פורום חשמל
- לנושא זה 14 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 4 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום,
מדידת התנגדות אלקטרודה ביחס למסת האדמה נדרשת כדי לקבוע תקינות התנגדות הארקה של מבנה או מתקן ועמידה הדרישות התקנות.
עכבת לולאת תקלה לא מבטאת את התנגדות הארקת היסוד אלא התנגדות הלולאה כולה שכוללת לא פעם השפעות משירותים מתכתיים, איפוס, השפעת צנרת מים, השפעת הארקות של השכנים וגורמים נוספים.
לא לחינם יש דרישות שונות ל2 מדידות אלה:
עד 5 אום, או עד 20 אום (במתקן מאופס) של התנגדות אלקטרודת ההארקה, וערך שמבטיח הפסקת המעגל באמצעות המבטח במדידת עכבת לולאת תקלה.
תודה רבה אריאל,
אבל בהרבה מבנים אין מקום למדידת מסת האדמה בגלל בניה צפופה.
אם מחובר רק הארקת יסוד, ללא איפוס וללא שרותים מתכתיים, האם עכבת לולאת תקלה מבטאת את איכות מסת האדמה?
1. במדידה זו הגודל שנמדד אינו מסת אדמה אלא התנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה.
2. ישנן טכניקות מדידה שונות למתקנים שונים.
3. מדידה נכונה חייבת לכלול את יסודות המבנה בלבד ללא שירותים מתכתיים וללא איפוס.
שוב תודה רבה אריאל,
אם מדברים על מבנה קיים, בדיקה תקופתית, אז אתה לא בודק מסת אדמה אלא רק LT , ולמעשה “סומך” על מישהו שאין לך מושג אם איי פעם בדקו מסת אדמה.
האם אני צודק?
בחוק החשמל, פרק הארקת יסוד, תקנה 12ב’ כתוב:
„עכבת (אימפדנס) לולאת התקלה תימדד דרך הארקת היסוד כשזו מנותקת מפס השוואת הפוטנציאלים”
כלומר LT
ועוד שאלה …
כיצד בודקים בבדיקה תקופתית מסת אדמה במגדלי עזריאלי? (כתלות בעומק היסודות ומרחק השפעת האלקטרודה)
תודה ושנה טובה!
שלום.
במבנה שציינת אין חשיבות להתנגדות הארקת היסוד מאחר ושנאי הזינה נמצאים בתוך המבנה ושיטת ההגנה בפני חישמול היא: TN-S
אריאל שלום
תודה רבה על תשובתך
בתקנות החשמל (גם בספרים הישנים מאד) נכתב בפרק הארקת יסוד, תקנה 12 א’
הארקת יסוד תיבדק לפני הפעלת המיתקן ובכל בדיקה של המיתקן, לרבות בדיקה חזותית, ותוצאותיהן יירשמו בידי הבודק בתעודות בדיקה ויישמרו בידי בעל המיתקן או מחזיקו.
לא הבנתי איך תקנה זו מסתדרת עם תשובתך.
אריאל שלום,
עניין קטן בהבנה בקשר למסת האדמה ולולאת התקלה, אני מבין שההתנגדות הנבדקת בין אלקטרודת הגנה הנמדדת לבין למסת האדמה צריכה להיות 5 אוהם ב TT, האם לאחר מרחק טווח מסת האדמה הנמדד והתקין(קרי, המדידה ב 62% בין האלקטרודות 5 אוהם) ההתנגדות גודלת כאשר אני מגיע למרחק גדול יותר או שנשאר קבוע לאחר התקדמות מעבר למסת האדמה? הרי בTT להבנתי זרם התקלה אמור לעבור דרך האדמה לשיטה של השנאי.
שלום,
כשהמדידה נערכת בנקודה שמוגדרת אין-סוף, כלומר לפחות 5 פעמים הממד הגדול ביותר של האלקטרודה הנבדקת אזי מדידה מנקודה מרוחקת יותר אינה אמורה להשפיע על התוצאה ולכן הערך לא ישתנה.
אין אפשרות להגדיר מושג כזה מעבר למסת האדמה מאחר ומסת האדמה היא כלל היבשות בכדור הארץ.
אוקיי, בהמשך לשאלה אחרת שלי שהיתה בפורום בנושא אחר שמתקשר לנושא זה שקצת מבלבל אותי,
אני מעוניין לבצע שיטת הגנה TT בסככה וההזנה היא מרוחקת והיא ממבנה בשיטת הגנה TT השאלות הן כאלה:
- מדידה בין אלקטרודה מקומית לבין מסת אדמה מבוצעת, האם זה שיש לי מדידה בין אלקטרודה מקומית למסת אדמה פחות מ 5 אוהם זה אומר שמסת האדמה היא סוג של הארקת שיטה? ז”א ממסת האדמה(קרי מרחק 62% מהאלקטרודה המקומית) ההתנגדות הינה זניחה כך שיש מעבר ישיר להארקת שיטה של שנאי כלשהו שאינו נראה בסביבה?
- נניח ואין לי את המדידה באופציה 1, האם ניתן להשתמש במפסק מגן לזרם דלף כהגנה בלעדית? ואיך אפשר להאריק? במבנה TT מזין מניח שהפתרון הוא אלקטרודה אופקית עד קיבוע אלקטרודה אנכית(כמובן בשוחה) ליד הלוח המוזן ומשם הארקה ללוח, אבל מה קורה שהמבנה המזין הוא TNCS, אני מבין שלא ניתן להוציא הארקה ממבנה זה, אלא למשוך כבל ארבעה גידים לסככה, אבל איך אני נותן הארקה לסככה?
- האם ניתן להוציא להארקת הסככה כבל הארקה ממבנה TNCS עד קצה תחום השפעת אלקטרודת היסוד של המבנה? אם כן אז תחום השפעת אלקטרודת היסוד צריך לכסות על כל הסככה?
- בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לך על המענה המסור, אתה עושה סדר בדברים.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.