שלום רב ,
הערכים שציינת הם חלק מהתנאים נדרשים לאיפוס ולביצוע הארקת יסוד כפי שמופיע בתקנה .
יש צורך להבין ולהבחין בין ערכי התנגדות של מקור הארקה יסוד או אלקטרודה לבין מדידת התנגדות ערך לולאת התקלה ,בין אם מדובר על בדיקות שונות במכשירים שונים עם מתח ותדר שונים ובין המשמעות של כל תוצאה ליעוד שלו במתקן .
ממליץ לשפר את הידע ושליטה בנושאים אלה בקורסים והכשרות שאריאל מבצע ,שיטת ההגשה ,הסברים והמצגות יהיו נדבך נוסף בתקנות והחוק .
לענינו
טבלאות של ערכים מופיע בתקנה הארקות והגנה בפני חשמול במידה ומדובר על לוח סוג 2 ונדרש לעמוד בערך מקסימלי של התנגדות לולאת התקלה בהתאם לגודל נתיכים gl .
בנוסף קיים מאמר עם טבלת לערכי לולאת תקלה מקסימליים למול מאזים סוג b וc ניתן לגשת אליו דרך אתר חברת החשמל ,לשונית למקצוען .
אולם כמתכנן ,מבצע ובודק לשאוף לערך הנמוך ביותר של התנגדות לולאת התקלה הניתן להשגה במתקן , נניח שקיים בית ישן לפני שנות השמונים ללא יסוד מקור הארקה צנרת מים עם ערך 0.8 ,הממה השיבר מים הראשי במגרש רחוק מהבית ונדרשת עבודה ,החשמלאי התקין אלקטרודה והתחבר לברזלי הבנין וקיבל ערך של 2 אום .
האם הדבר עומד ברוח התקנות והשתדלות הנדרשת ,לדעתי והבנתי לא .נדרש למצות ולהתחבר למקור הארקה הטוב ביותר בשטח ובבעלות בעל המתקן , במקרה המתואר כמו צנרת מים והתוספות שביצע החשמלאי הם מצוינות אך הם מקור הארקה נוסף שיחובר במקביל … עכשיו דמיין בניין רכבת 4 כניסות 2 כניסות מחוברות לצנרת מים ו2 כניסות חוברו לאלקטרודה נפרדת ,מה יקרה במקרה של חשמול ,מה יקרה לפוטנציאל ?
חומר למחשבה .
.