#121982
luz
משתתף

אריאל שלום,

במפעל עם ערך עכבת לולאה גבוה הוחלט להוציא את המפסק הראשי מהלוח המתכתי ללוח פוליאסטר, ולהגן על המתקן בפחת כהגנה בלעדית.

כבלי ההזנה מחח”י אל המפסק הראשי (כבלים חד גידיים N2XY) עולים בתעלת פח אל לוח הפוליאסטר עם המפסק הראשי. הכבלים מותקנים בתעלת הפח ונכנסים ללוח המבודד בצורה כזו שלא מאפשרת פגיעה במעטה/בידוד של הכבלים וחשמול התעלה.

להבנתי התעלה לא חייבת בהארקה כמו שלמדתי ממך, כי הכבלים בעלי בידוד כפול. יחובר לתעלה מוליך חיבור לפחות 10 ממ”ר, לצורך השוואת פוטנציאלים (במבנים כאלו ללא הארקת יסוד, מסובך ליצור תנאים לאיפוס, אך קיימת השוואת פוטנציאלים חלקית. חלקי פלדה במבנה, תעלות רשת וכו’ מחוברים לפס הארקות (מעין פה”פ)).

מהנדס ששוחחתי איתו בנושא, טען שהתעלה חייבת בהגנה מפני חשמול. להבנתי לא, החוק מחייב בהגנה מפני חשמול צינורות מתכת בהם מושחלים מוליכים מבודדים, ולא כבלים, ולכן כאן המוליך הוא לא כהגנה מפני חשמול, וזה הבדל עקרוני (מעבר לשטח החתך של מוליך ההארקה). הגנה מפני חשמול לא מסתכמת במוליך הארקה, אלא גם בהפסקת הזינה במקרה של חשמול. וכאן במקרה של חשמול התעלה (לא סביר שיקרה) החשמול יימשך לנצח, כי זרם התקלה לא יגרום לשריפת נתיכי חח”י, והחשמול יהיה לפני הפחת.

אמנם השוואת הפוטנציאלים תועיל שלא יהיה מתח מגע בין התעלה לסביבתה במקרה של חשמול התעלה. אך זה לא נקרא “הגנה מפני חשמול”.

לענ”ד המצב תקין למרות עכבת הלולאה, בגלל שמדובר בכבלים. אשמח לדעת אם אני צודק (לעיתים ניתן לפתור את זה ע”י “הלבשת” צינור על הכבלים, או החלפת התעלה לחומר מבודד, אך השאלה עקרונית).

בתודה מראש