פורום חשמל
- לנושא זה 8 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 2 שנים, 7 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
אריאל שבוע טוב,
האם יש זרמים קיבוליים כאשר נקודת האפס של השנאי מוארקת בהארקת שיטה, או שזה מתרחש רק בזינה צפה ובחיבור סליל כיבוי?
תודה.
שלום.
בתקנה מספר 53 בפרק הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול רשום שלא ישתמש אדם בהגנה על ידי הפרד מגן אלא במתקן שבו הזרם הקיבולי בינו לבין מקור הזינה או האדמה קטן במידה שלא יגרום הלם חשמלי מסוכן,קיבוליות כזו בהתאם תושג כאשר המתקן מוגן בהפרד מגן המכפלה בין אורך הכבל ומתח הכבל אסור שיעלה על 100000 ובכל מקרה האורך לא יעלה על 500 מטר הסיבה היא שבזמן תקלה ראשונה לא אמור להתפתח מסלול תקלה ואם יש לנו קיבוליות גבוהה לאדמה יווצר מסלול תקלה שיסגר דרך קיבוליות הזו.
משמע שגם מה שמוארק בהארקת שיטה ישנו קיבלויות לאדמה אבל לא מתייחסים משום שברגע תקלה ישנו לולאה סגורה שמוגנת באמצעות מבטח מסויים.
כמו כן בעת קצר לאדמה במתח גבוה יווצר זרם קיבולי שסליל הכיבוי(סליל פטרסון) אמור לקזז(לכבות) אותו.
זרם קיבולי קיים תמיד בכל סוג של מערכת ללא קשר לשיטת חיבור נקודת האפס.
.הסיבה שמתייחסים אליו בזינה צפה ולא בזינה מוארקת היא שבעת קצר לאדמה בזינה צפה הוא היחיד שקיים בעוד שבמערכת מוארקת זרם הקצר גבוה בהרבה מהזרם הקיבולי עובדה שהופכת אותו לזניח.
שלום. בהמשך לנ”ל:
מדוע התפתחות זרם קיבולי מהווה עבורנו בעיה בזינה צפה (בעת קצר), ולכן יש לדאוג למשגוח (בין יתר הסיבות),
ואילו זרם קיבולי הקיים באופן תמידי (מצב תקין. לא קצר) בשיטה מוארקת, לא מהווה עבורנו בעיה??
ממה שקראתי בספרים הבעיה עם התפתחות זרם קיבולי (בעת תקלה) בזינה צפה – שהוא יכול לגרום למתח על אלקט’ הארקה.
א”כ מדוע אין חשש ממצב זה במצב תקין במתקן המוזן משיטה מוארקת?
תודה מראש.
קיבוליות וזרם קיבולי קיימים בכל סוג של מערכת זינה.
הקיבוליות קיימת בין המוליכים ברשת ובין המוליכים והאדמה.
לפיכך גם בזינה צפה ישנו זרם קיבולי כלפי האדמה.
במצב רגיל של הרשת סכום הזרמים הקיבוליים גם של המוליכים וגם כלפי האדמה שווה לאפס.
בעת מגע של אחד המוליכים באדמה סכום הזרמים הקיבוליים של הפזות התקינות עובר דרך נקודת המגע.
תוכל ללמוד רבות על הנושא בלשונית מאמרים – שיטות הטיפול בנקודת האפס.
תודה רבה על המענה.
אך מה עם מתקן חד פאזי? זרם קיבולי לא מקוזז וחוזר דרך האדמה. מדוע שם אין בעיה של התפתחות פוטנצ’ על אלקט’ הארקה (כפי שחוששים בזינה צפה)?
אגב. למיטב הבנתי זרם קיבולי (בין מופע לאדמה) בזינה צפה קיים רק בעת תקלה. במצב רגיל אין זרם משום שמדובר בזינה צפה, ואין מתח כלפי האדמה. אני צודק?
בתשובתי לא הפרדתי בין מערכות חד ותלת פאזיות.
גם במערכות חד פאזיות צפות או לא צפות קיימת קיבוליות.
לא הבנתי את הקשר בין קיבוליות והתפתחות פוטנציאל על אלקט’ הארקה.
במתקן צף חד פאזי המכיל מקור וכבילה ארוכה שתהווה קיבוליות משמעותית יש מתח בין מוליכי המתקן לאדמה ששווה לחצי ממתח המקור.
אני מקווה שהנושא מוצה
א)
עיינתי במאמר הנ”ל. ממש נהניתי יישר כח!
יש משהו שלא הצלחתי להבין: בזינה צפה וכשאין שום תקלה, ממה בדיוק נובעים הזרמים הקיבוליים?
הרי אין מתח ביחס לאדמה (זינה צפה). אז גם אם יש קיבוליות בין המוליכים לאדמה, הרי אין מתח (כמו קבל שאין מתח בהדקיו)?
יותר מאשמח לקבל הסבר ולהבין היכן אני טועה.
ב)
מחומר לימודי הבנתי שבזינה צפה בעת תקלה (ראשונה), קיים זרם קיבולי החוזר דרך אלקט’ הארקה, הגורם למתח על האלקט’ (ביחס לאדמה). וזה אחת החששות בזינה צפה. וזה אחת הסיבות להתקנת משגוח. לכן שאלתי גם במתקן רגיל בקשר לכך שיש זרם קיבולי וכו’ (ועדיין לא הבנתי התשובה במתקן חד מופעי שאין קיזוז משאר המופעים בזרם הקיבולי).
תודה רבה רבה. לא מובן מאליו.
הקיבוליות קיימת בין המוליכים ברשת ובין המוליכים ברשת והאדמה.
ברגע שיש מתח חילופין ברשת ויש קיבוליות יש במוליכי הרשת זרם קיבולי שערכו שווה למה שמחושב במצגת Ic=Uph*2*pi*C
במצב רגיל של הרשת סכום הזרמים הקיבוליים גם של המוליכים וגם כלפי האדמה שווה לאפס.
בעת מגע של אחד המוליכים באדמה סכום הזרמים הקיבוליים של הפזות התקינות עובר דרך נקודת המגע.
במתקני מתח נמוך מתקינים משגוח כדי לזהות את התקלה לאדמה. במתקני מתח גבוה מתקינים לצורך זיהוי קצר לאדמה הגנה וואטמטרית.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.