הארקת הגנה (TT) – תחום השפעת אלקטרודת הארקה

ע”פ מה שהבנתי מהמצגות/קורס של אריאל-תנאי להארקת הגנה, בנוסף לניתוק הגוף המחושמל מהזינה תוך 5 שניות, הוא מתח מגע שלא יעלה על מתך נמוך מאד בזמן תקלה עד להפסקת הזינה.

כלומר-קודם מחשבים את זרם התקלה ע”פ עכבת לולאת התקלה. מכיוון שהשער מחוץ למבנה, מתח המגע שיכול להיווצר כאן הוא מפל המתח על: התנגדות מוליך ההארקה מהשער ועד לפה”פ + התנגדות אלקטרודת ההארקה למסה הכללית של האדמה.

הכפלת זרם התקלה בסכום ההתנגדויות הנ”ל תתן לנו את מתח המגע במצב של גוף מתכת מחושמל.

אם אני מבין נכון, אם מתח המגע נשאר בתחום של “מתח נמוך מאד” ע”פ תנאי המקום (24 או 50 וולט) אזי הדבר מותר.

אם היה מדובר במחסן או מבנה אחר, היה צורך גם בהארקה מקומית, כי כל מבנה חייב במערכת הארקה בפני עצמו.

אך זה בערבון מוגבל, ונחכה  לתגובתו של אריאל…

חג שמח

מה שצריך לבדוק את ההתנגדות של מוליך הארקה שמגיע מהפהפ עד לשער לקחת בחשבון את גודל המפסק האוטומטי שמגן על המעגל ואת האופיין שלו

במידה והמפסק האוטומטי 16 C זרם הקצר הדרוש בכדי להפסיק את המעגל 6.6*In

זאת אומרת A105

U= I x R 

U=50V

I=105A

R=50/105 במידה והתנגדות של מוליך הארקה תהיה 0.47 אום אז אפשר להסתפק המוליך שמגיע מהפהפ

שלום,

יש חובה להתקין הארקה מקומית לשער.

במתקן המוגן ב- TT אין מניעה לחבר את ההארקות בין המתקנים, לכן אין בעיה לחבר את הארקת המבנה והארקת השער.

שלום

1. לא קיימת הגדרה כזו שבה גופים המוגנים בשיטת TT יהיו בתחום השפעת האלקטרודה.
2. כל מתקן מוארק בשיטת TT חייב שתהייה לו הארקה משלו
3. אין מניעה לחבר בין הארקות של מתקנים המוגנים בשיטת TT ומוזנים מאותו מקור.

שבוע טוב לכולם

מדוע יש חובה להתקין אלקטרודה מקומית לשער?

הרי בשיטת TT ניתן להוציא הארקה בכבל הזינה לשער מבלי בעיה, אין חובה של הצרכנים בשיטת הגנה TT יהיו בתחום השפעת האלקטרודה.

תודה רבה

שלום,

1. קראתי בעיון את שאלתך ובתשובתי פרטתי מה עליך לבצע.
2. בעקרון בשיטת TT ניתן אכן להוציא מוליך הארקה מהלוח המזין אבל בכל מתקן שמכיל לוח חשמל (כמו בשער החשמלי) יש להתקין הארקה מקומית!