פורום חשמל
- לנושא זה 18 תגובות,6 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 5 שנים, 3 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום אריאל
אני מפנה אליך שאלה שנשאלה לאחרונה בוועדת בודקים לרישיון חשמלאי מהנדס .
במתקן חשמלי המוגן בשיטת הגנה TN-C-S נקרע חוט ה PEN בכניסה ללוח הראשי של הבניין .
מה קורה עם המתחים על הצרכנים בשלושת הפזות ? . ( ואני מוסיף: נניח שהתנגדות של
האלקטרודה של הארקת היסוד כלפי המסה של האדמה היא כ-10 אוהם , העומסים של המתקן
הם מסוג אומי השראתי וקיבולי עם הספקים גדולים , וכן לא מחולקים בצורה סימטרית בין הפזות )
בתודה מראש
קובי
היי קובי
לא אריאל אבל אנסה לענות
כרגיל השאלות מכשילות, כאשר מדובר על ניתוק מוליך PEN, הצרכן לא ירגיש את הניתוק
מכיוון שמדובר במתקן מאופס סגירת המעגל תתבצע מאפס הצרכן לפס אפסים לפה”פ ומהאדמה להארקת השיטה
של השנאי, כלומר כמו ב-TT.
הבט בלינק המצורף: http://royaflalo.coi.co.il/up/…..2_eu1x.jpg
באופן כללי כאשר מתנתק האפס בקו הצרכן (לא PEN) משתנה הפוטנציאל של נקודת הכוכב
וכתוצאה מכך המתחים הפאזיים משתנים בצורה משמעותית, וחלה עליית מתח ניכרת על צרכנים עם הספקים
קטנים ואכן מצב זה נחשב מסוכן מבחינת תקינות המכשירים.
בהצלחה,
רועי
רועי שלום רב
שים לב לפרטים שכתבתי . התנגדות של האלקטרודה כלפי המסה של האדמה יחסית גבוהה ולכן
כאשר העומסים הם תלת פאזיים לא סימטריים ויחסית גבוהים ייתכן מפל מתח. איזה?
עדיין מחכה לתשובה של אריאל
בתודה מראש
קובי
קובי שלום.
אכן במתקן מאופס שבו התנגדות האלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה גבוהה, יופיע מתח די ניכר על האלקטרודה במקרה של צרכנים בלתי סימטריים במתקן. מתח זה יכול בהחלט להיות מסוכן כשעכבת הצרכנים נמוכה והתנגדות האלקטרודה הינה עד כ- 20 אום.
אפשר לחשב את המתח שישרור על האלקטרודה בשיטת מתחי צמתים כשידועה התנגדות מסלול ההארקה (התנגדות האלקטרודה ביחס לאדמה וכן התנגדות הארקת השיטה של השנאי).היי קובי!
מעט דרך ארץ לא תזיק, נכון שלקבל תשובה מאריאל זה נחמד אך שים לב לתשובה של רועי. לא רק שהתשובה שלו נכונה הוא צרף לך לינק שבו הסבר מפורט על המתרחש.באם תגיע לתשובה ללא מעט מאמץ מחר כבר תשכח אותה.
עצתי לך אם אינך סומך על חבריך שכבר קבלו רשיון מהנדס ,קבלו ברכת הדרך מאריאל על תשובות שהעלו בעבר בפורום, כתבו מאמרים ואפילו משתפים אחרים בידע שכתבו. אזי צלצל טלפונית לאריאל(הוא ישמח לשוחח)ואל תעלה בעיותך בפורום שפתוח לכול חביריו . זה לא אתי ולא מכובד ל”זלזל” במהנדס רועי אפללו.
היי זאב
אני לא התכוונתי לזלזל במהנדס רועי אפללו
להפך , אני מאוד מאוד מעריך את רועי ואת המקצוענות שלו והוא גם עזר לי בעבר באופן אישי .
אני פשוט לא הסכמתי עם תשובתו .
רועי , במידה ונפגעתה אנא קבל את התנצלותי .
בברכה
קובי
חברים לא הבנתי על מה המהומה, לא קרה כלום,
בשאלה הנ”ל התשובה שלי לא הייתה מדויקת כי זה מקרה קצת אחר
וזה לגטימי שקובי לא הסכים איתי על התשובה, בהזדמנות נחקור את זה ונביא הוכחות.
אני לא מתיימר לדעת הכל וכל יום לומד מחדש.
אז שכולנו נמשיך לשאול ונמשיך לענות והכל בסדר.
שיהיה בהצלחהשלום אריאל
רציתי להבין האם המשמעות של ניתוק הPEN במיתקן שמוגן בשיטת TN-C-S
1.אפשר להתייחס אליו כ TT היות והזרם זורם גם במקרה רגיל וגם בקצר דרך האדמה ?
2.האם גם במקרה של עומסים סימטריים יופיע מתח בפה”פ ?
3.אני מניח שבקצר המתח יהיה הרבה יותר גבוה אבל בכל זאת ממה שאני מבין יש השוואת פוטנצייאלים אז מדוע מתח זה מסוכן ?תודה
שלום
1. יש 2 משמעויות: ראשונה ניתוק אפס שגורם למתח על הפה”פ (בעומס בלתי סימטרי) ולמתחי יתר ותת מתחים בפאזות השונות במתקן. בפזה בה הצריכה הנמוכה ביותר יהיה מתח יתר ובזו בה צריכת הזרם הגבוהה ביותר מתח ירוד. השניה היא כמו שציינת סגירת עכבת לולאת התקלה דרך האדמה בדומה למתקן המוגן ב- TT.
2. בעומס סימטרי לא יופיע מתח על הפה”פ.
3. אכן בעת קצר בין מופע לאדמה או לאפס, יופיע מתח גבוה יותר על הפה”פ מאשר באי סימטריה רגילה, הסיכון הוא בעיקר לסביבת המבנה ולמקרים של הוצאת מוליכי הארקה מהמבנה. שם כמובן השוואת פוטנציאלים אינה קיימת.שלום אריאל
תודה על התשובה האם בסביבת המבנה ( ללא הוצאת מוליכים ) היות ויש זרימה לאדמה יכול להיות מצב של מתחי צעד האם לזה אתה מתכוון?שלום
אם שמוציאים כבל מאריך מהמבנה המוגן ב- TN-C-S ומזינים עימו מכשיר מסוג I (בעל גוף מתכתי הדורש הארקה) יופיע מתח פס השוואת הפוטנציאלים על הגוף המתכתי. אדם המשתמש במכשיר ונוגע בו, עומד על קרקע בעל פוטנציאל אחד, בעוד גוף המכשיר הינו בפוטנציאל הפה”פ במבנה. במקרה זה קיים הפרש פוטנציאלים שיגרום להתחשמלות מסוכנת. זהו עיקר הסיכון בהוצאת מוליכי הארקה ממבנה המוגן בשיטת TN-C-S.אריאל סגל אומר:
שלום
1. יש 2 משמעויות: ראשונה ניתוק אפס שגורם למתח על הפה”פ (בעומס בלתי סימטרי) ולמתחי יתר ותת מתחים בפאזות השונות במתקן. בפזה בה הצריכה הנמוכה ביותר יהיה מתח יתר ובזו בה צריכת הזרם הגבוהה ביותר מתח ירוד. השניה היא כמו שציינת סגירת עכבת לולאת התקלה דרך האדמה בדומה למתקן המוגן ב- TT.
2. בעומס סימטרי לא יופיע מתח על הפה”פ.
3. אכן בעת קצר בין מופע לאדמה או לאפס, יופיע מתח גבוה יותר על הפה”פ מאשר באי סימטריה רגילה, הסיכון הוא בעיקר לסביבת המבנה ולמקרים של הוצאת מוליכי הארקה מהמבנה. שם כמובן השוואת פוטנציאלים אינה קיימת.שלום אריאל
שאני חושב על זה שוב הרי בעת קצר בין מופע לאדמה גם בזמן נתק ב PEN היות וחלק מן הזרם לא יעבור דרך הפחת. הפחת יפסיק את המתקן ואז כל הנושא של מתח בפה”פ לא קיים
האם אני צודק?במרבית המתקנים למעט מתקנים בהם נדרש מפסק מגן בפני זרם דלף לאדמה כמו מתקני חשמל דירתיים, מתקני חשמל באתרי בניה, מתקני חשמל חקלאיים, אתרים רפואיים מקבוצת שימוש 0 ו-1 ומקומות בהם נדרש לפי פקודת הבטיחות בעבודה אין דרישה למפסקי מגן.
לכן אין דרך להצדיק הפסקת המתקן באמצעות מפסק מגן במתקן בו אין ולא נדרש מפסק מגן בפני זרם דלף לאדמה.שלום לכולם..
בהמשך לדיון הנורא מעניין הזה הייתי נורא שמח לדעת שבמקרה של ניתוק מוליך ה PEN בכניסה למבנה מתח על מוליך האפס משתנה ואיתו גם שינויי המתחים על הצרכנים עצמם והשפעה על הצרכנים היא בהתאם ..
נוסף על כך קראתי בזמנו שכאשר ישנו מתח על מוליך האפס כמו למשל במקרה של ניתוק מוליך ה PEN בכניסה למבנה או אפילו ניתוק מוליך האפס בתוך המבנה המאופס נק’ הכוכב שלנו משתנה כתלות במתח על האפס וממש לא הבנתי למה זה וזאת מכיוון שהרי נק’ הכוכב בשנאי מוארקת (הארקת שיטה) וכחלק מתפקידי הארקת השיטה הוא למנוע ממתח זר להגיע לנק’ הכוכב אז איך עיין אם יש מתח באפס של המתקן משתנה מתח הכוכב של השנאי עצמו?
תודה רבה לעוזרים היקרים !!
שחף
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.