פורום חשמל
- לנושא זה 8 תגובות,משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה לפני 12 שנים, 5 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
1.למה בבדיקת ממסר פחת הבדיקה חייבת להתבצע ב-0 וב 180 מעלות?
2.בבדיקת התנגדות הארקה בין מכונה לפס הארקות, איזה ערכים מצפים לקבל? מה זה R+ ו-R- במכשיר?
3.מתקן המוגן בשיטת TN-C-S ,האם מותר להזין מתקן אחר באמצעות 5 חוטים? אם לא למה?
4.הגנות אלקטרוניות L, S, I, G לפי מה ואייך מכווננים?
5.האם מותר לחבר מוליכי הארקה בין שני מבנים שונים?
6.בתאורת רחוב ביטלו את האיפוס. נמדד 50 וולט בין אפס להארקה מה יכולה להיות הסיבה?
שלום ami,
בגלל ריבוי מערכות של אלקטרוניקת הספק, כדוגמת ספקים ממותגים וכ”ו, יתכן מצב של הוצרות זרם פחת לאדמה דרך מוליך למחצה כדוגמת דיודה למשל.
אופיו של זרם זה יהיה חצי מהמחזור החיובי או השללי.
לכן בבדיקת ממסרי הפחת אנו בודקים את כל האפשרויות אשר יכולות לאפין את זרם הפחת, זרם של גל מלא, חצי גל חיובי וחצי גל שלילי.
ממסר פחת type A מסוגל להתמודד עם זרמי דלף המאופיינים בחצי גל
וממסר פחת type B מסוגל אף להתמודד עם זרמי פחת אשר מקורם במקור זרם ישר או זרם ישר פועם.שלום ami,
בגלל ריבוי מערכות של אלקטרוניקת הספק, כדוגמת ספקים ממותגים וכ”ו, יתכן מצב של הוצרות זרם פחת לאדמה דרך מוליך למחצה כדוגמת דיודה למשל.
אופיו של זרם זה יהיה חצי מהמחזור החיובי או השללי.
לכן בבדיקת ממסרי הפחת אנו בודקים את כל האפשרויות אשר יכולות לאפין את זרם הפחת, זרם של גל מלא, חצי גל חיובי וחצי גל שלילי.
ממסר פחת type A מסוגל להתמודד עם זרמי דלף המאופיינים בחצי גל
וממסר פחת type B מסוגל אף להתמודד עם זרמי פחת אשר מקורם במקור זרם ישר או זרם ישר פועם.עמי שלום
שאלת שאלות לקורס שלם.
באשר לשאלה מספר 1 עליך להבין כי בבדיקת מפסקי פחת מדגם AC ולעיתים גם מדגם A קיים הפרש זמני פעולה בין תגובת מפסק הפחת לחצי מחזור חיובי ושלילי.
בתקן מוגדרים זמני תגובה מרביים. הפרש בין הזמנים עלול לגרום לכך שזמן תגובת הפחת יהיה ארוך מהמותר בתקן. לפיכך יש לבדוק את תגובתו ב-2 מחציות המחזור.
לשאלה מספר 2: בבדיקת רציפות הארקה נמדדת התנגדות מוליך ההארקה מפס הארקות (או פס השוואת הפוטנציאלים) עד לגוף המכשיר. בבדיקה זו מוזרם זרם של 200mA (אלא אם מודגש בתקנות או בתקנים זרם אחר) במוליך הארקה כדי שהמכשיר יוכל להציג את התנגדותו. מאחר והתנגדות המוליך מחושבת במכשיר בשיטת מתח זרם כלומר מתח ההדקים מחולק לזרם הבדיקה הרי שזרמים במוליך ההארקה ישבשו את תוצאת המדידה. לכן מצליב המכשיר בצורה אוטומטית את הדקי ה (+) וה- (-) של המדידה מבצע חישוב פעמים של ההתנגדות מסכם את התוצאות ומחלק ב-2. בדרך זו מקוזז הזרם דרך מוליכי ההארקה של המתקן הנמדד.
לשאלה מספר 3 התשובה ברורה מאליה. שיטת TN-S מבוססת על 5 מוליכים. לכן בהחלט ניתן להעביר הארקות ממבנה למבנה תוך שמירה על דרישות דומות לאיפוס כלומר חיבור מוליך ההארקה לפה”פ במבנה היעד ואליו יחוברו גם כל השירותים המתכתיים במבנה זה.
אנא השתדל להבא להפריד את השאלות לסעיפים שונים בפורום…
עד כאן להפעם.עמי שלום
שאלת שאלות לקורס שלם.
באשר לשאלה מספר 1 עליך להבין כי בבדיקת מפסקי פחת מדגם AC ולעיתים גם מדגם A קיים הפרש זמני פעולה בין תגובת מפסק הפחת לחצי מחזור חיובי ושלילי.
בתקן מוגדרים זמני תגובה מרביים. הפרש בין הזמנים עלול לגרום לכך שזמן תגובת הפחת יהיה ארוך מהמותר בתקן. לפיכך יש לבדוק את תגובתו ב-2 מחציות המחזור.
לשאלה מספר 2: בבדיקת רציפות הארקה נמדדת התנגדות מוליך ההארקה מפס הארקות (או פס השוואת הפוטנציאלים) עד לגוף המכשיר. בבדיקה זו מוזרם זרם של 200mA (אלא אם מודגש בתקנות או בתקנים זרם אחר) במוליך הארקה כדי שהמכשיר יוכל להציג את התנגדותו. מאחר והתנגדות המוליך מחושבת במכשיר בשיטת מתח זרם כלומר מתח ההדקים מחולק לזרם הבדיקה הרי שזרמים במוליך ההארקה ישבשו את תוצאת המדידה. לכן מצליב המכשיר בצורה אוטומטית את הדקי ה (+) וה- (-) של המדידה מבצע חישוב פעמים של ההתנגדות מסכם את התוצאות ומחלק ב-2. בדרך זו מקוזז הזרם דרך מוליכי ההארקה של המתקן הנמדד.
לשאלה מספר 3 התשובה ברורה מאליה. שיטת TN-S מבוססת על 5 מוליכים. לכן בהחלט ניתן להעביר הארקות ממבנה למבנה תוך שמירה על דרישות דומות לאיפוס כלומר חיבור מוליך ההארקה לפה”פ במבנה היעד ואליו יחוברו גם כל השירותים המתכתיים במבנה זה.
אנא השתדל להבא להפריד את השאלות לסעיפים שונים בפורום…
עד כאן להפעם.אריאל שלום
כנראה שלא שמת לב אבל עמי שאל לגבי מתקן המוגן בשיטת TN-C-S ולא TN-S ואני מניח שתסכים איתי שבמקרה הזה אסור להשתמש בשיטה של 5 מוליכים ז”א אין להוציא ארקות ממתקן המוגן בשיטת TN-C-S .אריאל שלום
כנראה שלא שמת לב אבל עמי שאל לגבי מתקן המוגן בשיטת TN-C-S ולא TN-S ואני מניח שתסכים איתי שבמקרה הזה אסור להשתמש בשיטה של 5 מוליכים ז”א אין להוציא ארקות ממתקן המוגן בשיטת TN-C-S .pichu70 אומר:
אריאל שלום
כנראה שלא שמת לב אבל עמי שאל לגבי מתקן המוגן בשיטת TN-C-S ולא TN-S ואני מניח שתסכים איתי שבמקרה הזה אסור להשתמש בשיטה של 5 מוליכים ז”א אין להוציא ארקות ממתקן המוגן בשיטת TN-C-S .אכן תודה
לא הבחנתי נכון בשיטת ההגנה.
בשיטת TN-C-S אין להוציא הגנות מהמבנה אלא לטווח המאוד קרוב (טווח השפעת היסודות – עומק הכלונס).
תודה על התיקון וההתייחסות המהירהpichu70 אומר:
אריאל שלום
כנראה שלא שמת לב אבל עמי שאל לגבי מתקן המוגן בשיטת TN-C-S ולא TN-S ואני מניח שתסכים איתי שבמקרה הזה אסור להשתמש בשיטה של 5 מוליכים ז”א אין להוציא ארקות ממתקן המוגן בשיטת TN-C-S .אכן תודה
לא הבחנתי נכון בשיטת ההגנה.
בשיטת TN-C-S אין להוציא הגנות מהמבנה אלא לטווח המאוד קרוב (טווח השפעת היסודות – עומק הכלונס).
תודה על התיקון וההתייחסות המהירה
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.