פורום חשמל
- לנושא זה 17 תגובות,2 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 3 שנים, חודש על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום לחברי הפורום היקרים,
בהמשך לאשכול שקראתי בו כתב רועי אפללו היקר ובו הוא כתב –
באופן כללי כאשר מתנתק האפס בקו הצרכן (לא PEN) משתנה הפוטנציאל של נקודת הכוכב<br />וכתוצאה מכך המתחים הפאזיים משתנים בצורה משמעותית, וחלה עליית מתח ניכרת על צרכנים עם הספקים<br />קטנים ואכן מצב זה נחשב מסוכן מבחינת תקינות המכשירים.
<br />ידוע כי במבנים בעלי איפוס במידה ומוליך האפס הראשי מתנתק בין פה”פ לבין פס האפסים , ערך המתחים על הצרכנים הח”פ משתנה כתלות בהספקים של כל אחד ובכך יכולים להישרף הצרכנים עצמם –
1.שאלתי היא איך הדבר הזה משפיע על המתחי פאזות על השנאי המזין … והאם זה נכון לומר שאכן כל המבנים שיהיו מושפעים מאותו ניתוק מוליך אפס ראשי אכן צרכניהם ישרפו ?
2.כמו כן האם במבנים סמוכים ושכנים שמוזנים מאותו שנאי באותה רשת חלוקה האם גם הם “יחוו” את השוני במתחי הפאזות הללו ?
תודה רבה רבה
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
מצ”ב קישור למסמך המתאר את המצבים השונים.
מצויין תודה רבה אריאל ,
אז הכוונה בשינוי פוטנציאל הכוכב הינו שינוי במגמה של פס האפסים כתוצאה מהעובדה שמעורב בו כעת מחלק מתח בין פאזות שלובות בעצם ?..
פרט לכך וזאת ועוד במידה ומדובר על מוליך PEN שנקרע והזרם של האפס ממערכת לא סימטרית יזרום דרך ההארקה – האם במצב כזה פחת אמור לעבוד ? לדעתי לא… סליחה על התוספת הקלה ב”אשכול” שלי..
תודה רבה על כל העזרה המדהימה שלך אריאל , סופש נעים
שחף היקר.
מפסק הפחת מגיב לזרם הפרש דרכו.
כאשר מפסק הפחת מותקן אחרי האיפוס (וזה מה שקורה) הוא אינו יכול לחוש בזרם לאדמה.
וואו אריאל תודה רבה רבה , אני מאוד מעריך את כל העזרה שלך ובשעות לא שעות .. תבורך !!!! פרט לכך אשמח לדעת היררכית הרי איך הפחת מתחבר אחרי האיפוס בבית פרטי למשל … – מוליך האפס הראשי שהינו האיפוס שלנו בעצם (PEN) מתחבר לפהפ ומשם מתחבר מוליך N לפס אפסים ומוליך PE לפס הארקות שלנו ומשם בעצם בין הפהפ לפס האפסים אנחנו מחברים את האפס לפחת יחד עם 3 הפאזות בעצם ? וסלח לי על הבורות אבל אם יש זליגה לגוף מתכתי אחרי האיפוס שלנו (כפי שציינת) איך קורה שהפחת לא מזהה את הזליגה הנ”ל כי הרי לפי חוקי קירכהוף סכום הזרמים הנכנסים שונה מסכום היוצאים או שאני לא רואה משהו נכונה… תודה רבה שוב !!!
זליגה אחרי האיפוס מזוהה על ידי הפחת זליגה לפניו אינה מזוהה.
ניתוק PEN אינו זליגה. הוא גורם לזרם להכנס מהפאזה לצרכן ולחזור ללוח הראשי ומשם לפה”פ.
מאחר ומפסק הפחת נמצא אחרי נקודת האיפוס הוא לא חש בהפרש.
החשמול נובע מהפוטנציאל שיש על פס השוואת הפוטנציאלים שמחובר לפס ההארקות ומחשמל את כל הגופים המתכתיים המחוברים אליו
ראה תרשים.
אוקיי אז תן לי לראות בבקשה אם הבנתי אותך בבקשה.
אם יהיה זליגה לגוף המתכתי במכשיר סוג 1 עצמו עדיין זרם הזליגה יזרום דרך הארקה ויכנס לפהפ ומשם לשיטה שלנו ..
ואם לא יהיה שום זליגה לגוף המתכתי עדיין זרם האפס יחזור רק דרך מוליך האפס ואז מפס האפסים לפהפ ומשם גם כן להארקת השיטה כלומר כך או כך המצב כביכול בגלל שזרם הארקה וזרם האפס זורמים לאותה נקודה כביכול (פהפ) ומשם לשיטה אז אין בעצם הפרש זרמים במצב שכזה ולכן הפחת לא יעבוד כי כאמור הזרם אפס יזרום כרגיל ולא יברח לאף מקום בעצם (כי זרם הזליגה כאמור משלים אותו לזרם תפעולי שהינו הזרם החוזר מהפאזות..?)
הדוגמה שנתת נכבדי היקר הוא שאין זליגה של הגוף המתכתי של צרכן מסוים כי אז אם ישנה זליגה אז ההגיון הוא שהרי פחת בודק הפרש זרמים בין פאזה לאפס ואז אם זלג זרם דרך המוליך הארקה מהגוף המתכתי אז האם הפחת יראה את זה ????…
תודה רבה רבה רבה
היי אריאל,
תן לי לראות בבקשה אם הבנתי נכונה אז הכוונה שלך בזה שאין זליגה דרך גוף מתכתי וזה בגלל שסך הזרם דרך הארקה ודרך מוליך האפס נסגר דרך הארקת היסוד בהיעדר PEN ולכן הפחת כביכול לא מזהה זליגה ?..
אם כן העניין הוא שאני יודע הרי שפחת הרי מחובר בין פאזות לאפס וכאן אם יזרום חלק מהזרם דרך מוליך הארקה וחלק דרך מוליך האפס אז נכון שהסכום שלהם יסגר דרך הארקת היסוד בפועל אבל פרקטית על מוליך האפס שנכנס לפחת יהיה חלק מזרמי הפאזות לא ככה הדבר?
בשרטוט שצירפתי לכאן סיימתי את הפחת “אחרי נקודת האיפוס” ולפני “נקודת האיפוס” אשמח שתאשש אותי בבקשה ואכן תוכל להבהיר לי את העניין אם לא הבנתי נכונה ובא לציון גואל
תודה רבה רבה ושבת שלום !!!
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
אוקיי תודה רבה אריאל,
אשמח אבל רק לדעת למה אין זליגה דרך מוליך הארקה מגוף סוג 1 בעת תקלה כי אם ככה אז דרך מוליך האפס יזרום כל הזרם החוזר ואין הפרש כביכול אבל איך לטענתך לא תוכל להתקיים זליגה במוליך הארקה כמו שקורה במקרים של פגיעה בבידוד של צרכנים מסוג זה?..
תודה רבה
לפי מיטב הערכתי כל עוד מוליך ה PEN מנותק אך יש חיבור בין פס האפסים לפהפ ובין פס הארקות לפהפ אין הפרש פוטנציאלים בין פס האפסים והארקות ולכן אין שום סיבה שתתקיים זליגה על מוליך הארקה כי בעצם אין הפרש פוטנציאלים בין פס הארקות לאפסים ולכן כל הזרם החוזר יזרום דרך הפהפ ואל הארקת היסוד ולכן בעצם במצב הזה אין שום זליגות להארקה מצרכני סוג 1.
אבל במקרה של ניתוק מוליך האפס הראשי בין הפהפ לפס האפסים אז אנחנו נקבל שהפחת יקפוץ במצב זליגה דרך הארקה כאשר אותו פחת מחובר “אחרי האיפוס” המדובר …
אכן הבנתי נכון סוף כל סוף ? ותודה וסליחה מראש על הטרחה
חחחח אני מתנצל ממש אני פשוט אוהב להבין איך דברים קורים ולא להבין אותם כפי שהם …אוהב את התחום מאוד :))
אני התכוונתי איך נוצר מצב שבו אין זליגה להארקה מגוף מתכתי דרך מוליך הארקה כאשר ה PEN מנותק?…
נכון להגיד שבעקבות העובדה שזרם האפס יזרום דרך האדמה אבל מה עם הזרם זליגה דרך הגוף המתכתי ? הגוף לא זולג במצב שכזה???
אני תיארתי לעצמי שהרי בגלל שעדיין קיים חיבור בין פס האפסים ופס הארקות לפהפ אז אין ביניהם הפרש פוטנציאלים ולכן ציינת קודם לכן שאין זליגות דרך מוליך הארקה ומכאן שהפחת לא מזהה הפרש בזרמים אבל אני באמת רוצה לראות אם הבנתי נכונה…
פרט לכך האם נכון לומר שאך ורק אם מוליך האפס בין הפהפ לפס האפסים יתנתק וזה בנוסף לניתוק ה PEN הקיים רק אז יהיה מצב שבו יהיה הפרש פוטנציאלים בין פס האפסים לפס הארקות ואז תתקיים זליגה דרך מוליך הארקה מהגופים המתכתיים ?…
תודה וסליחה רבה אריאל אני באמת שמנסה לצייר ולהעמיק בכך , באמת ובתמים
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.