התקנת מוליכים בצינור אחד לשני שקעים

מאחר ששני הצרכנים (מיבש ומכונת כביסה) הינם צרכנים משמעותיים, לא כדאי לחברם באותה נקודה ועל אותו מעגל.
מנגד, במצב הקיים, לא פשוט להוסיף עוד מעגל בתעלה נפרדת.
הוספת מעגל נוסף באותה מוביל (צינור) קצת בעייתית ואף קשה טכנית מאחר שעליך להוסיף עוד שלושה מוליכים של 2.5 ממ”ר כ”א על השלושה הקיימים (שהם גם 2.5 ממ”ר כ”א) – בפועל יש למשוך את כל ששת המוליכים ביחד, קרי להחליף את כל המוליכים.
במקרה זה, המא”ז שיגן על שני המעגלים חייב להיות דו-קוטבי על מנת שבעת טיפול באחד ממעגלים אלו, תנותק לחלוטין הזינה.
על פי רוב, פעולה זו אינה נעשית ורוב האוכלוסיה פשוט משתמשת באותה נקודה לשני הצרכנים מתוך הנחת עבודה שאין מפעלים אותם בו זמנית: לאחר מכונת הכביסה סימה, משתמשים במייבש.

אני נאלץ לחלוק על הקביעה שיש הגבלה על כמות המוליכים בצינור:
למעגלי כוח, בדר”כ קיים מוביל (צינור מרירון/מריכף) בקוטר פנימי של 16 מ”מ = D.
קוטר פנימי של מוליך 2.5 ממ”ר אינו עולה עולה על 3.1 מ””מ (כולל הבידוד) = di.
בתקנה 13(ו) (התקנת מוליכים) נקבע כי “ניתן להתקין בצינור אחד מוליכים המשמשים קוים שונים ובלבד שהצינור הוא בעל קוטר שאינו קטן מהמתקבל מחישוב המשוואה D= SQRT(Sigma(di^2))*1.6″

ולעניננו, קוטר כל מוליך הוא 3.1 מ”מ (di) וישנם שישה מוליכים זהים לכן, בתוך הסכום (סיגמא) יש 3.1*3.1*6=6*9.61= 57.66. אחרי הפעלת שורש מקבלים 7.6 מ”מ (במקרה של מוליכים זהים המשוואה מתקצרת di*SQRT(n)*1.6 ).
כעת מכפילים ב- 1.6 ומתקבל כי קוטר הצינור לא יכול להיות קטן מ 12.15 מ”מ.
מכאן, שבמקרה של צינור 16 אין מגבלה בעוד שלצינור 10 קיימת מגבלה חוקית (ואף טכנית קשה להשחיל).

בהקשר זה נשאלת השאלה, האם ניתן ל”חסוך” את תוספת מוליך 0 ומוליך הארקה ולהוסיף רק מוליך לפאזה במקרה של חיבור תלת מופעי כאשר המוליך הנוסף יחובר לפאזה נפרדת?
לעניות דעתי, התשובה לכך חיובית.

הבה נזכר מהו המתקן המדובר: מדובר במתקן דירתי שבו קיים שקע כוח (כנראה ישיר מהלוח) לטובת מכונת הכביסה – כנדרש עפ”י תקנות החשמל.
זהו מצב קיים ולעניות דעתי, נכנס בנקל לגדר “לא קיימת אפשרות סבירה להוספת צינור במתקן חשמלי קיים” שהרי לא סביר לסלול קו חדש תוך חציבת כל הדירה למטרה זו בלבד.
הן מטעמי עלות והן מטעמים נוחות ביציקה, משתמשים לפחות בקטע מלוח החשמל ועד לירידה (או העליה) לכיוון בית התקע (השקע) בצינור מריכף. לעיתים לצורך הירידה משתמשים בצינור שרשורי ואף זה עונה (אומנם בקושי רב) על דרישת הקוטר הפנימי.
אין מדובר ב”קומבינה” או אילתור כי אם בתקנה שמותירה זאת בפרוש.

מניין הקביעה שלא ניתן להעמיס את שני המעגלים באותה עת?

השאלה שהעלתי, נסמכת על מקרה של כיריים אינדוקטיביים שבו נתקלתי.
המדובר בכיריים שלכאורה מצריכים חיבור תלת מופעי אך לאחר בחינת החיבורים הפנימים עולה כי נעשה שימוש רק בשני מופעים: מופע אחד לצד שמאל והשני לצד ימין.

הדבר דומה למעגל תלת מופעי סימטרי עם חיבור כוכב שבו לא קיים זרם במוליך האפס. ברגע שאחת הפאזות מתנתקת, הזרם במוליך האפס שווה לזרם כ”א מהמופעים (ולא סכומם האלגברי כי אם הווקטורי).
במקרה של עומס לא סימטרי, הזרם במוליך האפס יהיה קטן יותר מזרם המופע המירבי.
משכך, טכנית אין מניעה להוסיף רק מוליך מופע בפאזה נפרדת (במקרה שלמתקן קיים חיבור תלת מופעי) והדבר נעשה (באין מודע) בדוגמא של כיריים אינדוקטיביות שהבאתי.
מצב זה גם קיים בכל מתקן בו קיימים צרכנים חד מופעיים ממקור תלת מופעי.

אריאל שלום

1. בתקנות החשמל פרק מעגלים סופיים סעיף 10 (ד) נרשם:” המעגלים המיועדים לזינת דוד לחימום מים בעל בידוד תרמי, דוד שמש, מכונת כביסה, מכונת ייבוש, מדיח כלים, תנור בישול או אפייה, תנור אוגר חום או מזגן אוויר לא ייכללו במספר המזערי הנדרש של מעגלים סופיים”. למיטב הבנתי חובה במעגל הזנה נפרד לכל הציודים הרשומים בסעיף.
2. איך אוכל להבטיח שהצרכנים אכן ישמעו להצעתי לא להפעיל את הציודים ביחד אלא כל ציוד בנפרד.

ערב טוב. בדקתי , לפי נוסחה לחישוב מספר מוליכים שמותר לעביר בצינור, יוצא לי, ש בצינור 20 (קוטר פנימי 14) ניתן לעביר 11 מוליכים של 1.5 ממ”ר.

נישמע לא הגיוני. בספר דונייבסקי הישן, הייתה טבלה עם כמות מוליכים של שטח חתך מסוים לכל הסוגי צינורות. עכשיו לא מצליח למצוא. 

חישבתי שוב. ל 10 מוליכים של 1.5, לקחתי קוטר חיצוני 2.5 ממ. יוצא שקוטר פנימי של צינור אמור להיות גדול מ 12.6 ממ.

תודה, בנוסף מצאתי טבלה מספר של דונייבסקי שנות 1997 . לא יודע מאיפה הוא לקח אותה