פורום חשמל
- לנושא זה 11 תגובות,2 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 5 שנים, 8 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום לכל חברי הפורום המדהים המקצועי הזה.
אני חדש כאן בפורום אך קורא מזה זמן רב את השאלות והתשובות ולומד רבות .
רציתי לדעת בהקשר של שיטות ההגנה בפני חשמל האם נכון לומר במתקן מאופס tncs שהרי מקור הזינה של המתקן הינו מחוץ לתחום ההשפעה של הארקת היסוד של המתקן המאופס ואם כך למה הדבר נעשה כך? (אני חשבתי על כך ודעתי היא שתחום ההשפעה חשוב כאן מכיוון שישנם מבנים נוספים “ניזונים” מאותה הארקת שיטה של ולא נרצה שכתוצאה מתקלה במתקן מוגן מסוים עם שיטת הגנה כזו או אחרת הפוטנציאל הארקת השיטה יעלה מה שיגרום להשפעה על מתקנים הנמצאים באותו תחום השפעה …(מתקנים בעלי השוואת פוטנציאלים תקינה לפי חוק לא יפגעו אך מתקנים המוצרים הארקת הגנה כן..) ??? פרט לכך האם הדבר גם כן נוגע לגבי מתקנים בהם חל עניין “קישור הארקות בין מבנים??” כלומר האם יש עניין מסוים שם שגם כן יש לשים עליו דגש בהקשר של תחום ההשפעה כמו למשל שאסור במקרה של קישור בין מתקן מזין מסוג tncs הארקת הגנה tt שבו אסור לקשר בין הארקת המבנים כל עוד אין השוואת פוטנציאלים תקינה במתקן המוגן…
תודה רבה לכל העונים העוסקים במלאכה שחף
שלום וברוך המצטרף.
אכן הארקת השיטה בשיטת הגנה TN-C-S רחוקה מהאיפוס.
בשיטה זו מוליך האפס משמש ל-2 תפקידים, אפס והארקה ולכן שמה של השיטה.
בכל מקרה של חיבור מוליך הארקה בין המקור המזין והמתקן המאופס, תזרום מחצית מזרם האפס דרך מוליך האפס ומחצית דרך מוליך ההארקה.
קיים איסור על קיום זרם תפעולי דרך מוליכי הארקה.
במתקן מרוחק מהארקת השיטה הזרם מפס השוואת הפוטנציאלים להארקת השיטה של המקור המזין הוא זניח היות והתנגדות הקרקע גדולה בהרבה מהתנגדות מוליך האפס.
מקווה שכעת הנושא ברור יותר.
מעולה רב תודות
אז תן לי לראות אם הבנתי – עדיף שכל מתקן באשר הוא להיות מחוץ להשפעת האלקטרודה/ פהפ של המתקן המזין אותו על מנת ליצור מצב שבו ההתנגדות של ההארקה תהיה גדולה משמעותית יחסית למוליך האפס/pen דבר שיגרום לכך שבמתקן מאופס למשל יהיה חלק קטן וזניח של הזרם התפעולי (זרם האפס) שיזרום דרך ההארקה או למשל במתקן איפוס tncs המזין מתקן עם איפוס tncs על ידי 2 או 4 מוליכים אז אומנם מוליך האפס יחבור לפהפ של המתקן המוזן אך בגלל המרחק בין המבנים יזרום זרם תפעולי רק דרך מוליך האפס המקושר בין המבנים ואילו זרם התקלה יזרום רק דרך האדמה ומשם לכיוון המקור המגזין דרך מוליך ה pen שלו ולכיוון הארקת השיטה ואם המתקנים המאופסים הללו יהיו אומנם מקושרים עם 2 או 4 מוליכים אך קרובים הדבר יגרום לכך שאכן הזרם התפעולי אכן יגדל בזרימתו דרך האדמה (בתחום המתקן המוגן..)
מקווה שעכשיו הבנתי זאת באופן מוחלט ..
תודה רבה
היי אריאל ,
אשמח אם תחדד לי את הדברים נוסף כמובן למצגת הנהדרת שלך של ״עשה זאת נכון ..״ אם אנחנו מזינים שני מבנים מאופסים צמודים למשל tncs עם 2/4 מוליכים המרחק ביניהם אמור להיות כעומק האלקטרודה העמוקה ביותר ותר פחות מחמישה מטרים או שכחמישה פעמים מאורכה של אלקטרודת ההארקה העמוקה ביותר ?
כנל כמובן לגבי כל זוג מבנים צמודים המקושרים ביניהם באופן חוקי כמובן (אני מתכוון לגבי המינימום מרחק השפעה של האלקטרודה שהינו כפי שציינתי מעלה אחרת כמובן כלל ההשפעות הלא טובות כלפי האדמה ויפגמו ההארקות המבנים בשל כך..נכון?)
ובתור שאלה אחרונה לגבי תקנה 37 ההארקות ואמצעי הגנה מפני חשמול – אסור לבצע איפוס והארקת הגנה באותו מבנה – הדבר אכן יגרום לכך שעקב ההארקה המשותפת לשני המבנים הדבר לא אמור באופן עקרוני לשפר את מהירות תגובת המבטחים במקרה של קצר בצרכן המוזן דרך הארקת הגנה?..(כמובן נניח שנחבר 2 או 4 מוליכים וכמובן תהיה הארקה משותפת …) כמובן שהשאלה הזו תופסת גם לגבי איפוס של tncs ו tns באותו מבנה..האם השני מקרים הללו אסורים עקב יצירת מסלול של זרם אופס נוסף דרך הארקת המבנה?
תודה רבה ושבת שלום
שחף שלום.
אחת מהבעיות בשיטת איפוס TN-C-S הינה החשש של ניתוק מוליך ה- PEN ברשת הזינה.
במקרה זה, עלול לעלות פוטנציאל פס השוואת הפוטנציאלים במבנה המוזן מהרשת.
אנשים שנמצאים במבנה לא צפויים להפגע אבל הוצאת מוליכי הארקה אל מחוץ למבנה עלול לגרום לפגיעה באנשים הנוגעים בחפץ מתכתי מוארק ונמצאים מרוחקים מתחום ההשפעה של המבנה.
מכאן נובעות כל הדרישות האחרות של איסור על מבנים קרובים שאחד ב- TT ושני מאופס.
במקרה של 2 מבנים מאופסים אין חשיבות גדולה למרחק בניהם אלא אם הם חולקים את אותו יסוד. במקרה זה יזרמו זרמי אפס בין יסודות המבנים.
מצויין בדיוק כמו שחשבתי העניין הוא שתן לי להבין אם נניח שני מבנים קרובים שמוזנים זה מזה באופן חוקי כמובן ושניהם tncs או tncs והשני tns לא משנה המרחק ביניהם ?? הרי ידוע שאם המבנים יהיו קרובים יזרום זרם תפעולי דרך מוליכי הארקה וברזלי הזיון דרך המבנה התקול ואל המזין וגם אל השנאי הרי נכון? ואם המרחק יהיה גדול זרם זה יהיה נמוך יחסית (שזה בעצם תחום השםעת האלקטרודה של כל מבנה לגופו..) האם אני טועה בחשיבה זו?ואם אני טועה אז איפה בדיוק נכנס עניין התחום השפעה ומה המרחק המוגדר לתחום הנל ..
אחרת האם נכון לומר לטענתך שנניח שהמבנים הללו חולקים אותו יסוד כוונתך היתה שהם באותן מבנה ובאותו שטח השוואת פוטנציאליים אז בסיטואציה הזו יהיו זרמי תפעול גדולים דרך הארקה דבר שיצור קורוזיה מפלי מתח וכו׳…
רב תודות אריאל
אחלה תודה ,
הדבר גם נכון ככה אם המבנים גם יהיו מקושרים ביניהם כמובן על ידי 2/4 מוליכים?..
תחום השפעת האלקטרודה בסיטואציה של השוואת פוטנציאליים לא תשפיע כאן בכלל כי התחום עצמו הוא ״תופס״ את המבנה המאופס שלו עצמו ?..
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.