לדעתי בחירה כזאת באחריות המתכנן המתקן. בדר”כ מעל חתך 35 בוחרים בכבל שהאפס מחצית ממוליך המופע. אך תלוי באופי המתקן. כמובן שככל שהעומס סימטרי ואינו מצויד ברכיבים כגון בקרי תדר, ספקים וכדומה העלולים לגרום להרמוניות, ניתן לבחור שטח חתך למשל (35 +3×70) לעומת מצב הפוך. אם אתה מצליח לתכנן כך שהעומס בין הפאזות אינו עולה מעל 15-20 אחוז אז ניתן להשתמש בכבל עם גיד אפס מחצית מגיד המופע. אם יש חשש לגבי זרם הקצר ישנם מבטחים בעלי פונקציה הגנה על מוליך ה N כאשר שטחו 50 אחוז מהמופע. אם יש טעות בתשובה אשמח לתיקון.
בתקנות החשמל העמסה והגנה של מוליכים מבודדים וכבלים, תשע”ד-2014 נכתב
“(ג) חתך מוליך אפס (N) יהיה כזה שימנע חימום יתר של מוליך זה.”
על מתכנן לעשות כל מאמץ אם כך למנוע חימום יתר במוליך האפס.
חימום כזה צפוי להתרחש במבנים בעלי ריבוי צרכנים אלקטרונים חד פאזיים כגון: נורות לד, מחשבים, מדפסות, מסכים וכדומה. ניתן לבצע ניתוח מקדים להתקנה אך במרבית המקרים שטח חתך מוליך אפס זהה לשטח חתך מוליכי הפזות יספק.
מה היא ההתייחסות ב NEC לנושאים אלו? האם יותר מפורט לכל מקרה? כי התחושה שבארץ נכתבו חוקים שנלמדו כתוצאה ממקרים אך למען לא לחטוא מן הספק הלכו על הצד המחמיר או גלגלו לידיו של המתכנן. הדבר נראה רבות בנושא של התפתחות טכנלוגית לעומת חוקים שנכתבו בשנות ה 80 וה 90. אך עדיין לא מעוניינים לאשר (אולי בגלל האופי הישראלי מהחשש לאינסוף קומבינות) ונצמדים לתקנות הישנות. לדעתי ה NEC מפורט יותר ומכסה סיטואציות מעבר לתקנות החשמל בישראל. למשל כן מצאתי התייחסות ב nec עבור מערכות מתח גבוה. ובישראל נראה שאף אחד לא מעוניין לקחת את המושכות. מדוע המהנדסים לא מחליפים את המשפטנים?
כל משפט שהם כותבים הם מעבירים לעריכה משפטית כדי למנוע תביעות משפטיות או ביצוע עבודות שגויות לאור התקנות שהם רשמו.
NEC-National Electrical Code אינו מקובל בישראל מאחר וישראל מחוייבת לתקני IEC.
ב- NEC שטח חתך מוליך אפס במבנים בעלי ריבוי צרכנים אלקטרונים חד פאזיים כגון: נורות לד, מחשבים, מדפסות, מסכים וכדומה צריך להיות גדול פי שורש שלוש משטח חתך מוליכי הפאזות