פורום חשמל
- לנושא זה 17 תגובות,6 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 3 שנים, 2 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום לכולם,
בבניין ישן לאחר החלפת צנרת השכנים גילו שצריך לשפר הארקה. חשמלאי שהגיע למקום הציע לעשות הארקה לכל קומה ע”י ריתוך לברזל זיון בעמוד בטון (בכל קומה חיבור לברזל באותה קומה). בכל קומה יש 3 לוחות חד פאזיים המוזנים עם מוליך 10 ממ”ר כך שמגיע לכל קומה כבל תלת פאזי 3*10.
שאלות:
1.מהו שטח החתך הרצוי במקרה כזה(לחיבור בין ברזל הזיון לארון החשמל הקומתי לפני הפיצול ללוחות הביתיים)? מספיק 10 ממ”ר כמו שטח מוליכי המופעים או שחייבים מינימום של 25 ממ”ר ?
2.צנרת המים בדירות הוחלפה לפלסטיק האם בכל זאת חובה לחבר לצנרת הראשית? (אם כן אשמח לקבל הסבר מקצועי לזה)
בתודה מראש לעונים
שלום,
- חתך המזערי של מוליך הארקה, המותקן בנפרד, כולו או חלקו, מיתר מוליכי המעגל יהיה כמפורט להלן: 25 ממ”ר לפחות.
- אין סיבה להתחבר לצנרת פלסטית.
תודה רבה על התשובה!
1.מתוך דבריך אני מבין שגם כאשר מבצעים הארקה לדירה בודדת שטח החתך הוא 25 ממ”ר. זה נכון?
2. אשמח לדעת מתי צריך לבחור בשטח חתך יותר גדול מ25 ממ”ר. אני מבין שאם מבצעים הארקה לכל הבניין צריך לבדוק את שטח חתך מוליכי הפזות של קו ההזנה לבניין ואפשר לקחת חצי מזה. אבל מה במקרה של מס’ דירות בבניין נניח 6 דירות עם מבטח ראשי של 40A. יש איזה כלל אצבע לזה?
בתודה מראש
ליוסף שלום
נראה לי שלא ניתנה הדעת להארקה המוצעת
בביניין ישן לחבר קוץ עם ריתוך מברזל הזיון ????
לפי דעתי לא תתקבל רציפות הארקה
וצריך להתקין קוץ בברזל זיון בקומת הקרקע , לבדוק תקינות הארקה ואז להוציא ורטיקלי ופס קומתי לחיבור כל אחד מהלוחות
ברור שיש לבדוק את ההארקה לבסוף עי בודק מוסמך
בברכה
סמי רז
היי סמי
מה שכתבת זו גם אפשרות. אך לרוב, ואני כותב מניסיון. גם בהתחברות קומתית תהיה רציפות מצויינת. גם בודקים מחח”י אישרו לי התקנה כזאת ואף המליצו עליה יותר בגלל הסיכוי הנמוך יותר להשחתה או ניתוק של המוליכים
שלום,
בכל מקרה כשמתחברים לברזל זיון של עמוד בקומה יש לבדוק ראשית את עכבת לולאת התקלה שמתקבלת ולהשוות את התוצאות בין קומות.
אם מתקבלות תוצאות דומות מאוד ניתן להתקין הארקות קומתיות, אחרת יש להתחבר לברזלי הזיון של המבנה בקומת הקרקע.
שלום אריאל,
1.לא הבנתי מה נכון לעשות כאשר רק בקומה אחת רוצים הארקה (הרי לא אפתח עמודי בטון בקומות נוספות לבדוק האם הערכים שווים) האם במצב כזה זה בסדר לעשות הארקה לקומה ע”י חיבור לברזל זיון קומתי (בלי לדעת מה הערכים בקומות האחרות)?
2. חשמלאים וותיקים אמרו לי שבדר”כ בברזל זיון של עמוד בטון קומתי, לא מצליחים להגיע לערך 2.2 אוהם וכבר יצא להם לעבור טסט חברת חשמל על ערכים של 3.2 אוהם או יותר. אשמח לדעת עד איזה ערך של לולאת תקלה מותר להגיע בהארקה כזו.
3. לפי מה שראיתי בשטח חשמלאים עושים הארקה לדירה בודדת עם מוליך 10 ממ”ר. אשמח לדעת האם בהארקה לדירה בודדת גם חובה להשתמש במוליך של 25 ממ”ר.
בתודה מראש
יוסף
שלום,
- איני רואה כנכון לטפל בהארקה של דירה בודדת כשכל הבנין מנותק מהארקה.
- שטח חתך מוליך ההארקה לדירה בודדת יכול להיות 10 ממ”ר.
- המצב הנכון הוא להתחבר לברזל זיון של עמוד המבנה סמוך ליסודות ואליו לחבר מוליך הארקה ראשי שאליו יחובר פס הארקות ומשם לכל דיירי הבנין. הארקות קומתיות אינן פתרון נכון!
שלום אריאל ותודה על התשובה המהירה.
במצב אידאלי הפתרון שהצעת הוא הטוב ביותר. הצעתי כבר לוועד הבית את הפתרון שלך אך מכיוון שחלק מהדירות כבר עשו הארקה פרטית וחלק מהדיירים לא מעוניינים לשלם על הארקה אין אפשרות לאגד את כל הבניין להארקה חדשה לבניין. בנוסף הבניין עומד לפני שיפוץ תמ”א 38 בו קיים חשש סביר לחיתוך של מוליך הארקה בעבודות השיפוץ, כאשר כל דייר יודע איפה עוברת ההארקה שלו יש יותר סבירות שכל דייר ישמור על ההארקה שלו בזמן השיפוץ.
בשורה התחתונה הוחלט על ביצוע הארקות קומתיות.
ידוע לי שהסיכוי לקבל התנגדות של 2.2 אוהם ומטה בהארקה כזו,נמוך ובדר”כ מתקבל ערך יותר גבוה.
יש לי מספר שאלות:
1.האם במצב זה נכון להמליץ על מספק פחת נוסף כדי לקבל שתי הגנות?
2.כאשר מדובר בבניין ישן ובמצב נתון הפתרון הטוב ביותר הוא ריתוך לברזל זיון קומתי האם בודקי חשמל מאשרים בדר”כ הגנה בלעדית ע”י מפסק פחת כשלא מצליחים להגיע לערך רצוי?
3.תקנו אותי אם אני טועה: אין כ”כ משמעות בין התנגדות של 5 אוהם ל700 אוהם כי בשניהם ההגנה היא בלעדית ע”י מפסק הפחת. אם זה לא נכון אז אשמח לדעת איזה התנגדות בהארקה נחשבת להגיונית בבניין ישן.
בתודה מראש
שלום אריאל ,
בהמשך לתשובתך , האם יש אפשרות לחבר בקומת קרקע פס הארקות , והארקה של כל דירה מהלוח שלה תתחבר לשם?לתקוע עוד מס’ אלקטרודות אנכיות וגם להסתמך על צנרת מים כאלקטרודה
כל זה במקום להתחבר לברזל שציינת?
חישוב של מערך אלקטרודות והארקה נכונה למבנה הינו סבוך ודורש מיומנות רבה ומקצוענות.
אני סבור שרק אם אין ברירה אחרת יש להכין מערך אלקטרודות ולהתייעץ עם בודק חשמל לגבי כמות האלקטרודות, עמקן, מרחקן ושיטת התקנתן
שלום אריאל ותודה על התשובה המהירה.
במצב אידאלי הפתרון שהצעת הוא הטוב ביותר. הצעתי כבר לוועד הבית את הפתרון שלך אך מכיוון שחלק מהדירות כבר עשו הארקה פרטית וחלק מהדיירים לא מעוניינים לשלם על הארקה אין אפשרות לאגד את כל הבניין להארקה חדשה לבניין. בנוסף הבניין עומד לפני שיפוץ תמ”א 38 בו קיים חשש סביר לחיתוך של מוליך הארקה בעבודות השיפוץ, כאשר כל דייר יודע איפה עוברת ההארקה שלו יש יותר סבירות שכל דייר ישמור על ההארקה שלו בזמן השיפוץ.
בשורה התחתונה הוחלט על ביצוע הארקות קומתיות.
ידוע לי שהסיכוי לקבל התנגדות של 2.2 אוהם ומטה בהארקה כזו,נמוך ובדר”כ מתקבל ערך יותר גבוה.
יש לי מספר שאלות:
1.האם במצב זה נכון להמליץ על מספק פחת נוסף כדי לקבל שתי הגנות?
2.כאשר מדובר בבניין ישן ובמצב נתון הפתרון הטוב ביותר הוא ריתוך לברזל זיון קומתי האם בודקי חשמל מאשרים בדר”כ הגנה בלעדית ע”י מפסק פחת כשלא מצליחים להגיע לערך רצוי?
3.תקנו אותי אם אני טועה: אין כ”כ משמעות בין התנגדות של 5 אוהם ל700 אוהם כי בשניהם ההגנה היא בלעדית ע”י מפסק הפחת. אם זה לא נכון אז אשמח לדעת איזה התנגדות בהארקה נחשבת להגיונית בבניין ישן.
בתודה מראש
שלום,
איני ממיץ על הארקה קומתית, רצוי להתחבר לעמוד של המבנה וממנו לטפס לקומות.
כשמפסק הפחת הוא ההגנה הבלעדית בפני קצר לאדמה אני אכן ממליץ (מחייב) התקנה של מפסק פחת נוסף בטור.
בכל מקרה יש להביא בודק לאישור תקינות ההארקה לאחר ביצוע ההארקה.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.