שאלה לגבי מערכת סולארית

עידן שלום.

לגבי שאלת הראשונה:

1. בעת ביצוע פעולת מיתוג כמו ניתוק המפסק בצד הDC מתרחשת קשת חשמלית שלאחריה בתוך אמצעי המיתוג שלאחריה הזרם במעגל מצד הDC לכיוון הממיר פוסק. ככל הקשתות בצד הDC חזקות יותר מאשר הקשתות בעת ניתוק בצד הAC ולכן יש לנתק בצד הAC ולאחר מכן בצד הDC – וכעת הניתוק יתבצע ללא זרם שזורם מכיוון הפנאלים.
2. כמו כן בממירים רבים המותקנים, הממיר ימשיך לייצר ולהזרים זרם לכיוון צד הAC גם לאחר ניתוק צד הDC וזאת בשל האנרגיה הקיימת האגורה עדיין בממיר בשל הרכיבים הראקטיבים שבו בניגוד לניתוק של צד הAC שלאחריו הממיר יפסיק את הייצור .

לגבי שאלתך השניה:

על גב כול  פנל (החלק האחורי) קיימת מדבקה עם פרמטרים חשובים מאוד של הפנל. בין הפרמטרים האלה תוכל למצוא את Voc שזה המתח בריקם כלומר המתח בין הדקיו במצב פתוח. אם נניח והסטרינג שלך הוא  באורך 18 פנלים ו Voc =42V המתח בין הדקיי הסטרינג הכולל יהיה 18*42=756VDC.

אם שאלתך היא לגבי ההספק הכולל שמיוצר בממיר בכול רגע נתון, יש צורך לנתח את מצב הקרינה באותו רגע נתון שפוגעת בפנלים בדיוק בשטח שאותו הם מכסים, נצילותם ועוד.

בהצלחה.

עירן.

עידן שלום.

הידע בתחום הוא עצום ומצריך הבנה בסיסית של הפרטים לצורך ההבנה מעמיקה יותר. אני ממליץ ממך להתעקש לעבור מס’ ימי הדרכה בסיסים, לא רק לצורך הבנה והתקדמות בתחום אלה גם לצורך שמירה על החיים שלך !, הסכנות בתחום לחשמלאים ללא הבנה בDC/ללא הכרה של האתר בו הם עובדים הן רבות.

אנסה לתמצת את הנושא, ,תוך התבוננות בעקומת IV-CURVE שהעלה אביב :

1. Voc הוא מצב בו לא זרום זרם דרך הפנל\סטרינג, מצב בו הוא מנותק- הדקיו באוויר לצורך העיניין. במצב זה אם תציץ בעקומה הזרם שווה לאפס והמתח יהיה מירבי. נכון להגיד כי כמה רגעים לאחר זריחה, גם כמות נמוכה של קרינה תביא למתח גבוה מאוד על ההדקים אבל הזרם יהיה נמוך ולא יאפשר התחלת יצור עד כמות מינימלית של קרינה.
2.  Isc הוא זרם הקצר שיזרום בפנל\סטרינג כאשר הדקיו מקוצרים. אם תציץ באופיין תוכל לראות כי המתח על הדקיו הוא 0. דבר שחשוב לראות בשל מבנה וחומר התא הפוטוולטאי, זרם הקצר יהיה גבוה במקצת (אפילו פחות מאמפר בודד אחד בסוגים שונים של פנלים) מהזרם הנומילי במצב עבודה מירבי Imp.
3. נקודת העבודה בכול רגע נתון היא שילוב של הזרם והמתח בכול רגע והיא “זזה” על גבי האופיין כתלות בפרמטרים שונים (ביניהם קרינה וטמפ’) .הנקודה בה ההספק (כתלות בזרם ובמתח) הוא בעל ערך מירבי תקרא MPPT- maximum power point tracking. הגעה לנקודה זו מתבצעת על ידי הממיר בלבד במערכות בהן הפנלים ללא אביזרים המיועדים לשיפור\אופטימיזציה של כול פנל ופנל.

מאחל לך בהצלחה וזכור תמיד לא לגעת\לנסות דברים שאין לך בהם ניסיון.

חיים מעל הכול.

עירן.

עידן שלום.

המושג בו אנו ככול הנראה עוסקים כרגע הוא Riso- isolation resistance.

צד ה-DC המזין את הממיר מחובר בזינה צפה – IT על פי רוב ולכן התנגדות בידודו מנוטר באמצעות משגוח כנדרש עבור מערכת בזינה צפה. כאשר התנגדות הבידוד בצד הDC יורדת מתחת לערך המכוונן בממיר ( החל ב 1 מגה אוהם וירד ל300 קילו אוהם לצורך עליה מוקדמת של הממיר בבקרים רטובים של החורף ובעלי לחות בקיץ) הממיר מפסיק את הייצור. הפחת ממוקם בצד הAC אומנם אך במקרים שהזליגה בצד הDC הופכת רצינית יותר והיא כעת קצר מלא לאדמה ייתכן מצב שהיא תשפיע גם על צד הAC בממיר שיגרום להקפצת הפחת.

חשמלאים רבים נוטים ל”רוץ” אל מד התנגדות הבידוד לצורך תקלה כזו, ונכון שיכולה להיות פריצת בידוד בצד הAC אך את רוב התקלות תמצא בצד הDC  והאמת היא שרב מודד פשוט יכול לעזור במיקום התקלה. לא להשתמש במד התנגדות בידוד.

במקרים של זליגה קלה ( לא כמו במקרה שלך ככול הנראה) התקלה “תעלם” בבדיקה בימים יבשים.

השלבים הם :

1. החלק הפשוט והמהיר לפני שאר התהליך- וידוא שלא אי הימצאות פנל סדוק על הגג(אם לא תמשיך לשלב הבא) 
2. ניתוק הצד AC ולאחר מיכן  צד DC 
3. הגעה לקופסת הסתעפות הסטרינגים 
4. העברת רב מודד למצב DC 
5. בדיקה מתח של כול קצה סטרינג אל האדמה.
6. הסטרינג שבו המתח יהיה קבוע ולא ירד בצורה מעריכית לכיוון ה0 הוא הסטרינג הבעייתי-פנל, כבל בצוע.

ייתכנו עוד בעיות אך זה העיקר.

בהצלחה.

עירן.

שלום

אני לא הבנתי   : אם פחת נמצא  בצד AC  (במוצא של ממיר ) כיצד  בעיות בידוד בDC יכולות להשפיע  עליו