פחת לא "קופץ"

זו דוגמה קלאסית לטעות שעוברת בין חשמלאים.

אותו חשמלאי צריך לעשות קורס ריענון.

אסור לך לעשות חיבור בין האפס להארקה בכל מקרה!

חיבור בין אפס להארקה יעשה רק פעם אחת ורק במיתקן מאופס לפי תקנות החשמל.

בדיקה על ידי קיצור בין אפס להארקה במתקן המוגן בשיטת הגנה שהיא לא איפוס או פעם נוספת במתקן מאופס זה נוגד את תקנות החשמל.

לכן ההסבר הפשוט ביותר הוא, ברגע שלא פועלים לפי תקנות החשמל נוצר בעיות.

שלום חברים,

הייתי שמח גם כן להבין את העניין ולראות אם אכן הבנתי ..

מלבד העובדה שקיצור בין מוליך האפס והארקה יצור מצב של איפוס נוסף דבר שאסור כדוגמת איפוס כפול או הארקת הגנה ואיפוס באותו המבנה … האם נכון תחילה?

שנית, בגלל העובדה שמוליך האפס הינו מוליך חי וקיים בו סכום וקטורי של סך הזרמים אז כפי שנאמר כאן בעבר – כתוצאה מהחלוקת זרם בין מוליך האפס להארקה מרבית הזרם יעבור דרך מוליך האפס.

ובנוסף במקרה של זליגה דרך מוליך ההארקה מרבית הזרם יזרום דרך מוליך האפס דבר שיגרום לזליגה מתחת לערך הסף 30 מילי אמפר ולא יגרום לפחת לעבוד בכלל לא כן ?…

הדבר הזה גם נכון לגבי איפוס לפני הפחת שבו בעקבות זליגה דרך מוליך הארקה עצמו מרבית הזרם יזרום דרך מוליך האפס שלפני הפחת (ואחרי נק’ האיפוס עצמה) וכתוצאה מכך הפחת לא ירגיש הפרש בזרם הזליגה על אף שקרה אך בגלל התנגדות מוליך האפס הפחת לא יעבוד . האם נכון ?

תודה רבה ושבת שלום

מעולה אריאל תודה רבה ,

אז עקרונית בכל מצב של איפוס לפני הפחת או חיבור בין מוליך האפס להארקה אחרי הפחת אנחנו נקבל מצב שבו רוב הזרם יזרום תמיד דרך מוליך האפס אם זה זרם תפעולי ואם זה זרם זליגה בעצם הרי ולכן הפחת לא יעבוד בשום מצב שכזה כמו שציינתי לא כן ?… 

עקרונית יכול להיות מצב כמו שיהודה כתב קודם לכן שבמקרים של מבנים שיהיו מרוחקים מהשנאי כלומר עכבת מוליך האפס לא תהיה כ”כ נמוכה אז עדיין ניתן יהיה לומר שבגלל שהעכבה של הארקה גדלה גם (במסלול לכיוון הארקת השיטה ההולכת ומתרחקת..) אז עדיין בכל אחד מהגורמים שציינתי בפסקה הראשונה הפחת לא יעבוד בזליגה דרך מוליך הארקה (במקרים שבהם ישנו חיבור בין מוליך האפס והארקה אחרי פחת או חיבור פחת אחרי נק’ האיפוס עצמה)..

האם הבנתי נכונה אריאל היקר?…

תודה רבה ויום נעים

וואלה מעולה עושה לי סדר בהמון המון דברים …

אז בעקרון גודל התנגדות הארקה הוא משמעותי מאוד במיוחד בשיטות הגנה השונות ..

• באיפוס TNCS למשל אם הארקה תהיה “סבירה מינוס” אז מובטח לי שבזליגה להארקה על גוף סוג 1 כלשהו אומנם רוב הזרם זליגה יזרום דרך הארקה ומנק’ האיפוס הרוב יזרום דרך מוליך האפס כלומר נצטרך זרם זליגה גבוה לגרום לפחת “לקפוץ” …. אבל בהארקה טובה יותר ואיכותית שאותה כמובן נבדוק דרך מגר אדמה או דרך LT נקבל שחלק יחסית יותר גדול יזרום דרך מוליך הארקה ואחרי נק’ החיבור בין האפס להארקה ובמצב כזה יהיה דרוש זרם זליגה נמוך יותר שיזרום על מנת שהפחת יקפוץ (כי אז בעצם יזרום זרם זליגה דרך מוליך הארקה ובנק’ הפיצול יזרום רוב הזרם דרך מוליך האפס אבל בגלל שהתנגדות הארקה היא נמוכה יזרום גם חלק “גדול יחסית” של זרם זליגה דרך האדמה ובכל יקפיץ את הפחת שלנו… לא כן ? כלומר יתכן כאן מצב שבו קצר בין מוליך האפס להארקה יגרום להפעלת הפחת עצמו אפילו שהגישור הזה לא אמור להקפיץ כעקרון וכמובן לא הליך נכון לבדיקת הפחת…במתקן * 
• במתקן בעל איפוס TNS שבו ישנה הפרדה גלוונית בין מוליך האפס למוליך הארקה עד לנק’ השיטה אז האם שם כל זרם הזליגה עצמו יזרום דרך מוליך הארקה ויסודות המבנה ובעצם כך – כשיתרחש זליגה גדולה מ 30mA הפחת יקפוץ ..?הרי במילים אחרות התנגדות הארקה הינה גורם משמעותי לזליגה או קצרים כלומר ככל שההתנגדות הארקה/LT יהיו נמוכים יותר הדבר יגרור זרם זליגה דרך הארקה גבוה יותר מה שיגרום לכך שהפחת יעבוד יותר מהר 
• במקרה של הארקת הגנה TT הרי זרם הזליגה יזרום דרך האלקטרודה/הארקת יסוד ולכיוון השיטה של השנאי ושוב בעצם כמו TNS אנחנו תלויים בהארקה ולכן זרם זליגה מעל 30 מילי יגרום להקפצה של הפחת עצמה … ואפילו אם “חשמלאי” יחבר גישור בין אפס להארקה אומנם רוב הסיכויים שבזליגה הפחת לא יקפוץ אך במידה ואין זליגה אלא זרם תפעולי בלבד דרך מוליך האפס הדבר יכול גם כן כתוצאה מהתנגדות הארקה איכותית מאוד שהפחת יקפוץ לא כן ?..

תודה רבה רבה וסליחה על החפירה :)))

שחף שלום,<br />
אם הבנתי אותך – החלוקה שעשית לא נכונה לגבי הפסקת מפסק המגן, בכל המקרים שזרם התקלה יעלה על זרם הדלף הנומינלי של המפסק (במקרה שלך 30mA) ייפסק מפסק המגן, לא משנה אם זרם התקלה זורם דרך מוליך PEN או דרך האדמה – בכל מקרה הוא לא עובר דרך מפסק המגן. כאשר יש איפוס TN-C-S זרם התקלה יזרום דרך מוליך ההארקה אל נקודת האיפוס, שנמצאת לפני מפסק המגן, ומשם יתפצל – רובו יזרום דרך מוליך ה PEN, ומיעוטו דרך מערכת ההארקה והאדמה כפי שכתבת. מבחינת מפסק המגן, ההפרש בין זרם המופעים שעובר דרכו לזרם שחוזר דרכו במוליך האפס, הוא כל זרם התקלה. וכמובן – בכל המקרים ככל שעכבת לולאת התקלה תהיה נמוכה יותר, זרם התקלה במקרה של זליגה ממופע לגוף מתכתי/הארקה יהיה גבוה יותר.