פורום חשמל
- לנושא זה 36 תגובות,9 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 8 חודשים, 3 שבועות על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום אריאל.כאשר מזינים לוחות משנים מלוח ראשי למשל כמו במבנה מגורים .שזה בעצם לא מעגלים זה קווים מזינים לוחות.מגיעים כבל 3 פזאות ואפס .מוליך ארקה מגעים בנפרד ללוחות אני מחשב לפי זרם קצר צפוי או לפי שטח חתך פאזות מזינות את לוחות ?
מאחר ומוליך ההארקה כלול במעגל הזינה שטח חתך מוליך ההארקה יהיה בהתאם למוגדר בתקנות החשמל
כששטח חתך מוליך הפאזה עד עד 16 ממ”ר שטח חתך מוליך ההארקה שווה לשטח חתך הפאזה.
בשטחי חתך גדולים מ-35 ממ”ר חצי משטח מוליך הפאזה.
אריאל שלום,
עפ”י מה שהבנתי מדבריך כאן ובדיונים נוספים, מוליך ההארקה הראשי מפס ההארקות בלוח לפה”פ לא צריך להיות חצי משטח החתך, כי אינו חלק ממעגל.
1. שאלה לדוגמא-
לוח מוזן ממפסק של 630A (יש לי כמה לוחות כאלו), בחרתי לכל לוח מוליך הארקה 120 ממ”ר עפ”י חצי משטח חתך הפאזות בכבל ההזנה. כאשר אני בודק את אנרגיית החום הצפויה לעבור עד להפסקת הקצר בגרף המצורף (המפסק המזין מגביל זרם קצר, ז”ק מירבי צפוי 36KA), אני נוכח שמוליך 25 ממ”ר (ואפילו פחות) מספיק בהחלט. הפער לא נשמע לי הגיוני, רציתי לדעת האם והיכן טעיתי.
2. כאשר הלוח מאופס, האם מוליך ההארקה צריך להיות בשטח חתך השווה לפחות למוליך האיפוס? כי לא מסתבר שזרם התקלה יגיע לפה”פ במוליך הארקה קטן, ומשם יחזור במוליך איפוס גדול יותר עד למוליך ה PEN בפס האפסים בלוח.
אשמח להבהרה אם טעיתי בהבנה.
בתודה
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
שלום,
אני מסכים עם החישוב שלך.
אני ממליץ להתקין שטח חתך זהה של מוליך הארקת שיטה ומוליך הארקת הלוח.
יש לבדוק גם את עמידות המוליך בקצר חד פאזי מזערי (כשהמפסק נפסק לאחר חמש שניות).
מנסיוני מפסק בעל הגנות תרמומגנטיות עלול שלא להפסק בקצר לאדמה (חד פאזי) באמצעות המנגנון התרמי. במקרה זה זרם הקצר עלול להמשך זמן ארוך מאוד.
לפיכך חשוב ששטח חתך מוליך ההארקה לא יהיה קטן מדי שבידודו עלול להפגע.
לפיכך צריך להתחשב גם בסוג המפסק.
במפסק עם הגנות תרמו מגנטיות עדיף להתקין מוליך הארקה ששטח חתכו שווה לחצי משטח חתך הפאזה (לכיסוי).
במפסק עם הגנות אלקטרוניות יש להתקין מוליך הארקה ששטח חתכו מתאים לזרם הקצר הצפוי במקרה זה יש לבדוק עמידות בזרם קצר מרבי וכן זרם קצר השווה לזרם לערך פעולת המנגנון המיידי עם זמן התגובה עבור ערך זה.
אריאל שלום,
אם ההגנות אלקטרוניות –
אין לי איך לבדוק מהו זרם הקצר המזערי, אם אני בודק עפ”י המקרה הגרוע ביותר: ניתוק ע”י פונקציית הגנה S בכוונון זרם מירבי 10xIn=6300A וכוונון זמן מירבי 0.5s, מוליך 35 ממ”ר מספיק להארקה הראשית ללוח.
האם הבנתי נכון? כמובן שבסוף אבחר שטח חתך גדול יותר, אבל חשוב לדעת מהו הדין ומהו “לפנים משורת הדין”.
בתודה
שלום.
עליך לחשב על פי הזרם שבו נפסק המפסק באמצעות פונקציה S ואת הזמן המרבי של פונצית L עבור זרם זה.
לדוגמה מעגל שמוגן על ידי מפסק אוטומטי שנפסק בזרם של – 10In לאחר פרק זמן של 36 שניות.
אריאל שלום,
מצטער אך לא ירדתי לסוף דעתך-
כתבת שלשם בחירת מוליך הארקה, כאשר זרם הקצר המזערי אינו ידוע בשלב התכנון, יש לחשב ע”פ הזמן המירבי לניתוק ע”י פונקציה L (בנוסף להלם החום המירבי ע”פ נתוני המפסק).
מניח שהתכוונת לפונקציה S?
כי כוונון ההגנות חייב להתאים לכך שזרם הקצר המזערי ינותק ע”י המנגנון המיידי, ולא יאוחר מ 5 שניות.
ולכן אני מבין שהמוליך צריך לעמוד באנרגיית המעבר הגדולה ביותר שיכולה להתפתח במקרה הגרוע בהתאם להגנות המיידיות.
אם נחשב מוליך הארקה ע”פ אנרגיית המעבר שמאפשרת פונקצייה L, מניח שנקבל שטח חתך זהה לפאזה.. הלא כן?
בתודה מראש על ההסבר והסבלנות.
שלום,
כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון.
נתבונן בדוגמה הבאה.
בדוגמה זו מוליך ההארקה צריך להיות מסוגל לעמוד בזרם של כ-11 קילו אמפר במשך 9 שניות.
תודה על ההשקעה אריאל,
הסברת מעולה אך עדיין לא הבנתי מדוע לחשב כך, הרי אסור המצב שזרם תקלה ייפסק בזמן כזה.
הרי הופעת זרם הקצר/זרם התקלה המזערי במקרה של חשמול חייבת להפסק בעזרת פונקצייה מיידית, וכך צריך לכוונן את ההגנות. כך שבכל חשמול זרם התקלה יגיע לערך של ניתוק מיידי, ולכל המאוחר std במפסקים אלו. ועל פי מה שלמדתי ממך אנחנו לוקחים בחשבון גם 10% נוספים כמקדם בטחון בכוונון.
אם כן איני מבין מדוע לא נסתמך על כך בחישוב אנרגיית המעבר הצפויה. מדוע שזרם תקלה יוכל להימשך זמן כזה. לכן הנחתי שהחישוב צריך להיות ע”פ המקרה הגרוע ביותר אך בפונקציות הניתוק המיידיות.
תודה על הסבלנות, וכמו שאמרו חכמינו “לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד”. ☺☺☺
יש לחשב את שטח חתך מוליך ההארקה כך שיעמוד גם במקרה של הכוונון הקיצוני ביותר והשגוי ביותר המתאפשר במפסק.
בדוגמה שתארתי קודם מתקבל מוליך הארקה ששטחו 300 ממ”ר. זה עדין הרבה פחות משטח חתך מוליכי הפאזות במתקן זה והרבה פחות ממחצית שטח חתך מוליכי הפאזות (שים לב מדובר במפסק בעל זרם נקוב של 1,000 אמפר).
אריאל שלום,
מעלה לכותרות שוב את הנושא – מה בנוגע לחישוב מוליך הארקה במערכות המוגנות בזינה צפה?
מדובר באתר סולארי – שנאי בזינה צפה עם משגוח בידוד לפי התקנות.
תקלה ראשונה להארקה מופיע פוט’ על הגופים המתכתיים (התרעה לחשמלאי), תקלה שנייה הפסקת מפסק ראשי שנאי. הממירים מוגנים במנתקי מבטיחים עם אופיין gG . להבנתי הקצר הצפוי במתקני זינה צפה הינו דו פאזי והוא עובר ברובו ככולו במוליכי הפאזות – גם כשיש נגיעה בגוף, מכיוון שהשיטה לא מוארקת לא יעבור זרם במוליך הארקה. אשמח להתייחסותך לנושא קביעת חתך מוליך הארקה (מוליך הגנה) לגופים מתכתיים (שנאי, לוח ראשי וכו’) במערכת מסוג זה, תודה.
ללא קשר לזינה צפה, לגבי נושא הולם החום עבור מוליכי הארקה – נראה שעיקר החישוב הינו עבור כך שהמוליך לא יתחמם יתר על המידה ובידודו יישרף. מה קורה כאשר המוליך חשוף? איזה מקדם צריך לקחת? האם בכלל צריך? מה החישוב/נוסחא לחישוב החתך המינימלי המתחשבת אך ורק בכל האלקטרודינמי בקצר?
שלום,
בתקנות החשמל מוגדר כי שטח החתך של מוליך מגן (מוליך הארקה של זינה צפה) יהיה שווה לשטח חתך מוליך ההארקה שבזינה מוארקת.
ההנחה הבסיסית היא שמוליך חשוף עשוי לגעת בבידוד חיצוני של כבלים ולגרום לפגיעה בהם לכן יש לקחת מקדם K בדומה לבידוד PVC
אריאל שלום,
טבלת מקדם k עבור הנוסחה k^2*S^2>=I^2*t שונה עבור אותם מוליכים ובידודים בין תקנות החשמל בפרק “העמסה והגנה”, לבין הטבלה בתקן 61439-1 (ANNEX B). מצורפות הטבלאות.
להבנתי, השוני הוא בגלל הטמפרטורה ההתחלתית. בטבלה בתקנות החשמל נלקחה בחשבון טמפרטורה התחלתית של המוליך 70/90 מעלות, כי מדובר על כלל מוליכי המעגל, גם על מוליך נושא זרם, המועמס בעומס מלא לפני הקצר, ואילו בתקן 61439 מדובר על מוליך הארקה, בטמפרטורה התחלתית של 30 מעלות (מבוסס ככה”נ על 60364-54, לא קיים ברשותי).
מניח שלבחירת שטח חתך של מוליך הארקה (שאינו חלק ממוליכי מעגל), מחוץ ללוח, אין צורך לחשב על פי מקדם מהטבלה שבתקנות החשמל, אלא על פי הטמפרטורה ההתחלתית הצפויה למוליך זה… אשמח לאישורך.
בתודה
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.