פורום חשמל
- לנושא זה 5 תגובות,3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 4 שנים, 11 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום רב לכולם,
- מה נפוץ/ מקובל יותר כיום נקודת אפס מבודדת או מוארקת ? ואם מוארקת אז גם מה השיטה המקובלת כיום (נגד / סליל)?
(אני יודע שיש יתרונות וחסרונות לכל שיטה השאלה אם יש משהו יותר מקובל היום).
תודה רבה
משטר נק’ האפס תלוי במתח הקו משיקולי שליטה על זרם קצר המתפתח ואמינות אספקה.
לרוב לפי הנחיות חברת חשמל,
33kv- הארקה ישירה
22kv- סליל פטרסון
13kv- נגד הארקה
בקוים עיליים ארוכים 33kv -סליל פטרסון
ראשית תודה רבה על התשובה.
בתחמ”ש שנאי צד ראשוני 33KV, מה יהיה הארקה קשיחה או סליל?
ועוד שאלה אחת בבקשה, בקו ההזנה עד לתחמ”ש מי אחראי להגנות (לדוגמא וואטמטרית) חח”י או בעל התחנה?
אני פשוט לא מוצא היכן ההנחיות הנ”ל.
תודה רבה
שלום רב לכולם,
אני מבין שאין הרבה תשובות בנושא.
אז לפחות אם מישהו יכול בבקשה להפנות לספר /מאמר /הנחיות לגבי מתי משתמשים באיזה שיטה ואיזה הגנות נגזרות מכך במתח גבוה?
תודה רבה
שלום,
רק לחדד את התשובה, אין כזה דבר בתחנת משנה צד ראשוני של שנאי במתח של 33kV? תחנת משנה מבצעת הורדה של המתח ממתח עליון למתח גבוה, כך שהצד הראשוני הוא תמיד מתח עליון.
בלשונית מאמרים יש לך את כל החומר הנדרש.
נסה לעבור עליה ואם יהיו שאלות רשום כאן.
בתחמ”ש שנאי צד ראשוני 33KV, מה יהיה הארקה קשיחה או סליל?
צד ראשוני יהיה 161kV וצד משני 33kV.
עוד שאלה אחת בבקשה, בקו ההזנה עד לתחמ”ש מי אחראי להגנות (לדוגמא וואטמטרית) חח”י או בעל התחנה?
לא ברור מה אתה שואל, על קו זינה מהתחמ”ש עד הלקוח כמובן שאחראית חברת חשמל. הגנות במסדר מתח גבוה בתחנה של הלקוח באחריות הלקוח.
מצרף טבלה שתסכם את הנושא
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.