#115051

arielsegal
מנהל בפורום

שלום,

קיימת הנחיה של ועדת הפירושים לגבי התקנה של מערך הארקה והשוואת פוטנציאלים כדי שניתן יהיה לאפסו.

במתקני חשמל ישנים בהם אין הארקת יסוד, המוגנים בפני חשמול ב”הארקת הגנה” (TT), העוברים בדיקה לצורך הגדלת חיבור, מתברר שערכי עכבת לולאת התקלה הנמדדים גבוהים מהערכים המרביים המותרים בהתאם לנדרש בתקנה 42 בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט). ערכים אלה מבטיחים כי במקרה של קצר יתפתח זרם קצר שיגרום להפסקת הזינה תוך חמש שניות לכל היותר.
אחת האפשרויות במקרה זה היא להתאים את כל מתקני החשמל במבנה לביצוע איפוס (TN-S, TN-C-S), ולשנות את שיטת ההגנה בפני חשמול במתקני החשמל שבמבנה לאיפוס.

ביצוע איפוס במבנה ללא הארקת יסוד מחייב אלקטרודה מקומית והשוואת פוטנציאלים ראויה, את התנאים הללו ניתן לקבל באופן הבא:
אלקטרודת הארקה מקומית – כאלקטרודת הארקה מקומית ניתן להשתמש באחד מסוגי האלקטרודות המותרים בהתאם לתקנה 18 בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול), למשל:
אלקטרודה אנכית בצורת מוט נחושת או מוט פלדה מצופה, בקוטר מזערי של 12.5 מ”מ ואורך מזערי של 2 מטר, הטמונים בקרקע.
מוליך נחושת שזור חשוף בחתך מינימלי של 35 ממ”ר שאורכו 10 מטר לפחות, או פס פלדה מגולוון בחתך 50 ממ”ר ועובי 4 מ”מ לפחות, הטמונים בקרקע.
ההתנגדות המרבית של אלקטרודת ההארקה ביחס למסה הכללית של האדמה לא תעלה על 20 אוהם.

– השוואת פוטנציאלים ראויה ניתן לקבל על ידי חיבור כל השירותים המתכתיים במבנה אל פה”פ, כנדרש בתקנה 8 בתקנות החשמל (הארקות יסוד), ובנוסף הטמנת טבעת מתכתית היקפית באדמה מסביב למבנה, במרחק של עד 1 מטר מהמבנה. (עומק ההטמנה של הטבעת ההיקפית יהיה 60 ס”מ לפחות בקרקע סלעית, או 80 ס”מ לפחות באדמה או בחול).
הטבעת המתכתית ההיקפית מחליפה למעשה את טבעת הגישור הנדרשת בהארקת יסוד.
הטבעת המתכתית ההיקפית יכולה להיות אחד מהשניים:
פס פלדה מגולוון בחתך 50 ממ”ר ועובי 4 מ”מ לפחות.
מוליך נחושת חשוף בחתך 35 ממ”ר לפחות.
טבעת מתכתית היקפית מתאימה (התואמת את הנדרש בסעיף קודם) יכולה לשמש גם כאלקטרודת הארקה מקומית. כאשר ההתנגדות של ההארקה (למעט השירותים המתכתיים המחוברים לפה”פ), ביחס למסה הכללית של האדמה עולה על 20 אוהם, יש להתקין מסביב למבנה אלקטרודות הארקה נוספות ולחבר אותן ישירות אל הפה”פ שבתוך המבנה, באמצעות מוליך נחושת בעל שטח חתך המתאים לזרם קצר הצפוי, ולא פחות מ-25 ממ”ר, עד לקבלת התנגדות הנמוכה מ- 20 אוהם.
במקרים בהם לא מצליחים לשפר את התנגדות ההארקה, יש לשקול יישום אמצעי הגנה בפני חשמול אחר – לדוגמא מפסק מגן כהגנה בלעדית.
לאחר ביצוע אלקטרודת הארקה מקומית וביצוע השוואת פוטנציאליים ואיפוס במתקן, יש לוודא שעכבת לולאת התקלה הנמדדת מתאימה לנדרש בתקנות החשמל (בהתאם לגודל המעגל הסופי או קו ההזנה הגדול ביותר – כאשר לוח המבטיחים עשוי מחומר פלסטי, או בהתאם לנתיכים במעלה הזינה – כאשר הלוח עשוי מחומר מתכתי).
יש להתקין פה”פ, העומד בנדרש בתקנות 6 ו-7 בתקנות החשמל (הארקות יסוד) במבנה, אליו יש לחבר את כל השירותים הבאים:
את אלקטרודת ההארקה המקומית (אנכית או אופקית).
את הטבעת המתכתית ההיקפית, בשתי נקודות לפחות.
כל אחד מהשירותים המתכתיים הנמצאים בתוך המבנה, באמצעות מוליך חיבור נפרד, כנדרש בתקנה 8 בתקנות החשמל (הארקות יסוד).
את ברזלי הזיון של המבנה, לפחות בשתי נקודות הממוקמות בצדדים שונים של המבנה (אם הם לא חוברו אל הטבעת המתכתית ההיקפית שהותקנה סביב המבנה).
במקרים בהם תוואי השטח אינו מאפשר את הטמנת הטבעת המתכתית ההיקפית באדמה לכל היקפו של המבנה, ניתן להתקין קטעים מסוימים, קטנים ככל האפשר, של הטבעת המתכתית ההיקפית מעל פני הקרקע בצמוד למבנה. במקרים אלה יש להתקין אלקטרודות הארקה אנכיות בקטעים הללו, בהתאם לצורך, ולחבר אותן אל הטבעת המתכתית ההיקפית או אל הפה”פ, בכדי להבטיח את רציפות תחום ההשפעה של מערך אלקטרודות ההארקה של המבנה.

בהתאם לתקנות החשמל במבנה ללא הארקת יסוד, בו מעוניינים לבצע איפוס, אין חובה מפורשת לחבר את ברזלי הזיון אל הפה”פ כחלק מביצוע השוואת הפוטנציאליים. למרות זאת ישנה תמימות דעים שללא חיבור של ברזלי הזיון אל הפה”פ לא ניתן לקבל השוואת פוטנציאלים ראויה. אין ספק שבמקרים בהם אין רציפות של ברזלי הזיון של המבנה, היעילות של חיבור ברזל זיון אל הפה”פ, לצורך יצירת השוואת פוטנציאלים, נמוכה יותר.