פורום חשמל
- לנושא זה 22 תגובות,6 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני שנה, 4 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום לאריאל ולכל חברי הפורום.
בתקלה של פחת קופץ (כשכל המאזים למטה) מקובל לבצע בדיקת מגר.
האם יש חשש לפריצת מוצרים אלקטרוניים בבדיקה זו?
במגר שלי האפשרות הכי נמוכה היא 250V כך שאין הפרש גדול בין מתח הבדיקה למתח הנומינלי.
האם במתח זה אפשר לבדוק על אף שמחוברים גופי תאורה ומכשירים אלקטרוניים נוספים?
בתודה מראש
יוסף
שלום,
כל עוד אתה בודק בין אפס להארקה או בין פאזה להארקה,
גם במתח 500 וולט אין חשש מנזק לציוד חשמל מחובר.
שלום,
אשמח להסבר למה אין חשש, מדובר בציוד אלקטרוני שמיועד לעמוד במתח של 230V איך אפשר להיות בטוח שב500V לא תהיה פריצת בידוד של אחת המוליכים כלפי הגוף המתכתי?
שלום וחג שמח,
בבדיקת בידוד אין חשש ממשי לציוד והן למשתמש עקב הזרם הנמוך, עד כ 2 מיליאמפר שהמכשיר מסוגל לספק.שלום yosf11
הציוד החשמלי מוזן בין פאזה ואפס
כאשר מבצעים בדיקת הבדדה , בודקים בין הפאזות להארקה , ובין האפס להארקה
במצב בדיקה זה לא מסופק מתח לציוד החשמלי , ולכן לא ייגרם נזק
במידה ויש חשש שבטעות תתבצע בדיקת הבדדה בין פאזה ואפס , יש לקצר לפני הבדיקה בין פאזה ואפס
כפי שכתב אריאל בתשובתו
בברכה
קובי
שלום,
הבידוד של מכשירי חשמל כלפי האדמה צריך לעמוד במתח גדול בהרבה מ-500 וולט.
כך למשל לוחות חשמל והציוד בלוח צריכים לעמוד במתח חילופין של 1890 וולט.
שים לב! ערך השיא של מתח חילופין גבוה בהרבה מזה של מתח ישר (פי שורש 2).
אני אגב בודק לעתים קרובות בידוד כבלים במתח ישר של 1500 וולט.
שלום,
אשמח להבהרה בהקשר של בדיקת הבידוד בין פאזה לאפס … התכוונתם שאת המוליכים של המגר עצמו מקצרים ביניהם ואז פשוט נמנע ממצב של קיצור של צרכן חשמלי בין פאזה לאפס כאשר אנחנו בודקים גוף מסוים בין פאזה לאפס ?….
כאשר נניח ומקצרים בין כלל הפאזות לפס האפסים בתוך הלוח ואז בודקים בידוד בין פאזה להארקה איך בדיוק הדבר מבוצע – פרוב אחד על המוצא של המאז ופרוב שני על ההארקה ?
וכאשר בודקים בידוד בין אפס להארקה בלוח איך הדבר מבוצע פיזית ע”י הפרובים …
עצם הקיצור בין הפאזות למוליך האפס לא יתכן שיתפתח מתח של +-250 וולט על אחד המוליכים עצמם (כי מדובר הרי במתח ישר…)?
תודה רבה
בדיקת התנגדות בידוד להארקה כשכל מוליכי המתקן מקוצרים, מאפשרת בדיקת התנגדות הבידוד של כלל המוליכים (פאזות ואפס) כלפי ההארקה.
לא יתכן מתח כלשהו בין מוליכים מקוצרים.
שלום,
העניין הוא שאין חובה לקצר בין מוליכי הפאזות לפס האפסים בלוח כי במס’ הבדיקות הפרטיות שבהם הייתי הבודקים לא עשו ככה לדאבוננו.
הרי מתח הבדיקה של המגר הינו 500VDC וזרם הבדיקה הוא ב 2mA ולכן אם ונניח מישהו בדק בידוד בין פאזה לאפס על צרכן מסוים מה יכול לקרות במצב הנ”ל ?…
ובנוסף האם יש צורך לנתק מוליכי אפס של צרכן מסוים בעת בדיקת מגר דרכו ?..
תודה רבה
ועוד שאלה אם ובמידה אנחנו נקצר את המוליכי פאזה ואפס בכל לוח שהוא האם אנחנו מוגבל בגודל חיבור של הלוח על מנת לא ליצור נזקים כאלה או אחרים ?…
ואז כאשר אנחנו מקצרים בין מוליכי הפאזה לאפס ובודקים בין אפס להארקה /פאזה להארקה אז לא יתכן שיפול מתח על הפאזה ומוליך האפס ולכן כל המתח DC יפול על מוליכי הארקה עצמם ביחס לפאזות/מוליכי האפס ?…
אין קשר בין זרם הבדיקה למתח הבדיקה, רכיבים אלקטרוניים עשויים להפגע ולהפרץ ממתח יתר.
כמו שכתבתי לא מנתקים מולכים בעת הבדיקה, מקצרים.
לא קיים מתח בין מוליכים מקוצרים!!!
תודה רבה על התשובות!
א. אם אני מבין נכון,את התשובה של אריאל, בקיצור פאזות ואפס אין מניעה לבדוק מגר גם על 1000V. האם כל מכשיר אלקטרוני מתוכנן לעמוד במתח זה? או שכדאי להגביל את הבדיקה עד 500V?
ב. בתקלה שפחת קופץ לפעמים ולא מוצאים בעיית בידוד במגר, ככל הנראה מדובר במכשיר חשמלי שמקצר בזמנים מסוימים (נניח גוף חימום במקרר שנדלק אחת לכמה שעות). הפתרון ששמעתי עליו, לשים פחת עם שקע תקע על מכשיר שחושדים בו ולבדוק אם קופץ. הבעיה שצריך למצוא פחת שיהיה יותר מהיר מהפחת הביתי. אשמח לדעת האם קיים פחת כזה שקופץ יותר מהר.
ג. בהמשך לסעיף הקודם אשמח לשמוע הצעות נוספות לפתרון הבעיה.
בתודה מראש לאריאל ולשאר העונים
תודה רבה אריאל היקר ,
בזמנו קראתי פוסט בפורום של התנגדות בידוד במגר כדלהלן –
שם לא צויין מפורשות הקיצור בין מוליכי הפאזות למוליך האפס , האם יש סיבה לכך או שהקיצור הזה נעשה במקרים מסוימים בלבד ?…
אני מבין הרי שמדובר בבדיקה במתח DC שבו למשל והמתח היה 500VDC אז באחד הפרובים היה +250 וולט ובשני מינוס 250 וולט והקיצור בין הפאזות לאפס מאפס את שני המתחים הללו אבל למה עושים זאת בפועל ?
האם קיצור בין מוליכי הפאזות והאפס משנה את אופן הבדיקה בין הפאזות להארקה/אפס להארקה ובין הפאזות (במידה ואנחנו מקצרים בין הפאזה לאפס או במידה ואנחנו לא מקצרים בין הפאזה לאפס.)
תודה רבה
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.