פורום חשמל
- לנושא זה 8 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 3 שנים, 10 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
אריאל וחברי הפורום שלום,
ארצה לשתף אתכם בשתי שאלות שעלו במספר פורומים מקצועיים ואשמח לשמוע את דעתכם.
במתקן מסויים ישנה תחנת טרפו עם שני שנאים, השנאים מוגשרים ע”י מגשר תלת מצבי ,כלומר האפס תמיד מחובר.
שיטת ההגנה במתקן היא איפוס TN-S.
ידוע שועדת הפירושים קבעה שבמידה ויש קושי מעשי לבצע חיבור על פס האפס של השנאי ישנה אפשרות לבצע חיבור יחיד בין נק’ הכוכב של השנאי לבין פס האפס בלוח הראשי ומשם על הפה”פ הראשי (כמובן שמשם זה מחובר אל הארקת הסידו של המבנה).
וזאת בעצם גם השיטה וגם האיפוס.
ברגע שיש שני שנאים שפס האפס מגושר תמיד (כזכור מקשר מגשר תלת מצבי )צריך לבצע את החיבור הנ”ל פעם אחת בלבד ואז בגדול נתין להגיד שישנה הארקת שיטה אחת משותפת לשני השנאים
הבעיה מתועררת כעבור שנים במידה וירצו לבטל את אחד השנאים שבמקרה הוא גם השנאי שמהלוח שלו מחובר האפס לפה”פ, כלומר לא רק שלא יהיה איפוס ללוח גם לא תיהיה הארקת שיטה לשנאי השני שנשאר.
- מה עושים במצבים כאילו ואיך נמנעים מהם?
2. ידוע שאיפוס צריך להיות בשטח החתך מינמלי של מוליך האפס הגדול ביותר היוצא מפס האפס בלוח (או המהדק).
השאלה הנשאלת האם המוליך האפס הכי גדול הוא לדוגמה שטח חתך 240 ממ”ר ,נוסף לחדר במהלך השנים שנאי נוסף ,הם מוגשרים באמצעות מגשר תלת מצבי והמוליך הכי גדול ביותר היוצא מהלוח שלו קטן מ-240 ממ”ר האם שטח חתך מוליך האיפוס נשאר אותו דבר?
ההגיון שאם שלושת המפסקים סגורים(של שני השנאים והמגשר) ,כלומר השנאים עובדים במקביל, הזרם קצר שיכול להתפתח באחד הוא כפול ולכן ישנה בעיה.
אשמח לדעתכם בנושא
שלום,
- מבצעים את הארקת השיטה המשותפת בפס האפס של הלוח תוך שילוט מתאים ליד השנאים ועל חזית התא בו מתבצע האיפוס.
- במקרה זה שטח חתך מוליך זה צריך להתאים לזרם הקצר המרבי הצפוי דרכו. יש לחשב את זרם הקצר ולחשב בהתאם את שטח החתך.
היי אריאל,
רציתי לברר האם הבנתי נכון את תשובה מספר אחת.
יש לי שני שנאים, כלומר שני לוחות שמזינים צרכנים שונים,בין הלוחות שלהם יש לי מקשר תלת קוטבי,מכאן שהאפס תמיד מגושר.
השיטה המשותפת שלהם הולכת לפס אפס של אחד הלוחות ששם גם מתבצע האיפוס.
בלוח השני אין כמובן איפוס ואין חיבור לשיטה של השנאים (מלבד הגישור של פסי האפסים שדרך גישור זה בעצם יש גם שיטה וגם איפוס כביכול ללוח השני )
ואז מגיע עניין השילוט שציינת”שיטה משותפת” “איפוס”-בלוח המאופס
האם אני צודק?
האם יש משהו בחוק\ועדת פירושים שניתן לקרוא על זה?
אני העלתי את עניין השיטה המושתפת מספר פעמים ואף פעם לא הייתה לי אסמכתא כלשהי ולכן לא כ”כ קיבלו את דברי,לצערי.
תודה
שלום,
התיאור שרשמת מדויק.
תוכל למצא אסמכתא במצגת באתר בלשונית מאמרים שנקראת עשה זאת נכון איפוס והארקת שיטה שמסתמכת על נהלי חברת החשמל.
שלום,
הדיון שלכם מזכיר לימתקן שבו ביצעתי עבודה שהיה מתקן מסוג דומה שתואר כאן, שני שנאים עם מקשר תלת קוטבי בצד מ”נ..הגישור בין הלוחות בוצע עם פסי צבירה מבודדים.
ביצעתי את האיפוס בלוח שבו מותקן המקשר וליד הפה”פ ועל תא הכבלים של הלוח רשמתי “האיפוס בוצע בלוח T1”
T1 היה שמו של הלוח שמוזן משנאי 1 בעצם..
בודק חח”י הגיע ודרש לאפס בשני הלוחות והכשיל את הביקורת.
עצוב ביותר.
מה שרשמת בוצע בניגוד לנוהל של חברת החשמל,
הוא גרם לאיפוס כפול ומדאיג שבודקים לא בקיאים בכך.
אריאל שלום,
נניח כי המפסקים האוטומטים המזינים את שני הלוחות הראשיים הם 4 קוטבים וגם המגשר בין הלוחות הראשון והשני הוא 4 קוטבי (כלומר ניוטרל אינו מחובר גלוונית בין הלוחות).
האם במקרה זה נדרש לבצע בכל אחד משני הלוחות הראשיים הארקת שיטה/איפוס משלה?
תודה.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.