פורום חשמל

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 16 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #76576
    shlomob70
    חבר

    שלום
    אודה להסבר איך אני יכול לחשב מהו מתח המגע בזמן תקלה במתקן?
    תודה

    #76577
    zeev
    משתתף

    שלמה שלום!
    מתחי מגע ומתחי צעד הינם פרופורציונאלים לטיב הקרקע וטיב המגע איתה. חישוב מתחים אלו מתבצעים לאחר מדידות של התנגדות הקרקע באיזור ספציפי ומבוססים על זרמי הקצר הצפויים במתקן שאליו מתיחסים. גם בחברת החשמל מדידות וחישובים אלו מתבציעים כיום על ידי 2 קבוצות בודקים בלבד וכל אחת מבצעת את הבדיקות והחישובים בשלב אחר של חיי המתקן. בדיקות /חישובים/המלצות לשיפור המצב דורשות המון ניסיון בתחום ספציפי ויש ללמוד אותו שלב אחר שלב ע”מ לרכוש את הידע והניסיון המתאים. בשלב החישובים (המתבצעים AS IS)יש לדעת זרמי קצר, התנגדות האדמה (שנבדקת בכמה שיטות, אך באופן כללי נמדדת כפי שמודדים התנגדות הארקה למסה הכללית של האדמה) ומשך הזמן שזרמי הקצר צפויים לזרום.
    זאב

    #76579
    zeev
    משתתף

    סליחה עם כל מי שקרא את חשובתי לעייל!
    הבדיקה שתוארה בחלק הקודם הינה בדיקת טיב הקרקע והינה חלק חשוב ומקדים לבדיקת מתח מגע ומתח צעד.
    בבדיקת המתחים משתמשים במקור זרם בתדר קרוב ל50 הרץ (48 למשל) וזרם נמוך יחסית ומודדים את מפל המתח על הקודה הנבדקת. (בדיקה בעזרת 4 חוטים) מתח צעד נבדק באותה צורה אך עם סנדלים מיוחדים המדמים נעלי אדם שעלול לחוש במתח הצעד. הסנדלים עשוים מנחושת ועליהם משקל האדם. מדידות אלה מחושבים פרופורציונאלית למתחים המבוקשים כיחס הזרם בבדיקה ולזרם הקצר המירבי הצפוי לזרום במתקן הנבדק.
    ושוב סליחה על התשובה שלעיל
    זאב

    #76597
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום
    דומה שזו לא היתה כוונת השואל.Confused
    אם אני מבין נכון כוונת השואל היתה חישוב מתח המגע על פני גוף מתכתי מוארק בעת מגע המופע בגופו.
    ובכן. כאשר מופע נוגע בגוף חשמלי מוארק, זורם זרם מהמופע לאדמה. מפל המתח שיתפתח על פני מוליך ההארקה הינו מתח המגע.
    מפל מתח זה ניתן לחישוב בנקל על ידי החישוב הבא: זרם התקלה כפול התנגדות מוליך ההארקה עד לפס השוואת הפוטנציאלים (במקרה של מתקן בעל הארקת יסוד) או עד האדמה במקרה של הארקת הגנה.
    את זרם התקלה ניתן לקבוע בנקל באמצעות בדיקת עכבת לולאת התקלה מהדקי המכשיר הנבדק.
    את התנגדות מוליך ההארקה ניתן למדוד באמצעות בדיקה הנקראת בדיקת רציפות ההארקה ומאפשר מידע מדויק של התנגדות מוליך ההארקה.
    נהוג לחשב את מתח המגע על ידי מכפלת הזרם שיגרום להפסקת המבטח תוך 5 שניות כפול התנגדות מוליך ההארקה כמוסבר לעיל. במקרה והזרם יהיה גדול יותר, יפסק המבטח מהר יותר כך שהפרופורציה בין מתח המגע וזמן החשמול תשאר בעינה.

    #82468
    zeev
    משתתף

    שלום אריאל!
    שאלתו של שלמה הופיעה כשעתיים אחרי שאמיר בקש פרטים על בדיקות מתחי צעד ומתחי מגע בתחמ”שים,מצרוף זה הסקתי ששלמה מבקש לדעת על המתחים הנ”ל ןאיך לחשבם. סליחה באם טעיתי והטעתי.
    זאב

    #76599
    kobigross
    משתתף

    שלום אריאל
    אני כותב דוגמא מעשית לחישוב מתח מגע ( לפעמים נשאלת בוועדת בודקים):
    נתון בית תקע בדירה המוזן ע”י מוליכים 2.5 ממ”ר ומוגן ע”י מא”ז 16 אמפר דגם C .
    היות ומתח המגע המכסימלי המותר בדירה הוא 50 וולט , ניתן לבצע את החישוב הבא :
    ההתנגדות המכסימלית המותרת של מוליך הארקה מבית התקע עד לפס הארקות בלוח הדירתי:
    0.47אוהם = 50V/6.6X16

    ( אני בכוונה מזניח את ההתנגדות בין פס הארקות בלוח הדירתי ועד לפה”פ כי הוא קטן יחסית ,
    וגם לא כל כך מעשי למדוד אותו ??? .)

    האם החישוב הנ”ל נכון ? .

    בברכה

    קוביSmile

    #82470
    arielsegal
    מנהל בפורום

    אכן זה החישוב הנכון.Smile

    #82471
    kobigross
    משתתף

    תודה
    אריאל

    #76602
    zeev
    משתתף

    עם כל הכבוד , אותי לימדו פעם שזהו חישוב התנגדות ולא חישוב מתח.
    מה החישוב אם 50 וולט הוא 50 וולט אין מה לחשב פה מתח!!!!!FrownEmbarassedLaugh
    זאב

    #76603
    kobigross
    משתתף

    זאב שלום
    אכן טעות , ההיתי צריך לכתוב : חישוב ההתנגדות המכסימלית המותרת של מוליך הארקה מבית התקע עד לפס הארקות בלוח הדירתי , בהתחשב במתח מגע מכסימלי מותר של 50 וולט .
    תודה על התיקון
    קוביSmile

    #76604

    שלום קובי
    בהמשך לדוגמא שציינת
    נראה לי שמומלץ גם למדוד את ערך התנגדות לולאת התקלה בבית התקע
    ולחשב את זרם הקצר הצפוי בעת קצר חד פאזי לאדמה בנקודה זו (Ik)
    מתח המגע אשר יופיע בפועל בעת קצר לאדמה בנקודה זו יהיה שווה
    לזרם הקצר כפול התנגדות שנמדדה באמצעות מדידת רציפות ההארקה Rpe.

    Vb=Ik*Rpe

    כמו כן , החישוב שהצגת מתייחס למקרה הגבולי ביותר בו זרם התקלה הינו
    הנמוך ביותר באפשרי על מנת שהמא”ז יפעל בתוך 5 שניות.
    ברב המוחלט של המקרים זרם הקצר גבוה מערך זה, ולכן גם מתח המגע אשר יופיע ע”ג מכונה
    המחוברת בשקע זה יהיה גדול מ- 50 וולט במידה וערך ההתנגדות שנמדדה על פס ההארקות הינה 0.47 אוהם.

    נראה לי שעדיף “לכוון” דווקא לערך הקיצוני השני של זרם הקצר אשר גורם לפעולה מיידית של המא”ז
    כלומר Ik=10*In=160A.
    כפי שלמדנו אצל אריאל, אם המא”ז פועל באופן מיידי, מתח המגע יכול להיות גבוה מ-50 וולט מכיוון שזמן ההתחשמלות של אדם ממתח מגע זה הינו קצר מאד (3-4 מילישניות). כלומר קצר מספיק על מנת להבטיח שלא יגרם נזק תמידי לאדם.
    אם נקח ערך זה בחשבון נקבל התנגדות Rpe=50/160=0.3125 אוהם.

    בברכת חג שמח
    איתי

    #76614
    elad
    משתתף

    אריאל סגל אומר:
    שלום אריאל
    לא ברור לי מדוע אתה עושה את ההבחנה במתח המגע במתקן מאופס לבין מתקן שאינו מאופס?:”זרם התקלה כפול התנגדות מוליך ההארקה עד לפס השוואת הפוטנציאלים (במקרה של מתקן בעל הארקת יסוד) או עד האדמה במקרה של הארקת הגנה.”
    בכל מקרה אם בודקים LT בנקודה מסוימת, ניתן לקבל בהרבה מכשירי מדידה את מתח המגע.
    תודה
    אלעד

    שלום
    דומה שזו לא היתה כוונת השואל.Confused
    אם אני מבין נכון כוונת השואל היתה חישוב מתח המגע על פני גוף מתכתי מוארק בעת מגע המופע בגופו.
    ובכן. כאשר מופע נוגע בגוף חשמלי מוארק, זורם זרם מהמופע לאדמה. מפל המתח שיתפתח על פני מוליך ההארקה הינו מתח המגע.
    מפל מתח זה ניתן לחישוב בנקל על ידי החישוב הבא: זרם התקלה כפול התנגדות מוליך ההארקה עד לפס השוואת הפוטנציאלים (במקרה של מתקן בעל הארקת יסוד) או עד האדמה במקרה של הארקת הגנה.
    את זרם התקלה ניתן לקבוע בנקל באמצעות בדיקת עכבת לולאת התקלה מהדקי המכשיר הנבדק.
    את התנגדות מוליך ההארקה ניתן למדוד באמצעות בדיקה הנקראת בדיקת רציפות ההארקה ומאפשר מידע מדויק של התנגדות מוליך ההארקה.
    נהוג לחשב את מתח המגע על ידי מכפלת הזרם שיגרום להפסקת המבטח תוך 5 שניות כפול התנגדות מוליך ההארקה כמוסבר לעיל. במקרה והזרם יהיה גדול יותר, יפסק המבטח מהר יותר כך שהפרופורציה בין מתח המגע וזמן החשמול תשאר בעינה.

    #76624
    arielsegal
    מנהל בפורום

    איני יודע באיזה מכשיר מדידה הנך משתמש.
    מנסיוני אין שום קשר בין התוצאה שמראה מכשיר המדידה והערך שהצגנו כאן בחישוב.
    במדידות חוזרות התוצאה משתנה בכל מדידה וערכה אינו מתאים לערך המחושב.
    במתקן שאינו מאופס התוצאות המוצגות על צג המכשיר אקראיות לחלוטין.

    #113600
    aron david
    משתתף

    אריאל ברשותך לחזור 7 שנים אחורה…

    א. על מה כתבת שהתוצאות שמציג המכשיר הם אקראיות לחלוטין? על בדיקת לופ בזרם נמוך בשקעים?

    ב. האם בבדיקת מתקן (נניח לוח יחיד דירתי) אתה מסתפק בבדיקת הלולאה בלוח ולשאר השקעים בודק רק רציפות (בהנחה שאין שקע עם מוליכים 2.5 שרחוק מהלוח יותר מ 65 מטר)

    ג. והאם כשבבדיקה בלוח בדירה (לוח מבודד ומאז הגדול ביותר שמגן על מעגל סופי C16 ) שהערך המקסימלי בנקודה הרחוקה ביותר 2.17 אוהם. ואתה בבדיקת לופ בלוח מקבל נניח 2.1 אוהם. אתה אומר שזה ערך לא תקין כי עד השקע הרחוק ביותר הערך יעלה מעל 2.17 אוהם.

    תודה על התייחסותך הסבלנית לכל סעיף בנפרד (כך אצליח להבין..)

    #113609
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום,

    בעת בדיקת עכבת לולאת תקלה מציגים חלק ממכשירי המדידה לבודקים, ערך של מתח מגע בעת המדידה. ערך המתח הזה משתנה ממדידה למדידה ולא ברור מה בדיוק משמעותו ומטרתו.

    למתח זה היתה התייחסותי שהתוצאות על צג מכשירים שמציגים תוך כדי מדידת עכבת לולאת התקלה את מתח המגע אקראיות ומשתנות בכל מדידה חוזרת.

    יש לבדוק את עכבת לולאת התקלה בבית התקע המרוחק ביותר של המבטח הגדול ביותר (לבצע לפחות בשני בתי תקע שונים כדי לאמת את התוצאה).

    רק בדרך זו ניתן להבטיח עכבת לולאת תקלה תקינה.

    ביתר הגופים המתכתיים ובבתי התקע האחרים אני בודק רציפות הארקה.  

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 16 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.