פורום חשמל
- לנושא זה 15 תגובות,6 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 4 שנים, 4 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום לכולם.
אני היום מתכנן תאורה לאורך כבישים וגם מדרכות, ואני אמור למקם מרכזיות תאורה לאורך הדרך אני אמור לחשב מפלי מתח שעם זה אין בעיה, אבל אני אמור גם לחשב את עכבת לולאת התקלה לאורך הקו כדי שהמאז יקפוץ תוך 5 שניות, השאלה שלי איך אני מבצע את החישוב הזה?.
תודה מראש.
שלום,
עכבת לולאת התקלה תלויה בשיטת ההגנה בפני חשמול של המרכזיה, בשיטת הארקת העמודים, באורך המעגל, בשטח חתך המוליכים ובאיכות החיבורים.
ממליץ לחשב זרם קצר מזערי בקצר בין פאזה לאפס בסוף המעגל. במרכזיה מאופסת, ערך זה יהיה זרם הקצר המזערי.
לאריאל שלום
לא כל כך ברור לי
חשיבות שיטת ההגנה לחישוב לולאת התקלה
אני מבין שנקבל LT שונה וזרם קצר שונה
אך הדרך לפי הבנתי היא אותה דרך
האם אני טועה
אשמח לקבל את תגובתךבברכה
סמי
שלום,
ממש לא!
התכוונתי לכל מילה.
במרבית מעגלי תאורה כשהמרכזיה מאופסת זרם הקצר לאדמה גדול בהרבה מזרם הקצר לאפס!!!
לפיכך יש לכוונן את ההגנות לזרם הקצר המזערי – שהוא במקרה זה קצר פאזה אפס.
(יש מוליך בודד לאפס בעוד שלהארקה יש מוליך בשטח חתך 35 ממ”ר ועל פי רוב מוליך נוסף בכבל הזינה).
שיטת ההגנה בפני חשמול מגדירה חד משמעית את זרם הקצר לאדמה ולכן היא משפיעה על עכבת לולאת התקלה.
לאריאל שלום
ממש לא מובן לי
הלו האיפוס נועד לאפשר לולאת תקלה דרך מולך גלוני [האפס ] כאשר מקצת עובר בנקודת האיפוס לאדמה
וככול ש LT נמוך יותך כך רוב הזרם יעבור דרך האפסבמה אני טועה בבקשה
אשמח לקבל סכמה להבהרה טובה יותרבברכה
סמי רז
לא אריאל אך אנסה לעזור,
במקרה של תקלה לאדמה במעגל תאורה המוזן ממרכזיה מאופסת (כדוגמא ניתן להסתכל תקלה באחד העמודים המוזנים אל האדמה) , זרם הקצר יזרום דרך מוליך הארקה חשוף 35 מ”מ (כאשר הוא מחובר בין פה”פ המרכזיה לפס הארקות בעמוד מסביבו קיימת השוואת פוטנציאלים כמובן ) ובנוסף (במרבית המקרים כבל הזינה מכיל 5 גידים ) במוליך הארקה הכלול בכבל הזינה.
מאחר ובמקרה של קצר פאזה אפס, זרם הקצר יעבור רק דרך האפס (לדוגמא חתך של 10 ממ”ר בעל התנגדות גבוהה מההתנגדות המשוקללת של מוליך הארקה החשוף 35 מ”מ והמוליך הנוסף בכבל הזינה) בכבל הזינה של מעגל התאורה אל המרכזיה המאופסת אז ניתן לאמר שברוב המקרים ערך לולאת התקלה במקרה של תקלה לאדמה תהיה נמוכה יותר מערך לולאת התקלה פאזה אפס ולכן זרם הקצר יהיה גבוה יותר בתקלה לאדמה.
שלום לאריאל ולחברי הפורום.
מדיברי אריאל הבנתי שבמרכזיות מאופסות ימדד זרם קצר מזערי בין אפס לפאזה.
מה בנוגע למרכזיות שלא מאופסות.
האם זרם הקצר המזערי ימדד בין פאזה להארקה?
תודה רבה
התשובה הבהירה לי את הנקודה
פשוט לא הבנתי מדוע יש לבדוק קצר כלפי מוליך האפס
לי אין ניסיון עם מרכזיות תאורה
אבל הבנתי שבדרך כלל המרכזייה מאופסת
והעמודים לא
ולכן אין להוציא מהמרכזייה מוליך הארקה לעמודיםלכן ברצוני לחדד את השאלה
האם לרוב העמודים מקובל לבצע השוואת פוטנציאל או הארקה מקומית יחידניתבתודה
סמי רז
התבונן במצגת הנ”ל כדי להבין את נושא הארקת עמודי תאורה.
לאריאל שלום
לא הצלחתי לפתוח את הלינק שצירפתקראתי הנחיות חחי לארקת עמודי תאורה ויש לי 2 שאלות
1 כתוב לפי המאמר ותקנה 11ב מתקני חשמל לתמרורי הוריה אפשר לבצע השוואת פוטנציאל של רמזור עם מוליך 10 באדמה
וזה נוגד את האמור בתקנה 25ג הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול הקובעות כי שטח חתך מינימלי באדמה הוא מוליך 25 מ”מר
ולפי תקנה 18 בפרק זה מוליך הארקה אופקי יהי 35 מ”מר לפחותאם נכון לאשר מתקן בעל מוליך הארקה 10 מ”מר’ בנוסף למוליך הארקה הכלול בכבל זינה ?
2 נודע לי שיש צורך בהתקנת שוחת הארקה בסוף כל מעגל עמודים [ בסמוך לעמוד האחרון ]
מהכן דרישה זו ?בתודה מראש
סמי רז
מצורף המאמר עם הדגשה על הנקודות הנ’ל
אבקש את התייחסותךבברכה
סמי רז
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
לאריאל שלום
א הצלחתי לפתוח את הלינק תודה
ב האם זרם הקצר המזערי בחיבור TT גם מחושב על פי זרם הקצר בין פאזה ל אפס ?
ג במקרה שחשמלאי יבצע השוואת פוטנציאל עם מוליך 10ממ’ ויטען שפעל בהתאם לתקנה שמופיע בתמרורי הוריה
מה צריכה להיות הטענה שלי להחלפת המוליך ל 35 ממ’ ?בתודה מראש
סמי רזשלום,
זרם הקצר המזערי הוא הזרם הקטן היותר שנמדד.
לעתים הוא בקצר פאזה הארקה, לעתים פאזה אפס ולעתים בין 2 פאזות. לכן צריך למדוד את עכבת הקצר בין כל המוליכים במעגל ולכוונן הגנות לפי זרם הקצר המזערי.
עליך להבין את ההבדל בין מוליך להשוואת פוטנציאלים (לחיבור שירות מתכתי שאינו מוזן בחשמל – מוליך זה חייב להיות בשטח 10 ממ”ר לפחות) לבין מוליך הארקה להארקת ציוד מתכתי שכן מוזן בחשמל (ששטח החתך צריך להתאים לשטח חתך מוליך המופע או לזרם הקצר) ובין אלקטרודת הארקה אופקית (ששטח חתך המוליך צריך להיות 35 ממ”ר לפחות).
קרא את משמעות המושגים הללו בתקנות החשמל ובכל מקרה יש לפעול לגופו.
לאריאל שלום
כל שה שהערתה אני מביןאני לא מבין את התקנה המאפשרת מוליך הארקה להשוואת פוטנציאל לרמזור ומוליך הארקה אופקי בחתך 10 מ”מ’ הטמון באדמה
זה בדיוק מה שתקנה 11ב אומרת [ מתקני חשמל לתמרורי הוריה ]
אני מהצתת
” עמוד מתכת במתקם תהר”מ קבוע המוגן בפני חישמול באמצעות איפוס [ TNC-S \ TNS ] או באמצעות TT יוארק באמצעות מוליך הארקה PE מנחושת בחתך 10ממ לפחות אשר יתחבר ישירות או בעקיפין לפס הארקה שבלוח הראשי של התהר”מ , נוסף על מוליך הארקה PE הכלול בכבל הזינה ”ושוב אני שואל
מה תשובתי צריכה להיות אם משהוא אומר לי שפעל בדיוק על פי תקנה זובברכה
סמי רז
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.