח זה מחולק בזרם בין אלקטרודות הזרם נותן את התנגדות האלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה

שלום אריאל,
איך אפשר להשיג הוכחת מתמטית של נוסחת המרחקים בין האלקטרודות : Dp=62%Dc
או זו רק תוצאות של ניסויים ?

תודה

וואליד שלום
קיימת הוכחה מתמטית.
אולם אנסה להסביר ביתר פירוט.
כאשר ממקמים את אלקטרודת הזרם במרחק הנדר ומניעים את אלקטרודת המתח מהאלקטרודה הנבדקת לכוון אלקטרודת הזרם, עולה ההתנגדות הנמדדת בהתמדה.
באזור 62% מהמרחק פלוס/מינוס כמה מטרים היא מתייצבת על ערך כמעט קבוע ושוב עולה בחריפות לכוון אלקטרודת הזרם.
זו הסיבה שמבצעים 3 מדידות כדי לאבחן שאנו אכן באיזור המדידה הנכון.

שלום ואליד
הנוסחא המתמטית לפיתוח של פוטנציאל מתח בין שתי נקודות עקב זרם בין שתי אלקטרודות זרם
אינה מסובכת והפיתוח שלה מתבצע ע”י סופרפוזיציה של הפתרון עבור כל אלקטרודה בנפרד כלפי האינסוף.

כלומר, מסתכלים על הזרם שיזרום בין אלקטרודת זרם אחת לאלקטרודה ספרית באינסוף
במקרה כזה הזרם יהיה רדיאלי מהאלקטרודה (מניחים שרססטיביות האדמה הינה קבועה בכל מקום בשלב זה)
מתקבלת נוסחא:
(V=roh*I/(2*pie*r
כאשר r הוא המרחק מהאלקטרודה.

עבור שתי אלקטרודות מתקבלת הנוסחא:
(V=(roh*I/2*pie)*(1/r1-1/r2

שי,
מדידה באמצעות שתי אלקטרודות יכולה להיות מאד בעייתית מכיוון שההתנגדות של אלקטרודת המדידה כלפי המסה הכללית של האדמה הינה בטור להתנגדות האלקטרודה הנמדדת והערך הנמדד הוא הסכום של שניהם.
במידה וההתנגדות של האלקטרודה הנמדדת נמוכה מאד (כגון מבנה עם הארקת יסוד) המדידה הנ”ל אינה טובה.

במדידה עם שתי שלושה אלקטרודות, ההתנגדות של אלקטרודות המדידה כלפי המסה הכללית של האדמה אינה משפיעה על תוצאת המדידה.
זאת מכיוון שישנו שימוש בשיטת 4 חוטים. מפל המתח על אלקטרודות הזרם אינו משנה כי מה שחשוב הוא הזרם שזורם באדמה בסופו של דבר. ומדידת המתח הינה מסלול עם זרם נמוך כי מד המתח הינו בעל התנגדות גבוהה ואין מפל מתח משמעותי על מוליכי המדידה.
כל עוד אלקטרודת הזרם מחוץ לתחום ההשפעה של האלקטרודה הנמדדת, התוצאה תקינה.

בברכה
איתי

שלום אריאל, איתי וכלום.

אני מצאתי את שיטת החישוב, בתמונה :

http://www.imagesup.net/?di=514082317886

רק השלב הראשון, חישוב של התנגדות בין כל זוג, לא ברור לי איך נקבעו המעגלים ,
אני מניח שזה חישוב בשיטת סופרפוזיציה ..!!

תודה לכם.

וואליד שלום
כל הכבוד על ההשקעה.
יש לי את הפיתוח אבל לא חשבתי שבפורום ניכנס לעומק מקצועי כזה.
אשלח לך מייל עם הסבר החישוב.