פורום חשמל
- לנושא זה 18 תגובות,10 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני שנה, חודש על ידי-
.
-
תגובות
-
בשיטת TN-C-S בעת קצר לאדמה נסגרת לולאת התקלה דרך מוליך ה- PEN ודרך האדמה. במצב תקין, חלק מזרם מוליך האפס נסגר דרך ברזל הזיון של המבנה, מחיש את הקורוזיה, גורם לשדות מגנטיים ולזרם מתמיד דרך האדמה. אין לחבר הארקות בין מבנים.
בשיטת TN-S בקצר לאדמה סגירת לולאת התקלה מתבצעת דרך מוליך ה- PE בלבד (השיטה דורשת שימוש ב-5 מוליכים). זרמי האפס והארקה נסגרים דרך המוליכים המיועדים לכך. ניתן לחבר הארקות בין מבנים. קיים קושי לאיתור פסק במוליך הארקה ראשי.
ב-2 השיטות חייבת להיות הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים במבנה המוזן.שלום אריאל
אם שני המבנים המוזנים עם הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים, לא מבין מדוע אתה עושה הבחנה שבמתקן TN-S מותר להוציא הארקות ואילו במתקן TN-C-S אסור להוציא הארקות?
תודה
אלעדאלעד שלום ברשותך אנסה לענות
כאשר אתה מחבר בין שני מבנים שבשניהם יש הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים והמבנה המזין מוגן בשיטת
TN-C-S
מה שיקרה הוא
1. איפוס כפול הגורם לזרמי עבודה לעבור דרך מוליכי ההארקה.
2. איפוס כפול הגורם לזרמי תקלה לעבור דרך מוליכי האפס.
ולכן ההזנה בין המבנה הראשון לשני צריכה להתבצע עם 2 מולכים או 4 מוליכים .כאשר אתה מחבר בין שני מבנים שבשניהם יש הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים והמבנה המזין מוגן בשיטת
TN-S במקרה זה ישנם מוליכים נפרדים ולכן החיבור בין שני פסי השוואת הפוטנציאלים מקטין את התנגדות הארקה כלפי המסה של האדמה ומקטין את לולאת התקלה.pichu70 אומר:
אלעד שלום ברשותך אנסה לענות
כאשר אתה מחבר בין שני מבנים שבשניהם יש הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים והמבנה המזין מוגן בשיטת
TN-C-S
מה שיקרה הוא
1. איפוס כפול הגורם לזרמי עבודה לעבור דרך מוליכי ההארקה.
2. איפוס כפול הגורם לזרמי תקלה לעבור דרך מוליכי האפס.
ולכן ההזנה בין המבנה הראשון לשני צריכה להתבצע עם 2 מולכים או 4 מוליכים .כאשר אתה מחבר בין שני מבנים שבשניהם יש הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים והמבנה המזין מוגן בשיטת
TN-S במקרה זה ישנם מוליכים נפרדים ולכן החיבור בין שני פסי השוואת הפוטנציאלים מקטין את התנגדות הארקה כלפי המסה של האדמה ומקטין את לולאת התקלה.אלעד שלום
בהמשך לתשובות שנכתבו כאן עלי לציין כי הוצאת הארקות ממבנה המוגן בפני חשמול בשיטת TN-C-S לצרכן כמו מנגל חשמלי בחצר, מכונת כביסה במחסן וכדומה המרוחקים מתחום השפעת הארקת היסוד של המבנה, עלולה לגרום לחשמול הגופים הללו באמצעות מוליך ההארקה, בעת נתק במוליך ה- Pen ברשת. החשמול מתרחש בשל פוטנציאל על מוליך ההארקה השונה מהפוטנציאל במקום העמידה של המשתמש בציוד. זו הסיבה המרכזית שבעטיה אין להוציא הארקות.
ניתן להוציא הארקות רק למבנה שיש בו הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים בשל העובדה שהוא משטח שווה פוטנציאל. במקרה זה החשמול אם קיים גורם לפוטנציאל אחיד בכל המבנה והגופים המתכתיים שבו.
ממליץ לקרוא את התייחסות וועדת הפירושים: http://www.iec.co.il/Electrici…..agana2.pdfחג שמח!
ההבדל העיקרי בין השיטות- לאן מחוברת הארקת השיטה של השנאי המזין- TNS במקרה של שנאי שנמצא במבנה אזי חיבור הארקת השיטה הינו לפה”פ הראשי של המבנה אילו מתחברת טבעת הגישור, מימלא יש צורך להשתמש ב5 מוליכים. בשיטת TNCS השנאי לא מחובר לפה”פ של הבנין ואז משתמשים “בגיבוי” של מוליך האפס שהופך למוליך PEN ,לא לשכוח יש מסלול של הארקה גם דרך האדמה.
זאב
שלום אריאל
אכן למדתי אצלך בקורס בודקים על החיסרונות של האיפוס הנהוג כמעט רק בישראל בשיטת הTNC-S, שכולל התפוררות ברזלי הזיון של היסודות וקרינה אלקטרומגנטית תמידית להם אנו חשופים .
השאלה שלי למה חברת החשמל לא מאמצת את שיטת ה TNS מעבר לעובדה שאז היא צריכה לספק הזנה בת 5 מוליכים?
שלום
בחירת שיטת הגנה בפני חשמול מחייבת את ספק החשמל לעמוד בה ולהיות אחראי לתקינותה.
ברור לך על מי תחול האחריות לתקינות מוליך הארקה במקרה של רשת שתכיל 5 מוליכים.
שלום
בחירת שיטת הגנה בפני חשמול מחייבת את ספק החשמל לעמוד בה ולהיות אחראי לתקינותה.
ברור לך על מי תחול האחריות לתקינות מוליך הארקה במקרה של רשת שתכיל 5 מוליכים.
היי כולם,
קראתי מה שכתבתם פה, למיטב הבנתי (מהדיון שלכם) אם בפס ההארקות מחובר גם האפס- אזי הבית שלי מוגן בשיטת TNCS, אני צודק?
עכשיו, אם אני צודק והבנתי אתכם נכון, אז אצלנו יש מחסן בניה קלה בחוץ, עם מכונת כביסה ושקעים, ויש גם שקעים בגינה ותאורת גינה.
לפי מה שאמרתם אסור למשוך חשמל מחוץ למבנה כי יש סכנה שלא תהיה הארקה, הבנתי נכון?
אז איך בעצם חיברו את המחסן שלי ואת תאורת הגן והשקעים וכו’?? יש לי סכנת חשמול בבית ???
אשמח להבין.
תודה רבה
נ.ב חשמלאים שעבדו אצלי בבית לא אמרו לי כלום או העירו לי אף פעם.
שלום,
- חיבור של מוליך האפס לפה”פ במתקן הצריכה אכן נקרא בשם איפוס TN-C-S.
- על פי מה שנכתב בפורום ועל פי התקנות אין להוציא מוליכי הארקה ממתקן מאופס אל מעבר לטווח השפעת הארקת יסוד של המבנה המאופס (על פי רוב מעבר ל-5 מטרים). מעולם לא נכתב שאין להוציא הזנה למתקן מחוץ לדירה אלא האיסור חל כאמור על הוצאת מוליכי הארקה למבנה אחר בדיוק כמו שחברת החשמל אינה מספקת מוליכי הארקה ברשת הזינה שלה. במקרים אלה יש לבצע הארקה מקומית של המבנה המוזן ולהחליט על פי תוצאות המדידות מהי שיטת ההגנה בפני חשמול במבנה זה.
- חשמלאים אינם מתמחים בנושא הארקות. ראוי שתזמין בודק חשמל
שלום אריאל.
מובנת הסיבה למה אסור להוציא מוליכי הארקה בין מבנים המוגנים בtncs.
ברצוני לשאול, שכונת וילות, שהוילות נמצאות קרובות זו לזו, בוודאי פחות ממרחק השפעת הארקת היסוד של 5d של כל מבנה (כשמבצעים בדיקת התנגדות הארקת יסוד ביחס למסה הכללית של האדמה שבאזורים שבתים קרובים אחד לשני מרגישים בתוצאת הבדיקה את ההשפעה של הבתים הסמוכים בכך שתוצאות מאוד נמוכות). למה שלא נוכל לומר שהארקה של בית 1 משפיעה על תחום של בית 2 ויכולה גם לגרום מצב כמו שהעברנו הארקה בין שני בתים עם tncs, הרי יש השפעה בין הארקות של המבנים הסמוכים.
אשמח להסבר
שלום,
במצב המתואר אכן יש השפעה בין הארקות המבנים אך היא זניחה.
אל תשכח שבעצם האיפוס מתבצע על פי רוב בפילר ובו על פי רוב מתבצע חיבור בין האפס לבין ההארקה של 2 מבנים סמוכים הניזונים מאותו פילר (איפוס יחיד).
TN-S ו- TN-C-S שייכות לאותה משפחה – TN ולכן הכללים בשתי השיטות זהים.
כל עוד במבנים יש הארק יסוד והשוואת פוטנציאלים אין חשש שחשמולים שמתרחשים במבנה אחד יסכנו דיירי מבנה אחר כי בכולם יש השוואת פוטנציאלים ולכן יהיה פוטנציאל שווה על כל הגופים המתכתיים במבנה שאינו מחושמל.
היי אריאל . אני לא מצליח להבין מה ההבדל ואולי אני אפילו לא מבין מה אני לא מבין .
נניח מספר וילות דו משפחתיים ובאפשרותנו לחבר אותם לפילר מרכזי בtncs או בtns לבחירתנו
בשטח לפי מיטב הבנתי ההבדל בין tns לtncs הוא אורכו של מוליך ההארקה pe מהצרכן עד חיבורו לN
איך זה משנה ליסודות המבנה אם התקלה תעבור דרך מוליך pen אל הפילר ולשנאי או דרך pe
זרם דלף שיגיע לאדמה יהיה בדיוק אותו הזרם בשני המקרים לא?
תומר
מצטער, אני אפילו לא מצליח להבין מה שאתה שואל.
חברת החשמל אינה מאפשרת שימוש בשיטת TN-S למעט במקרה שמקור הזינה נמצא בתוך המתקן המוזן. שיטת TN-S כשהרשת מכילה 5 מוליכים קיימת רק במתקנים פרטיים כשהמתקן מוזן במתח גבוה והחלוקה במתח נמוך היא באחריות מתכנן המתקן ובודקו. במקרה זה הרשת תכיל 5 מוליכים והמוליך החמישי קרי ההארקה תחובר לפס השוואת הפוטנציאלים בכל אחד מהמבנים המוזנים.
בשיטת TN-C-S ברשת החשמל ישנם 4 מוליכים בלבד כאשר מוליך האפס משמש ל-2 תפקידים אפס והארקה ולכן נקרא מוליך PEN. גם הוא מחובר במקור המזין ובמתקנים המוזנים לפסי השוואת הפוטנציאלים ומקשר בניהם.
אין כלל קשר לאורכי המוליכים
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.