פורום חשמל
- לנושא זה 20 תגובות,5 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 4 שנים, 8 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
במתקן המוגן בTT יש הפרש של כ30V בין פס האפס לפס הארקה. אין לי אפשרות למדוד את לולאת התקלה כי המכשיר מראה לי מתח של 266V כשאני מחבר את הפרובים ולא ניתן לבצע מדידה. החיבור הוא 3X63A. למתקן אין הארקת יסוד לפחות לא כזו שנראית לעין. השנאי של חח”י נמצא צמוד לגדר של המתקן פחות מ10 מטר מהמבנה בו נמצא הלוח הראשי. המבנה הוא מהמבנים הטרומים הישנים (זה מין קיר עם גלים כל חצי מטר מקווה שתבינו את הכוונה) צנרת המים היא מפלסטיק. המתקן הוא תחנת שאיבה לביוב אז אני לא יכול להשתמש בצנרת של הביוב כמקור הארקה.
השאלה שלי היא מה ניתן לעשות כדי למדוד לולאת תקלה ומה צריך לעשות מבחינת הארקה למתקן. לנסות להקים מערך של אלקטרודות ולקוות שזה יהיה מספיק טוב כדי ליצור רציפות לשנאי מכיוון שהוא מאוד קרוב?
אין מה למדוד הארקה כי אין הארקה במתקן.
יש לי הסבר בשבילך למה הלופ טסטר מראה לך 260V ולמה יש הפרש בין האפס להארקה. אם זה מעניין אותך אני יכתוב לך אותו.
אם למבנה יש יסודות באדמה בהתחברות אליהם תשיג לרוב ערך טוב יותר מאלקטרודות.
בהצלחה.
אסף שלום
- אינך יכול להתחבר לשנאי היות והוא אינו בבעלותכם אלא בבעלות חברת החשמל שאוסרת על כך.
- כשמתקינים מערך אלקטרודות רצוי לפני כן לבצע חישובים כדי לדעת לאיזו תוצאה לצפות. מערך של 3 אלקטרודות בעומק של 2 מטר כל אחת במרחק של כ-5 מטר זו מזו צפוי לתת לך ערך של כ- 17 אום (בקרקע שהתנגדותה הסגולית 100 אום*מטר).
בוודאי שמעניין אותי אני תמיד שמח ללמוד
כמו שכתבתי המבנה הוא טרומי במקרה הטוב הוא יושב על איזה חגורת בטון. המתקן שאיבה הוא גם שוחה של 4 מטר עומק בערך אבל אין שום מגע של ברזל באדמה לכן אין טעם לנסות לחצוב כדי להגיע לברזל.
אריאל למתקן אין הארקה בכלל. ממה שאני הצלחתי לראות לקחו שני מוליכים חשופים נראים כמו 16 ממ”ר כל אחד והם הולכים מפס השוואה שנמצא במבנה לכיוון החוצה מתחת לאספלט. אין לי דרך לדעת למה זה מחובר וזה הדבר הכי קרוב להארקה שיש שם אז נראה לי שכל תוספת תהיה שיפור בכל מקרה. לא תכננתי להתחבר לשנאי של חברת חשמל למרות שהמרחק כל כך קטן שאם אני תוקע אלקטרודה 5 מטר מהמבנה אני כבר 2 מטר מהשנאי. ננסה להקים מערך של 3 אלקטרודות וכנראה שנצטרך להחליף את המפסק הראשי
ליודה. גם למפסק מגן כהגנה בלעדית חייבים הארקה. גם אם לא מגיעים לערך הרצוי. לכן אלקטרודות בכל מקרה.
לאסף. א. עד כמה שזכור לי אסור לתקוע אלקטרודה במרחק של 5 מטר מהשנאי. כך שתצטרך להתרחק יותר עם המשולש.
בכל מקרה הייתי ממליץ לך בכל אופן לנסות לחשוף ברזל ולבדוק עליו LT גם במבנים טרומיים יכול להיות לך הפתעה. והתחברות ליסוד היא יותר קלה וזולה ממערך אלקטרודות וגם יותר מוגנת מפגיעות. והערך באלקטרודות בהרבה מקומות הוא גבוה בהרבה כי הרבה מבנים יושבים על אדמת מילוי וכדומה.
ב. לגבי ה 260V שראית ב LT
כל חומר בטבע הוא מוליך חשמל ברמה כלשהיא. גם ה PVC שמבודד את הגידים הוא אמנם מבודד די טוב אבל עדיין מוליך.
כך שבין מוליכים חיים מבודדים שעוברים יחד באותו צינור\ כבל עובר זרם לפי חוק אוהם של מתח חלקי עכבה. והתוצאה= זרם ברמה של מיקרו אמפרים.
מכשירי המדידה למדידת מתח הם בעלי התנגדות פנימית גבוהה מאד ולכן הם מזהים את הזרם הזה ומראים לך מתח מסויים.
לשם הניסוי תוכל לקחת קו תלת פאזי וחבר מתח רק בפאזה אחת, ואז תמדוד מתח בין מוליך הפאזה המתה לבין האפס או הארקה ותראה שתקבל מתח וככל שהאורך המוליכים גדול יותר תקבל מתח גדול יותר.
במבנה המדובר שעליו שאלת כיוון שאין הארקה, אז יש בכל המתקן רשת של מוליכי הארקה, שעוברים בצמידות למוליכי הפאזה, והם בעצם רשת צפה של נחושת, שבפועל לא מחוברים לנקודת הארקה שמאפסת כל מתח שמופיע עליהם.
כיוון שיש במתקן גם מעגלים חד פאזיים, יוצא שאורך מוליכי הארקה במיתקן, שעוברים בצמידות לפאזות משתנה בין הפאזות וככל שיש מאחת הפאזות יותר אורך של גידים שעוברים ביחד. הפאזה הזאת יותר תעביר זרם למוליכי הארקה.
ולכן קיבלת תוצאה של מתח גבוה מ230V כלפי ההארקה.
על האפס לא יכול להופיע מתח כי הוא מקוצר עד לשנאי ולכן הפוטנציאל עליו הוא 0 ולעומתו על ההארקה שהיא צפה כן מופיע מתח מסויים ולכן ראית 30V בין האפס להארקה.
מקווה שהובנתי. אני מוסיף לך גם קישור לדיון אחר שהסברתי את העניין.https://www.electricil.com/site/detail/forum/forum.asp?forum_id=1047&depart_id=20484&iPageNum=6&seaWord=&lanTXT=he
אהרון שלום
תודה על ההסבר אני אצטרך לעבור עליו עוד איזה פעמיים שלוש כדי שיסתדר לי סופית בראש. בגדול אני מבין שהתכוונת שהזרם המזערי שכן מצליח לעבור דרך בידוד ממוליכי פאזה גורם להופעת מתח על מוליכי ההארקה.
לגבי המתקן אנחנו ננסה להתחבר שם למה שאפשר ונקווה שזה יעזור. אני מניח שהייתה הארקה כלשהי פעם המתקן הזה עבר בדיקה של חח”י וחושמל. אני לא יודע ממתי המבנה רק יודע שיש שם מונים חד פאזיים (אחד לכל פאזה) זה צריך לתת מושג מתי המקום חובר.
אחרי שעברנו שוב על המתקן גילינו שההארקה מפה”פ מחוברת לצנרת מים שכבר הוחלפה לפלסטיק
ניסינו להקים מערך אלקטרודות שלא שיפר במיוחד את הפרש הפוטנציאלים. LT אני עדיין לא יכול למדוד
רציתי לנסות ולוודא את מקור הבעיה שלנו. חיברתי בצורה פרוביזורית גיד לעמוד של חח”י ואת הצד השני שלו חיברתי לפס השוואת פוטנציאלים שלי. מדדתי שוב מתח בין אפס להארקה ועדיין קיים הפרש פוטנציאלים בדיוק כמו קודם. למיטב הבנתי הבדיקה שלי אומרת שבעצם יש בעיה בחיבור של נקודת הכוכב של השנאי. למען הסר ספק פירקתי את החיבור לעמוד אחרי הבדיקה.
העמוד נמצא בערך 7 מטר מהמבנה של הלוח הראשי. יש עליו לוח חלוקה אבל ממה שיכולתי לראות המתקן הוא הצרכן היחיד.
האם באמת הבעיה בהארקת השיטה של השנאי?
אשמח לעוד תובנות
קח חוט מאריך ורב מודד
חבר את המאריך לשקע ותביא את קצהו ליד עמוד השנאי
חפש מקום בעמוד שבו יש אפשרות לגעת בברזל הנקי בעצמו, אם אין תן לעמוד שריטה עם דיסק וככה תקבל ברזל נקי.
בדוק רציפות בין נקודת האפס שבשקע בחוט לבין ברזל העמוד.
אם התוצאה מעל 0 יש בעיה בהארקת השיטה ויש לפנות לחח”י בהקדם.
בעיקרון אני מעדיף שלא להשתמש במד רציפות על אפס חי
ואת מה שהצעת כבר עשיתי בעצם כשמדדתי הפרש פוטנציאלים בין אפס לעמוד של חח”י. אמורים לקבל 0V ובפועל יש שם הפרש מתחים גדול של כ15V
חח”י לא מוכנים להגיע. ברגע שאמרתי שיש לי בעיה של מתח בין אפס להארקה הם אמרו לי שזאת בעיה אצלי ואין לי שם עם מי לדבר כי אני לא יכול להתחיל להסביר לנציג ב103 על הארקת שיטה וכו’. הם מוכנים להגיע רק אם יש בעיה באספקה או שהמתח בכניסה גבוה/נמוך מדי
שלום לכולם. אני למדתי שאם מתקן צף אז בין הארקה ופס האפס יהיה 115 וואלט בגלל שנוצרת קיבליות והיא פועלת כמחלק מתח. למה כאן זה לא קורה?
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.