פורום חשמל
- לנושא זה 10 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני שנה, 7 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום רב,
כידוע אסור להתחבר ממתקן מאופס למתקן שנימצא מחוץ לתחום ההשפעה, הבנתי שישנן כמה סיבות כמו הופעת מתח חשמלי מסוכן על מוליכי הארקה וכד’.
קשה לי להבין מהסברים וסרטוטים כיצד התופעה מסוכנת.
אשמח לפירוט על האיסור והסכנות כיצד הן יגרמו בפועל
שלום,
אכן אין להוציא מוליכי הארקה על מנת להאריק גוף מתכתי שנמצא מחוץ לטווח השפעת הארקת יסוד של המבנה.
הסיבה לכך מקורה בתקלה ברשת החשמל. במקרה של נתק במוליך ה- PEN ברשת וצרכן חד פאזי מחובר לחשמל במבנה יזרום זרם העבודה דרך המכשיר, דרך מוליך האפס, לפס השוואת הפוטנציאלים וממנו דרך האדמה למקור.
משמעות הדבר היא שפס השוואת הפוטנציאלים יהיה מחושמל. אדם שנמצא במבנה לא יחוש בחשמול היות והוא נמצא במשטח שווה פוטנציאלים וכן כל הגופים המתכתיים מחוברים לפס ההארקות שגם הוא מחושמל.
מאידך על גוף אדם שנמצא מחוץ לטווח השוואת הפוטנציאלים של המבנה (ראה תמונה מצורפת) ונוגע בגוף מתכתי שמקבל מוליך הארקה מהמבנה יופיע מתח השווה למתח פס ההארקה במבנה. מאחר והוא עומד על קרקע מחוץ לטווח השפעת הארקת היסוד הפוטנציאל של הקרקע הוא אפס ופוטנציאל הגוף המתכתי עשוי להגיע עד כדי 230V.
במקרה זה אין הגנה בפני חשמול שתגן על האדם. אין לנו הגנה מפני מוליך הארקה מחושמל.
מקווה שכעת הנושא ברור יותר.
ממליץ על השתתפותך בקורס תכנון מתקני מתח נמוך כדי ללמוד את נושא הארקות בצורה מיטבית.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
שלום,
ישנן פסיקות רבות של ועדת הפירושים שעוסקות בנושא זה.
ההנחיה הבולטת ביותר קיימת בהנחיות מנהל החשמל בנושא עמדות טעינה לרכב חשמלי.
שלום אריאל.
בפורום הנרחב מופיע פעמים רבות הסיבה שאין להוציא מוליך הארקה מממתקן מאופס מחוץ לתחום השפעת הארקת יסוד של המתקן וכנ”ל (אא”כ ישנה השוואת פוטנצ’ באזור אליו מוציאים הארקה וכו’).
השאלה היא: האם איסור זה תקף גם במתקן המוגן בTNS? הרי באופן זה, לכא’ אין חשש כלל.
אבאר:
ישנם ב’ דוגמאות נפוצות לTNS:
א) 5 מוליכים מהמקור, כאשר מוליך הארקה ומוליך האפס נפרדים לגמרי, והארקת השיטה של השנאי דרך פה”פ המתקן.
במקרה זה מה החשש בהוצאת מוליך הארקה? אם ינתק אפס הרשת, הרי שלא יזרום זרם עבודה כלל (אין חיבור בין פס אפסים במתקן לפה”פ), ואין מתח על הפה”פ. ואם ינתק מוליך הארקה המגיע מהמקור, הרי שזרמי העבודה יזרמו כרגיל דרך אפס הרשת. ושוב, אין כל מתח על הפה”פ.
ב) הדרך המובאת בוועדת הפירושים (אם כי לכא’ יש להחשיבה TNCS): 4 מוליכים מהמקור, כאשר במתקן קיים מוליך איפוס בין פס אפסים לפה”פ, ומשמש גם כהארקת השיטה של המקור (אין הארקת שיטה בנפרד למקור).
גם במקרה זה מה החשש שבהוצאת מוליך הארקה? אם מדובר במצב תקין (הכל מחובר כמו שצריך), הרי שכל זרם העבודה יחזור דרך מוליך PEN, כיוון שאין מסלול נוסף דרך האדמה, וממילא אין מתח על פה”פ ומוליכי הארקה. אם ינתק מוליך PEN של הרשת, הרי שזרמי עבודה לא יזרמו כלל (אין מסלול דרך האדמה), וממילא בהעדר זרם מהפה”פ לאדמה, גם לא יהא מתח בין הפה”פ ומוליכי הארקה לאדמה (בעצם נקבל מצב של זינה צפה, היות ובאופן זה נותקה הארקת השיטה). ואם ינתק מוליך האיפוס (בין פס אפסים לפה”פ), הרי שכל זרם העבודה יזרום כרגיל דרך מוליך PEN של הרשת, ושוב אין מתח כלל על הפה”פ.
לאור הנ”ל, לכא’ איני רואה בעיה בהוצאת מוליך הארקה ממתקן המוגן בשיטת TNS וכנ”ל.
האם אני צודק?
תודה.
שלום,
ככלל אין להוציא מוליכי הארקה ממתקן מאופס (בכל השיטות המאופסות) אלא אם מוליכי ההארקה יוצאים למבנה שגם לו יש הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים והחיבור בין המבנים מתבצע באמצעות חיבור פסי השוואת הפוטנציאלים שלהם.
בשיטת TN-S משמשת ההארקה לחיבור גוף השנאי שניזון כידוע ממתח גבוה וגם לחיבור גוף לוח החשמל במתח גבוה.
בחלק גדול מהמקרים קצר חד פאזי לגוף השנאי או לגוף לוח במתח גבוה, נפסק רק באמצעות ההגנה הוואטמרית שנמצאת בתחנות משנה של חברת החשמל. משך זמן הפעולה של הגנה זו הוא 3 שניות.
משמעות הדבר הוצאת מוליך הארקה מחושמל במתח של 22 ק”ו מחולק לשורש 3 (כ- 12.7kV) אל מחוץ למבנה. ניתן להוציא מתח זה ממבנה רק אם במבנה המוזן קיימת גם השוואת פוטנציאלים (אחרת זה עלול להסתיים באסון).
לצערי הרב דגשים אלה ואחרים בנושאי תכנון הארקה ומשמעויותיו, אינם נלמדים באופן מסודר במוסדות הלימוד בכל הרמות ובמקרה המתואר עלולים להתרחש מקרי מוות רבים.
תודה על התשובה.
אז בעצם בשיטת TNS הסיבה שאין להוציא מוליך הארקה, שונה מהסיבה שאין להוציא מוליך הארקה בTNCS.
כן?
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.