פורום חשמל

הדיון הזה מכיל 6 תגובות, ויש לו 5 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  arielsegal לפני 4 חודשים, 3 שבועות.

מוצגות 7 תגובות – 1 עד 7 (מתוך 7 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #75562

    pichu70
    חבר

    אריאל שלום
    האם תוכל לפרט בחירת מגני ברק בלוח חשמל כולל נתיכים (HRC) ושטח החתך של המוליכים שמתחברים למגן ברק.

    #81434

    arielsegal
    מנהל בפורום

    תכנון נכון לוקח בחשבון את השיקולים הבאים:
    1. האם הזינה היא באמצעות כבל המגיע מבחוץ?
    בכבל המגיע מחוץ למבנה וכשהמבנה בנוי בטון ובעל הארקת יסוד, צפויה פגיעה מסוג 10/350μSec. הזרם הצפוי המקובל לתכנון הינו 100kA המתחלק בין המוליכים הנכנסים. במתקן חד פאזי הזרם מתחלק בין 2 מוליכים בלבד ולכן חייב כל רכיב הגנה להיות בעל יכולת ספיגת זרם של עד 50kA. במתקן תלת פאזי מתחלק הזרם בין 4 מוליכים לפיכך רכיבי ההגנה צריכים להיות בעלי יכולת ספיגת זרם של 25kA.
    כאשר אין הזנת חשמל חיצונית למבנה צפויים למתח יתר כתוצאה מהשראה. צורת הגל המקובלת במקרה זה היא 8/20μSec בזרם מרבי של 20kA לכל מוליך.
    2. זרם הקצר הצפוי בפס אליו מחוברת ההגנה
    2א. מגן הברק מוריד את אנרגית הברק לאדמה על ידי קצר זמני בין הפאזה לאדמה. כתוצאה מכך מתקצר לאדמה גם מקור הזינה. ברכיב הגנה מסוג ואריסטור זורם זרם לאדמה כל עוד מתח היתר גדול ממתח ההפעלה של הואריסטור. לפיכך נמשכת פעולת הרכיב זמן קצר של 1-2msec ובסיום העברת מתח היתר לאדמה נפסק הזרם. ברוב המקרים ההגנה אינה מספיקה להפסיק את המעגל בזמן כה קצר ולפיכך נמשכת פעולת המתקן.
    2ב. במגני ברק מסוג מרווח פריצה נמשך זרם עוקב עד לחציית הזרם דרך האפס. לפיכך יכול זרם זה להמשך 10 מילי שניות. במקרה זה נדרש הרכיב לעמוד בזרם הקצר בנקודת התקנתו ללא פגיעה.
    3. יכולת הגבלת זרם קצר של המפרץ.
    מפרץ שאינו מסוג מגביל זרם קצר יגרום להפסקת המפסק בעת פעולתו. לפיכך יש צורך להתאים את זרם המפרץ לגודל זרם קצר שלא יגרום לפעולת המבטח, על מנת להבטיח אמינות אספקה.
    4. רמת המתח המרבי המותרת בלוח.
    ציוד לשימוש בלוחות ראשיים תעשייתיים אמור לעמוד ברמת מתח בהתאם לקטגורית הציוד (ראה טבלה עמוד הבא). רמת מתח מרבי מותרת לציוד צריכה להיות גדולה מהמתח השיורי. הציוד בלוחות משניים אמור לעמוד בלא פחות מ- 2.5kV. התקן לציוד בייתי מכתיב עמידה בפולסי מתח של 1.5kV לפחות. לפיכך יש לתכנן את המתקן כך שהמתח השיורי של התקני ההגנה יהיה בעל ערכים קטנים מאלו שצוינו.
    5. סוג ההארקה.
    סוג ההארקה מכתיב את שיטת חיבור מגני מתח יתר למתקן.

    מיקום מגן הברק:
    התקנת מגן הברק אחרי המפסק הראשי ואחרי הפחת תגרום להפסקת הזינה בעת פעולת מגן הברק וכן נזק לממסר הפחת בשל הזרם הרב שיעבור דרכו. לפיכך ההגנה בפני ברקים (מסוג I ו- II) חייבת להיות מותקנת לפני ממסר הפחת.

    שטח חתך המוליכים:
    שטח חתך המוליכים מוכתב על ידי יצרן מגני הברק על פי ערך הזרם של הנתיך הראשי. לא בכל מקרה יש צורך בהגנה על מגני הברק בנתיכים משלהם. הצורך בנתיכים תלוי בערך הזרם של המבטח הראשי. מעל זרם מסוים שמוגדר בדפי הנתונים של היצרן יש צורך בנתיכים. מתחתיו אפשר לוותר על נתיכי הגנה למגני הבקר (במיוחד לדגמים הנשלפים)

    #81435

    elad
    משתתף

    שלום אריאל
    למיטב הבנתי אם נתקין בלוח ראשי מגן ברק מסוג 1, ובאותו לוח גם מגן ברק מסוג 2,
    נדרש לבצע תאום עכבות בינהם, אחרת מגן הברק מסוג 2 עלול להגיב לפני מגן הברק מסוג 1, ובכך לא לבצע את “תפקידו”, האם זה נכון?
    תודה

    #75567

    royafflalo
    חבר

    אלעד שלום!
    אנסה לענות לשאלה ואריאל ימשיך.
    אכן מגן ברק מסוג II (לפי IEC או סוג C לפי VDE) פועל מהר יותר ממגן ברק סוג 25nsec) I לעומת 100nsec) הסיבה נובעת מזה שכל רכיב בנוי מטכנולוגיה אחרת.
    מגן ברק מסוג I מבוסס על טכנולוגיית Spark-Gap, התנהגות הרכיב דומה למפסק,במצב רגיל מהווה נתק מוחלט וכאשר הפוטנציאל בין פאזה לאדמה עולה מעל נקודת ההצתה של הרכיב, המתח פורץ את המרווח ומוביל זרם בין האדמה למוליך הפאזה.
    מגן ברק מסוג II מבוסס על טכנולוגיית MOV-Metal Oxide Varistor, רכיב זה מתנהג שונה, אין לו נק’ הצתה אלה הוא תמיד בזליגה מתמדת, בתנאים רגילים הזליגה היא מיקרו אמפרים, כאשר מופיע מתח יתר הזליגה גדלה ביחס למתח ובכך נשמר המתח השיורי הנקוב על ידי זרימה גדולה יותר.
    הנושא של תיאום עכבות תלוי בהוראות יצרן הרכיב, לרוב יש להתקין רכיב לתיאום עכבות כאשר המרחק הגלווני בין מגיני ברק סוג I לבין מגיני ברק סוג II הוא פחות מ-5 מטר בחיבור עם מוליכים נפרדים (פאזות,אפס והארקה).
    ופחות מ-15 מטר כאשר החיבור הוא באמצעות כבל (מוליכי פאזות, אפס והארקה נמצאים בכבל).
    תוכל למצוא הרבה חומר בנושא אצל יצרני הרכיבים.
    אם בא לך להתעמק מצרף לך לינק לשני יצרנים: הראשון DEHN (הפרק הרלוונטי לנושא)
    http://www.dehn.de/pdf/blitzpl…..ter_08.pdf
    תוכל למצוא את כל החוברת בלינק הזה:
    http://www.dehn.de/en/service/…..uide.shtml
    ויצרן שני ABB
    http://www05.abb.com/global/sc…..1B0202.pdf

    שיהיה בהצלחהCool

    #81439

    arielsegal
    מנהל בפורום

    הי רועי.
    כל הכבוד על התשובה SmileSmileSmile.
    אוסיף רק שכעת מרבית היצרנים מייצרים רכיב משולב Class1 ו- Class II כפי שמוגדרים בתקן IEC
    (Combination Surge Arresters, Type 1 and Type 2). בדרך זו אין צורך להרחיק בין הרכיבים ולהתקינם ב-2 לוחות נפרדים אלא רכיב יחיד בלוח הראשי.
    אריאל.

    #114695

    ramzor75
    משתתף

    ערב טוב לכולם. 

    כדאי להשתמש במגני ברק לצורך ניתוק מתקן במקרה עליית מתח מצד חחי,  לא קשורה לבגדים?

    אם מדובר במתקן דירתי.

    ואם כדאי, במקרה הזה, לחבר מגן ברקים אחרי פחת, כדי לאפשר ניתוק בטוח?

    #114700

    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום,

    אני ממליץ על התקנת מגני ברקים במבנים הניזונים מרשת חשמל עלית או שהשנאים ורשת המתח הגבוה על עמודים.

    ביתר המקרים ניתן להסתפק בהגנה בפני מתחי יתר (ללא הגנה בפני ברקים)

    במקרה זה המתקן מוגן מפני מתחי יתר שמקורם בברקים (עצמת המתח נמוכה יותר מאשר במתקנים המוזנים מרשת עלית), מיתוגים ועוד. 

    לאור התעצמות תופעת הברקים בארץ וריבויים חשוב לנקוט בפעולות מונעות.

מוצגות 7 תגובות – 1 עד 7 (מתוך 7 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.