אלעד שלום.
ההיגב ההשראי של מוליך בכבל אינו תלוי כמעט בשטח החתך והוא כמעט קבוע בכל שטח חתך.
ההיגב ההשראי תלוי בעיקר בשיטת התקנת המוליכים (שלשה במבנה תלתן בכבל, ארבעה בכבל או כבלים חד גידיים המונחים זה ליד זה). ככל שהמוליכים רחוקים זה מזה ההשראות העצמית גדולה יותר מאחר והיא לא מקוזזת על ידי שטפי הפזות הסמוכות.
ככל ששטח החתך של המוליכים גדל קטנה ההתנגדות של המוליך. ההשראות העצמית קטנה אף היא, אולם במידה מועטה מאוד. בשטחי חתך של כ- 70 ממ”ר ומעלה (תלוי במבנה הכבל או המוליכים) מקבלים ההתנגדות הפעילה וההיגב ההשראי ערכים בעלי סדר גודל דומה. לכן ההיגב ההשראי מתחיל להשפיע על עכבת הכבל. במידה ואין לך דפי מפרט של הכבל בו מצויינת השראותו העצמית, מקובל לקחת ערך של 0.1 אום לקילומטר ברשת כבלים.
לערכים מדוייקים יותר וכדי לחשב מפלי מתח וזרמי קצר רצוי להעזר בדף נתוני יצרן הכבל המתייחס למבנהו ולמרחק בין המוליכים.
היגב השראי של רשת עלית במתח גבוה ועליון יכול להגיע לערכים של 0.4 אום לקילומטר ויותר בשל המרחק בין התיילים.
אריאל ואלעד!
האם באמת התכונתם להיגב השראי?????
למיטב הבנתי אומנם כבל “מלופף” מעט אך התכונה העיקרית בו היא הקיבוליות שבין גידיו, לכן יש להתיחס להיגב קיבולי (גם ברשת אוירית)
זאב
זאב שלום.
לכל כבל יש התנגדות פעילה R, היגב השראי בשל ההשראות העצמית L, וקיבוליות כלפי הגידים של הפזות האחרות וכלפי האדמה.
השאלה התייחסה להיגב ההשראי ועל כך עניתי.
סביב כל מוליך נושא זרם ישנו שדה מגנטי יחסי לעצמת הזרם דרכו.
שדה מגנטי זה הוא שדה מתחלף.
כאן מופיעה תגובה שבה מוליך שנמצא בשדה מגנטי מתחלף ולכן מושרה בו כא”מ נגדי שבא לבטל את הסיבה שיצרה אותו. לכן נקראית התופעה השראות עצמית.
השראות זו קטנה משמעותית כאשר הגידים של הפזות האחרות והאפס צמודים למוליך נושא הזרם. במקרה זה השדות של המוליכים האחרים מקזזים את השדה הכולל ההשראות העצמית קטנה והכא”מ קטן.
ערך אופייני של השראות עצמית של כל מוליך בכבל בעל שטח חתך 240*4 ממ”ר הינו 0.25 מיליהנרי לק”מ.
ערך אופייני של השראות עצמית של כל מוליך בכבל חד גידי שגידיו מונחים זה לצד זה בעל שטח חתך 240 ממ”ר הינו 0.45 מיליהנרי לק”מ.
עבס שלום
ההבדל בהיגב ההשראי בין כבל סקטוריאלי לכבל שגידיו עגולים קטן מאוד עד כדי זניח.
ההיגב ההשראי של כבל סקטוריאלי מעט קטן יותר בשל במרחק הקטן יותר בין הגידים אבל כאמור ההפרש זניח.