#121830
MOSH
משתתף

ברשותך, כמה שאלות נוספות בנושא הנ”ל:

ראשית: אם אני מבין נכון את פרשנותך לחוק, הכוונה היא שאם t<0.1 (מצב בעייתי כי לא מובטחת הפסקה בזמן זה), הרי שניתן להסתמך על הגבלת אנרגיית המעבר, במידה והמבטח מגביל זרם קצר, ובהתאם לגרף ולסוג וחתך המוליך.

השאלות:

  1. מלשון החוק משמע שרק אם t<0.1 , רק אז ניתן להסתמך על הבדיקה השנייה. אני צודק?
  2. מדוע למעשה לא חייב בב’ הבדיקות בכל מקרה, הרי לכא’ שניהם הכרחיות: א) בדיקת בידוד המוליך בקצר – הבטחה שגם בקצר מינימלי, לו מגיב המבטח לאחר זמן מה, הבידוד לא יגיע לטמפ’ מרבית קריטית. ב) בדיקת המוליך עצמו – הבטחה כי גם בקצר מרבי וכל שכן מינימלי (לבדיקה זו מציבים קצר מרבי, בניגוד לבדיקה הקודמת. אני צודק?), אנרגיית המעבר הכוללת לא תעבור את המכפלה KS בריבוע, ובכך לא יותך המוליך. מדוע אחת מספיקה? הרי יכול להיות שנעמוד בבדיקה ב’ והמוליך לא יותך, אך לא נעמוד בבדיקה א’, והבידוד יפגם? וכן יכול להיות שנעמוד בבדיקה א’ והבידוד לא יפגם, אבל בבדיקה ב’ ובקצר מרבי המוליך יותך?
  3.  מדוע בנוסחת בדיקת הבידוד מציבים דווקא קצר מינימלי? נכון שזה בגלל שאז המבטח מגיב יותר לאט, וזה כביכול הבדיקה המחמירה. אבל יכול להיות שאם נציב קצר מרבי, נקבל תוצאה של t<0.1 , מה שאומר שעדיין הבידוד עלול להמצא בסכנה?
  4. במקרה שבנוסחת בדיקת הבידוד יוצא t<0.1 , והמבטח (נניח מא”ז) לא מסוג המגביל את זרם הקצר וארגיית המעבר. האם אין מנוס אלא להגדיל את שטח החתך ולבדוק שוב?
  5. מכלל החומר שקראתי אני מבין שתכונה זו של הגבלת אנרגיית המעבר, בעצם נובעת מיכולתו של המבטח להגביל זרם קצר. אם כך אני מבין שגם מא”ז יכול שיהיה בעל תכונה זו. מצד שני קראתי פה בפורום בעבר שתכונת הגבלת זרם קצר, היא תכונה של הFrame (ע”י הדיפת המגעים) דבר הקיים רק למפסקים יצוקים. איך הסתירה מתיישבת?

יותר מאשמח לתשובותיך המחכימות.

כל הרחבה בעניין תתקבל בשמחה.

תודה מראש.