פורום חשמל
- לנושא זה 11 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 4 שנים, 6 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
ערב טוב:
מצורף בזה קובץ להבנה של השאלה.
הייתי בבית בלוח ראשי בלוח הראשי יש מאז 20*3 שמוזן לפני הפחת שיוצא לשקע תלת פאזי – מזין בחוץ מנוע(לכן חובר בעבר לפני הפחת).
הלקוח הזמין חשמלאי שבנה לוח משני בחוץ אז הוא הוסיף לשקע התלת פאזי הקיים הארקה, והאפס אחרי הפחת.
בלוח המשני קיים פחת 4/40 מאז 10*3 ואוברלוד 16*3 ומאז 10 חד פאזי.
כאשר הלקוח מדליק מנורה או כל צרכן חד פאזי אחר הפחת בלוח הראשי קופץ(הפחת בלוח המשני לא קופץ-כנראה פחות מהיר).
אך כאשר מודד מתח ביציאה מכל מאז קיים לי מתח שלוב כי הוא לפני פחת בלוח הראשי ובין אפס לפאזה בשקע החד פאזי קיים לי מתח 230.להבנתי צריך להעביר את ההזנה של המאז ששולט על הלוח המשני לאחרי הפחת.
אך עדיין כמה שאלות:
למה שצרכן חד פאזי יקפיץ לי את הפחת? במקום אחר בבית הוא לא מקפיץ.
יש פחת בלוח המשני והשקע החד פאזי עובר דרכו אז למה הוא לא קופץ ראשון- הפחת בלוח הראשי יותר מהיר?
איזה פחת אתם מציעים לשים כמובן גם בלוח הראשי וגם במשני שיגן על ולא יקפוץ בגלל זליגה של המנועים?זה ממש סכנת נפשות.
הלקוח הבין מחשמלאי שלו שכדאי שאם הוא מושך כבל החוצה כיון שלא יודעים מה המרחק אז שתהיה פחת הגנה בלעדית אך נראה מפה שיכול לקרות פה אסון חס וחלילה.
תודה רבה לעוניםכנראה שהגיד של האפס ללוח המשני מחובר לפס אפסים אחרי המפסק מגן( פחת) של הלוח הראשי.
יש 2 אפשרויות למצב הזה.
1. לחבר גם את המאמ”ט 3X20A בלוח הראשי אחרי מפסק המגן של הלוח הראשי. ואז לבטל את מפסק המגן בלוח המשני. בצורה הזו כל המתן יהיה מוגן ע”י מפסק מגן אחד.
2. וזו האפשרות היותר נכונה לפי דעתי. לחבר את הגיד של האפס שמגיע ללוח המשני לפני מפסק המגן בלוח הראשי. ולהשאיר מפסק מגן גם בלוח המשני. בצורה הזו כל המתקן מוגן ע”י מפסק מגן אבל אם יש תקלה או זליגה מהמנוע זה לא ישפיע על הבית.
שלום,
ברור שהבעיה היא בחיבורי האפס.
צריך להכין תרשים מסודר של המתקן ולוודא שכל אחד מהמפסקים מזין את הצרכנים שלו והם אינם מחוברים בטור.
אפשר להגיד שבעצם יש נתק במוליך האפס ואז על האפס בלוח המשני יש עליו מתח פאזי?
שאלת תם- אם האפס למשני מחובר אחרי הפחת כפי שציינתי והראשי ללוח המשני מחובר לפני הפחת אז ברגע שאחבר צרכן חד פאזי במשני זה בעצם יוצר זליגה מידית?
למי שענה ראשון:
1 אני רוצה לחבר את הראשי ללוח המשני אחרי הפחת אך הסיבה לקיום הפחת במשני כיון שזה יוצא מהבית ככבל מאריך ובכל כבל מאריך כדאי לשים פחת כיון שלא יודעים מה המרחק מהמבנה ואם הארקה תקינה.
2 האפשרות הזאת יותר טובה אך לפני הפחת יש לי 10 ממ והגיד שיוצא לשקע התלת פאזי הוא 2.5 ממ כלומר אני לא יכול לעשות זאת זה לא תקני.בן ציון שלום, כמה הערות.
1. כמו שכתבו לך, הסיבה להפסקת מפסק המגן (מפסק הפחת) היא שהצרכן מחובר למוליך האפס שיוצא ממפסק המגן, ולמוליכי פאזה לפני מפסק המגן. כך שהזרם שזורם במוליך הפאזה לא עובר דרך מפסק המגן, והזרם שחוזר במוליך האפס עובר דרך מפסק המגן. כך שבוודאי ייפסק מפסק המגן בלוח הראשי ברגע שיפעל צרכן. (מפסק המגן נפסק כאשר יש הפרש של 30mA ומעלה. כאן ההפרש הרבה יותר גבוה. כל זרם הצרכן. המפסק לא “יודע” אם הייתה זליגה לאדמה או למקום אחר. וכך בדיוק עובד לחצן הבדיקה – מחבר נגד בין אחת מיציאות המפסק לבין כניסה אחרת). ומפסק המגן בלוח המשנה לא ייפסק – שם הזרם הנכנס שווה לזרם היוצא. (סכום הזרמים שווה לאפס).
2. היות ולוח המשנה מוזן מבית תקע, בית תקע זה חייב להיות מוגן על ידי מפסק מגן. זהן מעגל סופי במתקן דירתי. לא ניתן להסתפק במפסק מגן בלוח המשנה.
3.מהשרטוט גם נראה שהמא”ז של 20A מוזן לפני המפסק הראשי? אני מניח שלא, אבל כך זה נראה בשרטוט.
4. כתבת שמא”ז של 20A מגן על מעגל של מוליכי 2.5. אם מדובר על מוליכים, ולא כבל עם בידוד XLPE, כמובן שזה בעייתי..
5. לגבי הארקה – לא ציינת אם המבנה מאופס, ומה המרחק מלוח המשנה עד למבנה..
6. לגבי המתחים, אם תוכל לפרט יותר אילו מתחים בעייתיים אתה רואה ואיפה.
בברכה
תודה רבה לך לוז! הסברת מאוד יפה את התשובה לשאלה.
לגבי סעיף 3 נכון ה20*3 מוזן ביציאה מהראשי.
לגבי סעיף 4 אתה צודק לפי הטבלאות צריך 4 ממ.
לגבי סעיף 5 הארקה-שיטת האיפוס TNCS.
לגבי סעיף 6 אם האפס שמזין לוח משנה מגיע מהפס אפסים לאחר הפחת והפחת הראשי הרי נפל למה קיים לי עדיין מתח 230 וולט במדידה בין פאזה לאפס?
בגלל ניתוק מוליך האפס במבנה תלת פאזי?
שוב תודה רבה לכםשלום
אם הבנתי נכון, אתה שואל איך אתה מודד בלוח המשנה בין פאזה חיה לבין אפס מנותק (מנותק ע”י הפחת בלוח הראשי) מתח פאזי. אם מחוברים צרכנים חד פאזיים בשלושת הפאזות, נוצרת נקודת כוכב בפס אפסים בלוח המשנה, תלויה באיזון בין הפאזות (בשרטוט שלך נראה שיש רק בית תקע חד פאזי אחד, ולכן בניתוק האפס ע”י הפחת מייד הצרכן מפסיק לפעול, אם היו מחוברים צרכנים בפאזות נוספות היו יכולים להישרף מכשירים בשל ניתוק האפס ע”י הפחת, ועליית המתח. כמובן שהמצב הקיים שנוצר מסוכן ולא חוקי, ניתוק מוליך האפס ללא ניתוק מוליכי המופעים).
גם כשלא מחוברים צרכנים אפשר למדוד מתח כזה בין פאזה חיה לבין אפס מנותק במוצא הפחת, כנראה בשל המעגל האלקטרוני בפחת. עיין בדיון הנ”ל https://www.arielsegal.co.il/topic/%d7%9e%d7%9e%d7%a1%d7%a8-%d7%a4%d7%97%d7%aa-4/
לגבי הארקה – לא קשור לשאלה שלך, סתם הדגשה שאם הצרכן המרוחק ביותר מהבית רחוק יותר מ 5 מטר מקיר הבית אסור לחבר לו הארקה מהבית, אלא אלקטרודה מקומית.
בברכה
לוי היקר.
בכל פעם שאני קורא את תשובותיך אני מתרגש מחדש.
אתה מפגין ידע רב והבנה מצויינת.
שמח שנפל בחלקי להיות חלק מהכשרתך המקצועית.
מקווה שמצאת כבר מקום ראוי ליכולותיך.
רוצה לראותך בקרוב בקורס בודקים, מחכה שיהיה לך רשיון בודק ונשתף פעולה.
תודה רבה לכל העונים למדתי ממכם הרבה.
לוי אתה מסביר מעולה- אין הרבה אנשים שגם מבינים בחשמל וגם יודעים להסביר.
אריאל לגבי ה 5 מטר מקו בניין שבו מעבר לכך יש צורך באלקטרודת הארקה מקומית זה ממוצע של קלונסאות?
בגולן קודחים גם 12 מטר לפי הבנתי במקרים כאלה ההשפעה השל הפוטנציאל של הארקת היסוד תישמר בתווך זה מקיר הבית.שלום,
טווח השפעה אפקטיבית של אלקטרודה הוא כעומקה.
מאידך ההשפעה יורדת בצורה אקספוננציאלית ולכן אחרי 5 מטרים ההשפעה די קטנה.
מאחר ובמתקנים שונים קודחים כלונסאות בעומקים שונים ומאחר ולא תמיד קיימות תכניות הרי שנקבע סוג של כלל שמתקן שנמצא עד 5 מטר מקיר מבנה נמצא בהשפעת הארקת היסוד שלו ומתקן שמעבר ל-5 מטרים נמצא מחוץ להשפעתו.
זהו יותר כלל אצבע מאשר נתון מדויק אבל נוהגים לאמץ אותו למרות שאינו כתוב בשום מקום למעט בנהלים מסויימים של חח”י.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.