פורום חשמל

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #119030
    shahaf_kor
    משתתף

    שלום לכולם,

    התייעצתי לאחרונה עם אחד מהבודקים הפרטיים בעבודתי והבנתי שתחום ההשפעה בין אלקטרודות הוא לא בהכרח עומק האלקטרודה העמוקה ביותר ולא פחות מ 5 מטר כמו שכתוב בחוק החשמל ..

    • כאשר האדמה בין האלקטרודות/הארקות יסוד וכו’ היא בעלת התנגדות גבוהה מאוד כדוגמת אדמות לס, סלעית וכיו”ב הדבר ישפיע בכך שהמרחק השפעה בין האלקטרודות/הארקות יסוד השונות יתקצר משמעותית ווכבר בתחום של מטרים בודדים נוכל להציב כל אחת ואחת מהאלקטרודות כדי שלא תהיה בתחום השפעה של השנייה .. האם זה נכון ?
    • האם קיים גם חישווב המצדיק את העניין הזה שבו ככל שהאדמה בעלת מוליכות נמוכה יותר המרחק של התחום השפעה קצר יותר?..
    • שאלה נוספת שיש לי היא במקרה ששבו שנאי על עמוד מזין מבנה ובו אני יודע משאלה שנשאלה בעבר שכשהמרחק קצר בין השנאי למבנה אסור לבצע איפווס TNCS מהסיבות הברורות של זרמי הארקה גבוהים דרך האדמה ומתחי צעד/מגע בעת קצר ואם ובמידה ווהאדמה בין השנאי למבנה הינה בעלת מוליכות נמוכה כמו שציינתי בפסקה הקודמת האם המרחק של פחות מ 5 מטרים הוא מרחק רלוונטי בשביל לבצע איפוס TNCS במבנה הצרכני ולא TNS בין השנאי למבנה???
    • שאלה נוספת שמתקשרת לאותו נושא הינו שכאשר יש לי מבנה א’ שבו קיים איפוס TNCS והוא מזין מבנה נוסף עם 4 מוליכים כאשר במבנה ב’ קיים גם כן איפוס TNCS ושני המבנים לא צמודים אבל נמצאים באותו תחום השפעה האחד של השני האם הדבר מוגדר כמצב של איפוס כפול עדיין ?.. – לדעתי כן בעקבות הזרמים הגבוהים דרך האדמה אך אשמח לתשובתכם המקצועית.

    תודה רבה לכוולם

    #119041
    arielsegal
    מנהל בפורום

    גם זו אותה שאלה והתשובה אליה זהה.

    כדי לקבוע התנגדות אלקטרודה ותחום השפעתה חייבים לדעת את ההתנגדות הסגולית של הקרקע ואת ההתפלגות שלה לעומק האלקטרודה.

    לכן משתמים בכלל הפשוט 5 מטרים

    #119045
    shahaf_kor
    משתתף

    תודה רבה אריאל , 

    אשמח להתייחסותך לגבי הסייגים שציינתי בנק’ האחרונה (מס’ 4) שציינתי על מבנה ב’ שמוזן מא’ ובשניהם ישנו איפוס TNCS והאם ואם במידה הם בתחום השוואה האחד של השני הדבר מוגדר כאיפוס כפול ?…

    הייתי שמח בנוסף לדעת בבקשה אם אכן כמו שציינת שההתנגדות הסגולית של האדמה בקרבת האלקטרודות/המבנים המוארקים הוא בעל התנגדות  סגולית גבוהה/יבשה/סלעית האם הדבר יכול בהכרח להעיד על כך שהקרבה בין השיטה של שנאי למבנה בעל איפוס TNCS יוכל להיות נמוך מ 5 מטר ועדיין יהיה אפשר לאפס בצרכן בצורה של TNCS ולא TNS עקב הקרבה של השנאי למבנה?..

    דבר נוסף שהייתי שמח לדעת אם ובמידה והאלקטרודה יותר עמוקה האם נכון לומר שהשטח חתך שלה עם האדמה הוא יותר גדול ולכן התנגדותה גדולה יותר ובמידה ויהיו כמה אלקטרודות שכאלה במרחק 5 מ’ או פחות (במקרה של אדמה בעלת התנגדות סגולית גבוהה) הדבר יצור לנו התנגדות שקולה לנגדים במקביל ובכך להקטין את ההתנגדות הכוללת של ה LT/ התנגדות הארקה יחסית למסה הכללית של האדמה ?..

    תודה רבה אריאל 

     

    #119049
    arielsegal
    מנהל בפורום

    זרם האיפוס לא יעבור דרך האדמה גם במבנים סמוכים שנמצאים בהשפעה של זה על זה. גם אם יעבור הרי זה ברמה של מיליאמפרים בודדים.

    אכן אלקטרודות במקביל שנמצאות במרחק אחת מהשניה (כך שאינן בתחום השפעה הדדית)  מייצרות התנגדות שקולה שקרובה מאוד להתנגדות של כל אחת מהן חלקי מספר האלקטרודות.

     

     

    #119050
    shahaf_kor
    משתתף

    אוקיי תודה,

    העניין הוא על מנת ליצור מצב של איפוס כפול אז המבנים צריכים להיות צמודים בלבד ואז כמו שציינתי ייחשב איפוס כפול כי אז כביכול זרם תפעולי יזרום דרך ההארקה של שני המבנים המאופסים בעצם וזה גם במקרה של הזנה האחד של השני וגם כאשר יש הזנה ואיפוס …….נפרד לכל אחד מהמבנים והם צמודים וחולקים אותו משטח הארקה כולל ?

    בנוסף לכך הייתי שמח לדעת בבקשה אם אכן כמו שציינת שההתנגדות הסגולית של האדמה בקרבת האלקטרודות/המבנים המוארקים הוא בעל התנגדות  סגולית גבוהה/יבשה/סלעית האם הדבר יכול בהכרח להעיד על כך שהקרבה בין השיטה של שנאי למבנה בעל איפוס TNCS יוכל להיות נמוך מ 5 מטר ועדיין יהיה אפשר לאפס בצרכן בצורה של TNCS ולא TNS עקב הקרבה של השנאי למבנה?..או שזה לא כל כך קשור ?

    ולבסוף האם אכן צדקתי בפסקה האחרונה שלי בהקשר של העומק של אלקטרודת הארקה עצמה או שאין שום קשר?.. 

    והאם כאשר מבנה מסוים מוארק דרך אלקטרודת הארקה סמוכה האם מוגדר מרחק מסוים בין מיקום האלקטרודת הארקה למבנה המוארק ? או שלא עקב מתחי/צעד ומגע גבוהים באזור התקלה …

     

    תודה רבה

     

    #119054
    arielsegal
    מנהל בפורום

    1. אכן איפוס כפול מתרחש בשני מבנים החולקים את אותם יסודות אם מבצעים איפוס בכל אחד מהם.

    2. התנגדות סגולית של האדמה כמו שרשמתי אינה בעלת ערך אחיד ועל פי רוב הוכת וקטנה עם העליה בעומק. ברור שההשפעה של אלקטרודת הארקה הולכת וקטנה עם עלית ההתנגדות.

    הגדלת עומק האלקטרודה מקטינה את התנגדותה ביחס למסת האדמה אך לא ביחס ישר, לדוגמה התנגדותה של אלקטרודה בעומק של 8 מטר חלקי 2 גבוהה מזו של אלקטרודה בעלת עומק של 4 מטר.

     

     

    #119149
    shahaf_kor
    משתתף
    1. מוודא עוד משהו – יש לי מבנה שיש לו איפוס TNCS בלוח והוא מזין עם 4 מוליכים מבנה הסמוך לו ואת המוליך אפס מחברים במבנה ב’ לפס האפס שלו ומשם את פס האפס מחברים לפהפ של מבנה ב’ …. האם הדבר נחשב גם כן אכן לאיפוס כפול ולא משנה המרחק בין מבנה א’ למבנה ב’?…. כי הרי הזרם תפעולי יכול לזרום בין המבנים ולא משנה המרחק בין מבנה א’ למבנה ב’…

     

    2. במקרה של מרחק של אלקטרודת הארקה מקומית למבנה האם גם שם יש מרחק של 5 מטר בין אותה אלקטרודת הארקה לבין מבנה מוארק למשל בהארקת הגנה TT ?… לדעתי שם המרחק הוא 1 מטר מהמבנה עצמו כי עדיין ככל שהמוליך הארקה בין בריכת הארקה לבין מבנה יותר ארוך גם יש עליו יותר מפל מתח … ואשמח להבהרה לגבי העניין הזה.

    3. כנל כמו סעיף 2 כשאנחנו ממקמים 2 אלקטרודות הארקה מקומיות ממבנה , המרחק ביניהם לאחר שיחתי עם אחד מהבודקים של חחי הוא כעומק האלקטרודה כלומר אם אלקטרודה אחת היא L אז היא מרוחקת מרחק של L מהאלקטרודה השנייה שמקורבת אליה למרות שאני יודע שקראתי בפורום שהמרחק בין אלקטרודות הינה כעומק האלקטרודה העמוקה ביותר ולא פחות מ 5 מטר ולכן יש לי קצת סלט כאן ואשמח להבהרתך.

    4. המרחק בין האלקטרודות למבנה המוארק צריך להיות כדוגמת סעיף 2 ?… 

     

    תודה

    #119168
    arielsegal
    מנהל בפורום
    1. המצב המתואר אינו איפוס כפול אם המבנים מרוחקים ואינם בתחום ההשפעה של זה על זה. הדבר דומה לבתים סמוכים שניזונים מרשת חח”י.
    2. הארקת הגנה מתבצעת על ידי מערך אלקטרודות או באמצעות צנרת המים, או הארקת היסוד במבנה או בחיבור לברזל המבנה לאחר חשיפת ברזלי הזיון שלו וריתוך פס מגלוון.
    3. רצוי ללמוד לעומק תכנון של אלקטרודות הארקה ולא להסתמך על תשובות סתמיות של בודק זה או אחר. תנאי הבסיס לתכנון הארקה הוא מדידת התנגדות סגולית של הקרקע. 
    #119176
    shahaf_kor
    משתתף

    מדהים איך שכמה בודקים שאני עובד איתם אמרו לי אחרת לגמרי , מסתבר ש”עשה לך רב” בחשמל תופס ממש חזק אז אני בוחר בך 🙂

    1. אם ככה אז במצב כמו שתיארתי קודם לכן אם המבנה א’ המאופס שמזין את מבנה ב’ שגם כן נעשה בו איפוס דרך המוליך אפס של מבנה א’ ואם ובמידה ושני המבנים יהיו בתחום האחד של השני מה יקרה ? ..האם הדבר מוגדר בתור איפוס כפול ? לדעתי לא כי עדיין אומנם יהיה זרם תפעולי גדול דרך האדמה בין המבנים אבל אני כבר לא בטוח בגלל ריבוי הדעות שקיבלתי ….ההערכה שלי היא שהאיפוס הכפול מתרחש כאשר המבנים חולקים אותה הארקת יסוד כי אז הזרם התפעולי יכול לזרום דרך הארקה ולהשפיע בכך על ההארקה של שני המבנים בצורה ישירה מבחינה קורוזיבית וכנל בזרם תקלה הזרם יזרום דרך מוליך האפס שגם כן יכול להשפיע על צרכנים ח”פ בשני המתקנים הצמודים הללו … וכאשר המבנים לא צמודים אבל בתחום ההשפעה אחד של השני אומנם יזרום זרם תפעולי גבוה דרך האדמה אבל לא ישפיע על ההארקה של כל מבנה בפני עצמו … נכון ?
    2. כשדיברת על מערך אלקטרודות מדובר על מערך של משולש אלקטרודות ששם המרחק בין כל אלקטרודה הוא לפחות פעמיים מעומק האלקטרודה העמוקה ביותר ? ואם כן מה המרחק בין המערך אלקטרודות הנ”ל למבנה ? לא ראיתי שום אזכור של העניין הזה… ואשמח להבהרתך.
    3. אשמח שתכוון אותי למאמר איכותי להבנה מלאה של התנגדות סגולית של הקרקע שרק יוסיף להבנתי .

    תודה רבה

    ‫קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
    #119180
    arielsegal
    מנהל בפורום
    1. מסכים לחלוטין
    2. אשלח לך חומר בנושא תכנון הארקה באמצעות אלקטרודות. קח בחשבון שהשגת תוצאות העונות לתקנות לפעמים בלתי אפשרי להשגה.
מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.