פורום חשמל
- לנושא זה 20 תגובות,6 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 5 שנים, 8 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
לוח מתכת מותקן בגומחה עם מפסק ראשי המותקן סמוך לפילר של חברת חשמל ומזין מתקן מאופס . לולאת התקלה שנמדדה היא 0.5 אום במפסק הראשי .
אם אני מתקין מפסק ראשי מתכוונן בלוח המתכת ומכוון אותו כך שסף לולאת התקלה יהיה גבוה מ0.5 אום ,
העם זה נותן פיתרון מבחינת לולאת התקלה .
כי ע”פ חוק החשמל יש להתייחס למפסק במעלה הזינה כלומר לנתיך של חברת חשמל , במצב זה צריך להחליף את הלוח ללוח פוליאסטר ורק אז לחלשב את לולאת התקלה מהמפסק המתכוונן .
שאלה נוספת , אם הלוח מותקן בגומחה שיושבת באדמה , האם ניתן להתייחס ללוח כמוגן בהארקת הגנה TT .
שאלה נוספת , האם ניתן לחבר את הארקה של הלוח להארקת המתקן כאשר אני מבצע השוואת פוטנציאלים סביב
הגומחה ובכך להקטין את לולאת התקלה עם/בלי מפסק מתכוונן .
תודה.
תודה .
שלום
משאלותיך ניכר שחשוב שתלמד היטב את הנושאים עליהם שאלת.
לעצם העניין. לא ציינת מה ערך הזרם הנקוב של הנתיך של חברת החשמל. עכבת לולאת תקלה נמדדת בלוח המוזן בהתאם למבטח במעלה הזינה. לפיכך אין חשיבות לכוונון ההגנות בלוח המתכת עבור ערך עכבת לולאת התקלה שמדדת. עכבה זו חשובה לקביעה האם הנתיכים במעלה הזרם יפסקו בעת קצר בלוח המתכתי או לא.
כוונון ההגנות במפסק האוטומטי בלוח המתכתי שתיארת חשוב רק לקביעת פעולת המפסק במקרה של קצר בלוח המוזן מהלוח המתואר (לשם כך יש למדוד את עכבת לולאת התקלה בלוח המוזן).
בכל מקרה של נתיכי חח”י בעלי זרם נקוב של מעל ל-80 אמפר, אין הגנה במתקן שתיארת.
אין שום קשר בין שיטת הגנת הלוח לבין היותו מותקן בגומחה שמונחת על האדמה. שיטת ההגנה בפני חשמול תלויה בדרך בה חוזר זרם התקלה מהלוח המוזן ללוח המזין.
אם בכוונתך לאפס את המתקן באמצעות חיבור אפס והארקה בלוח המתכתי הרי יש לבצע לגומחה הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים.
מציע להעזר במהנדס חשמל או בבודק לפני שאתה מבצע עבודות מהסוג המתואר.
היי תודה על התשובות .
זו שאלה לועדה .
בהמשך לשאלה , אם מותקן לוח מבודד במקום מתכתי ואני מעביר גיד הארקה מהלוח למבנה הרחוק מהלוח
.( דרוש למשני הזרם של חברת חשמל ) .האם עליי להתקין הארקת יסוד ללוח המבודד + השוואת פוטנציאלים או זה שהוא לוח מבודד מהווה הגנה
מספיקה עבורו ?בלוח מבודד מתחשבים במא”ז הגדול ביציאה, בלוח מתכת מתחשבים בהגנה במעלה הזינה,
כלומר במבטח הראשי של הלוח לא מתחשבים אף פעם – איפה ההגיון כאן?
שלום,
ההסבר פשוט, בלוח מבודד הסיכוי לקצר חשמלי הוא במעגל עצמו, לכן מתייחסים למעגל הגדול ביותר בלוח המגן על היציאה .
בלוח מתכתי, הסיכוי לקצר הוא גם בלוח המתכתי במוליכי קו הזינה, שהמבטח שלו במעלה הזרם, כלומר הנתיך של חח”י .
לכן מתייחסים במקרה של לוח מתכתי לפי המבטח במעלה הזרם- נתיך חח”י
שלום
אני לא מנסה ללמד, אבל רוצה להתייעץ
בבדיקות תקופתיות רבות באותם לוחות (בודק, מהנדס המקום, קבלן לפני תיקון ואחרי, בדיקה חוזרת…) גילינו שמדידה (תוצאה) זה דבר דינמי ולא סטטי. בכלל המצב במערכת או רשת חשמל משתנה (מתח, עומס, מספר צרכנים וכו’) ובהתאם משתנה את LT. בקו הזנה על-ידי כבל תת”ק ושנאי במבנה זה פחות רגיש, אבל אם שנאי ורשת חיצוני – יותר
כמו כן בדיקה לוח 25 אמפר זה פחות קריטי, אבל בזרמים גבוים ו LT נמוכים יותר חשובאז הגענו למסקנה ששימושי ויעיל לפתח, לייצר ולהתקין אביזר למוניטורינג לולאת התקלה קבוע (אריאל כתב על זה) ולא לבדוק בהפעלה ראשונה בלבד
כמו כן, שמנו לב וראינו שתוצאת המדידה תלויה מאוד מטמפרטורה, לחות ושעה ביום
לפי דעתי נדרש לקחת בחשבון את הפרמטרים שמדובר במאיות של אוהם ולא רק דבר האם לוח מתכתי או לא
שלום,
ראשית, אלו הם תקנות החשמל וצריך לפעול לפיהם גם אם יש הסתייגויות, אין כרגע משהו אחר .
שנית, נכון שיש שינויים מבדיקה לבדיקה בזמנים שונים ואפילו ממכשיר למכשיר (כיול), לכן נדרש לבצע בדיקות תקופתיות
לבדיקת שינוים במתקן. אין ספק שטוב אם יהיה בקר שבודק את עכבת לולאת התקלה בכל רגע נתון בלחיצת כפתור,
בדומה למשל לבקר מקדם הספק, כך אפשר לאתר תקלה או עלייה בעכבת לולאת התקלה ולטפל בזמן . יש קצת מגבלות …אבל עד אז עובדים בהתאם לתקנות החשמל
שלום
לא כדי להתפאר ובוודאי לא כדי להתפרנס כי אני לא סוחר, עבור סקרנות בלבד, המציאנו ומצאנו הרכיכים ואביזרים שבאופן קבוע בודקים, סורקים, הצגה על המסך ובמידת הצורך נותנים אזקה קולי פרמטרים חיונים של כל מערכת ההגנה והארקה
– התנגדות אלקטרודה הארקה (או מקור הארקה אחר)
– LT
– זליגה (לפני שמגיע לסף פעולה ממסר פחת)
– רציפות הארקה בשקעיםכל זה אוטומטי
ניתן להרחיב את הפונקציות, אבל גם כך אין לזה ביקוש מכמה סיבות
מיכאל שלום.
אין ספק שיש לך רעיונות יצירתיים ויכולות גבוהות מאוד
כידוע לך מכווננים את ערך פעולת המנגנון המיידי במפסק אוטומטי על פי העכבה שנמדדת בלוח המוזן או בצרכן המוזן. לוקחים בחשבו מקדמים כמו טמפרטורת מוליכים, אי דיוק של פעולת ההגנות ושקיעת המתח בעת קצר.
לצערי בודקים רבים שלא למדו בדיקות מעולם גורמים לפגיעה ברמת המקצוע ובבטיחות המתקנים ומכאן נובעת ההבנה של חשמלאים רבים, שמודדים עכבת לולאת תקלה בלוח חשמל נתון ומכווננים בו את ההגנות בהתאם (מי כמוך מכיר את המציאות הזו….).
אריאל
לא התכוונתי לחזור שוב לנושא נזקים שגורמים הבודקים
רציתי להגיד על תופעה שהפתיעה אותי גם
לפני אני התעסקתי בתוצאות בדיקות הקמת מפעל אינטל
הציוד ולוחות נמצאים באולמות וחדרים וכל המדידות היו ברורות
כעת אני מסתכל על מדידות בדיקה מבנים, יבילים, מכולות, לוחות תאורה, פילרים וכו’
שמתי לב שהתנגדות אלקטרודות הארקה ולולאת התקלה משתנים
משתנים כל הזמן. הפסקתי לעשות השווה עם בדיקה הקודמת. נדיר שמדידה בעוד זמן קצר חוזרת לאותה תוצאה אפילו בבדיקה על-ידי אותו בודק ואותו מכשיר. כמובן שלא היו עבודות ושינוים באזורברור שרוב בארץ מבנים היום עם הארקת יסוד והזנה על-ידי כבל תת”ק
אבל יש גם אזורים ישנים ולא מפותחיםמוליכי פאזה בהזנה ללוח אינם אמורים להיות מותקנים או לעבור בסמוך לפס הארקות בלוח.
אחרי המא”זים לא אמורה להיות בעיה של עצמת זרם הקצר. זרם הקצר יפסיק בוודאות את המא”ז של המעגל.
גם בלוח מתכת לא אמור להיות קצר.
אנחנו מדברים הרי על מקרים של תקלות, טעויות בעבודה של חשמלאים, וכל מה שלא צפוי,
בלוח מבודד קיימים גישורים למא”זים למשל, וכמו שאמרתי מתכוונים לקצר כתוצאה ממשהו לא תקין, שעלול להגרם גם בלוח מבודד וגם בלוח מתכת.
התקנה הזו לא ברורה בדיוק כמו שלא ברור למה חוק החשמל מאפשר לקצר להתרחש 5 שניות … שזה הזוי לגמרי.
עליך ללמוד ולהעמיק משמעותית בנושא.
בלוח מתכתי מרגע שהוסר הבידוד מכבלי ההזנה, יש סיכוי רב לקצר בין המוליכים לגוף הלוח.
קצר זה חייב להפסק עד כמה שניתן מיידית או לכל היותר תוך 5 שניות (בשל השהיה בפעולת ההגנות) כמו כן מתח המגע בעת נגיעה בלוח אסור שיעלה על 50 וולט (אם הלוח מוארק).
בלוח מבודד סכנה זו לא קיימת.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.