#118705
shahaf_kor
משתתף

וואלה מעולה עושה לי סדר בהמון המון דברים …

אז בעקרון גודל התנגדות הארקה הוא משמעותי מאוד במיוחד בשיטות הגנה השונות ..

  • באיפוס TNCS למשל אם הארקה תהיה “סבירה מינוס” אז מובטח לי שבזליגה להארקה על גוף סוג 1 כלשהו אומנם רוב הזרם זליגה יזרום דרך הארקה ומנק’ האיפוס הרוב יזרום דרך מוליך האפס כלומר נצטרך זרם זליגה גבוה לגרום לפחת “לקפוץ” …. אבל בהארקה טובה יותר ואיכותית שאותה כמובן נבדוק דרך מגר אדמה או דרך LT נקבל שחלק יחסית יותר גדול יזרום דרך מוליך הארקה ואחרי נק’ החיבור בין האפס להארקה ובמצב כזה יהיה דרוש זרם זליגה נמוך יותר שיזרום על מנת שהפחת יקפוץ (כי אז בעצם יזרום זרם זליגה דרך מוליך הארקה ובנק’ הפיצול יזרום רוב הזרם דרך מוליך האפס אבל בגלל שהתנגדות הארקה היא נמוכה יזרום גם חלק “גדול יחסית” של זרם זליגה דרך האדמה ובכל יקפיץ את הפחת שלנו… לא כן ? כלומר יתכן כאן מצב שבו קצר בין מוליך האפס להארקה יגרום להפעלת הפחת עצמו אפילו שהגישור הזה לא אמור להקפיץ כעקרון וכמובן לא הליך נכון לבדיקת הפחת…במתקן * 
  • במתקן בעל איפוס TNS שבו ישנה הפרדה גלוונית בין מוליך האפס למוליך הארקה עד לנק’ השיטה אז האם שם כל זרם הזליגה עצמו יזרום דרך מוליך הארקה ויסודות המבנה ובעצם כך – כשיתרחש זליגה גדולה מ 30mA הפחת יקפוץ ..?הרי במילים אחרות התנגדות הארקה הינה גורם משמעותי לזליגה או קצרים כלומר ככל שההתנגדות הארקה/LT יהיו נמוכים יותר הדבר יגרור זרם זליגה דרך הארקה גבוה יותר מה שיגרום לכך שהפחת יעבוד יותר מהר 
  • במקרה של הארקת הגנה TT הרי זרם הזליגה יזרום דרך האלקטרודה/הארקת יסוד ולכיוון השיטה של השנאי ושוב בעצם כמו TNS אנחנו תלויים בהארקה ולכן זרם זליגה מעל 30 מילי יגרום להקפצה של הפחת עצמה … ואפילו אם “חשמלאי” יחבר גישור בין אפס להארקה אומנם רוב הסיכויים שבזליגה הפחת לא יקפוץ אך במידה ואין זליגה אלא זרם תפעולי בלבד דרך מוליך האפס הדבר יכול גם כן כתוצאה מהתנגדות הארקה איכותית מאוד שהפחת יקפוץ לא כן ?..

תודה רבה רבה וסליחה על החפירה :)))