TN-S או TN-C-S

שלמה שלום,

השיטה לא יכולה להיות TN-C-S אלא רק TN-S. ההגדרה של TN-C-S היא מוליך משותף לאפס והארקה מהמקור ועד למבנה הצרכן, דבר שלא רלוונטי כאשר מקור הזינה נמצא במבנה.

חיבור בין נקודת הכוכב של המקור לבין ההארקה חייב להתבצע במקום אחד בלבד! או צמוד למקור, או מפס האפס בלוח הראשי.

אם ישנה הארקת שיטה וגם תחברו את האיפוס הנ”ל, מדובר באיפוס כפול ואסור, זרמי העבודה במוליך האפס (זרם אי האיזון) יתחלקו באופן קבוע בין מוליך האפס לבין מוליכי ההארקה וברזלי הזיון.

שיטת ההגנה בפני חשמול נקבעת על פי ההזנה לצרכן ולכל מקרה לגופו (לא על פי מקור הזינה).

אם זרם תקלה לאדמה נסגר באמצעות איפוס המתקן אזי המבנה מוגן בשיטת TN-C-S.

אם זרם תקלה לאדמה נסגר באמצעות מוליך הארקה שמחובר בין פסי השוואת הפוטנציאלים של המבנה המזין והמבנה המוזן, אזי המבנה מוגן בשיטת TN-S.

אם השנאי נמצא בתוך המבנה המוזן והארקת השיטה שלו מתבצעת לפה”פ אזי אכן אותו מבנה מוגן בשיות TN-S

אם זרם תקלה לאדמה נסגר באמצעות הארקת המבנה המוזן, אזי המבנה מוגן בשיטת TT.

לכן איני יכול לענות לך ללא בדיקת המתקנים המוזנים.