#117613
MOSH
משתתף

שלום לחברי הפורום.

נהניתי והחכמתי מאוד מהשרשור הנ”ל.

יש משהו שעדיין לא ברור לי:

איפוס כפול יגרום לזרם במוליכי הארקה, מה שגורם לקרינה וכנ”ל – ברור.

מה שעדיין לא ברור:

א) גם ללא איפוס כפול, עדיין יש זרם בקו (לזינת צרכן מסוים) הגורם לקרינה (הזרמים במוליך המופע והאפס לא מקזזים זה את שדהו של זה). מה זה משנה מבחינה זאת, אם הזרם יחזור דרך מוליך הארקה (באופן שיש איפוס נוסף. נניח בסוף הקו ליד הצרכן) או דרך מוליך האפס? כך או כך תהיה אותה הקרינה. לא? ומבחינת תוואי המוליכים – הרי בלא”ה כולם (מופע\אפס\הארקה) באותו תוואי.

ב) מדוע באיפוס נוסף (כפול), יזרום זרם דרך ברזלי הזיון? נניח שיש איפוס נוסף בסוף הקו לזינת צרכן מסוים, הזרם הרי יחזור (חלקו) דרך מוליך הארקה, ומשם לפס הארקות, ולבסוף לפה”פ. איפה נכנסים לתמונה ברזלי הזיון? ואם הכוונה שלאחר פה”פ הזרם יתפצל וחלקו יחזור דרך היסוד והאדמה לשנאי (TNCS), הרי זה בלא”ה מה שיקרה גם ללא האיפוס הנוסף: הזרם יחזור דרך מוליך האפס לפס אפסים ומשם חלקו יחזור דרך פה”פ היסוד והאדמה למקור…..

ג) שאלה פחות קשורה להנ”ל אך באותו נושא: ידוע כי כאשר השנאי נמצא בתחום השפעה של הארקת היסוד, אין לבצע TNCS אלא TNS בגלל איפוס כפול. מה הבעיה בכך (במקרה המתואר)? הרי בכל מקרה (גם כשאינו בתחום ההשפעה, שאז עושים TNCS) יזרום חלק מהזרם התפעולי דרך האדמה למקור?

ואם הבעיה שכעת כשהשנאי קרוב יותר יזרום יותר זרם במסלול זה? אם כן, מדוע אנו שואפים לערך התנגדותי של הארקת יסוד קטן ביותר? הרי בכך יזרום יותר זרם במסלול זה (גם כשהשנאי מרוחק). ובכלל אם זאת הסיבה, אז אם התנגדות מסלול האדמה גבוה, יהא מותר (תאורטית) לעשות TNCS גם כשהשנאי בקרבת המבנה (בתחום ההשפעה)? 

אני למדתי את הנושא באופן די טוב (במסגרת לימודיי) + צפייה במצגות והשרשורים השונים, ועדיין הנ”ל לא ברור לי.

אשמח להבהרה בכמה משפטים קולעים (לא צריך יותר מידי….)

תודה מראש