שנאי מבדל עם הארקת שיטה

שלום.

גם אצלי היה מקרה,מתי קיבלתי שנאי מבדל 230V/230V עם הצד המשני מחוברת להארקה,בסוף בקשנו וקיבלנו שנאי אחר ללא הארקה בצד המשני.אבל זאת הייתה שיטת הגנה הפרד מגן.

בשיטת הגנה מתח נמוך מאוד 24V נראה לי צריך לבצע הארקת שיטה.ללא הארקת שיטה זה זינה צפה וצריך משגוח לצורך בקרת רמת הבידוד.

שלום,

הארקת צד משני של שנאי שהמתח במשני הוא ברמה של מתח נמוך מאוד נעשית משיקולים שונים:

1. יחוס המתח לאדמה בשל דרישת הציוד הניזון מהמתח.
2. שימוש במבטח חד קטבי (במתקן צף יש צורך במבטח דו קטבי).
3. זיהוי קצר להארקה של המוליך האחר.

לפיכך אין סיבה לפסוק בוודאות שאין להאריק את צד המתח הנמוך מאוד. הבחירה מתבצעת מהשיקולים שפורטו. באופן דומה יש גם לבצע הארקת שיטה במוצא של שנאים ל- 110V שמזינים ציוד שהובא מארה”ב.

שלום סמי

בלוחות פיקוד של מעליות/ מעלונים  משתמשים  בשנאי מבדל .

מתחי המוצא לצרכי פיקוד הם בדרך כלל  110 , 60  , 24  וולט .

ברוב  המקרים  מחברים  “מיישר  גשר ” למתחים  הנ”ל  , ומאריקים  את  המינוס  של המיישר.

הסיבה  להארקת  המינוס  היא שבמידה  ויש  קצר  בין  מוליך  עם  מתח , המא”ז  / נתיך 

יפסיק  את  ההזנה .

גם  כאשר  מותקנים  ספקי  כוח  ,  המינוס  מוארק  מאותה  הסיבה 

בברכה

קובי

שלום,

הארקת שיטה של הצד המשני, מיחסת את אחד ההדקים לאדמה.

במקרה של קצר לגוף של ההדק השני, יפסק המבטח המגן.

כמו שכתבתי במקרים רבים דורש המתקן יחוס לאדמה. אין בכך בעיה כלשהיא. הצד המשני הוא מקור בפני עצמו ואפשר להאריקו באופן המתואר. זה בשום אופן לא מבטל את השנאי המבדל, אלא יותר מקור חדש מובדל מהקודם מיוחס לאדמה.

שנאי מבדל, מפריד באופן גלווני בין הצד הראשוני למשני (הקשר ביניהם באמצעות השטף שנוצר בליבה).

אם המטרה שלו ליצור זינה צפה, אז לא מאריקים בצד המשני.

אם נדרש שהמתח במשני יהיה מיוחס לאדמה אז כן מאריקים. השנאי עדין נשאר שנאי מבדל! כלומר ללא קשר גלווני בין הצד הראשוני לסליל שבצד המשני.