התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
היי אריאל,
רציתי לברר האם הבנתי נכון את תשובה מספר אחת.
יש לי שני שנאים, כלומר שני לוחות שמזינים צרכנים שונים,בין הלוחות שלהם יש לי מקשר תלת קוטבי,מכאן שהאפס תמיד מגושר.
השיטה המשותפת שלהם הולכת לפס אפס של אחד הלוחות ששם גם מתבצע האיפוס.
בלוח השני אין כמובן איפוס ואין חיבור לשיטה של השנאים (מלבד הגישור של פסי האפסים שדרך גישור זה בעצם יש גם שיטה וגם איפוס כביכול ללוח השני )
ואז מגיע עניין השילוט שציינת”שיטה משותפת” “איפוס”-בלוח המאופס
האם אני צודק?
האם יש משהו בחוק\ועדת פירושים שניתן לקרוא על זה?
אני העלתי את עניין השיטה המושתפת מספר פעמים ואף פעם לא הייתה לי אסמכתא כלשהי ולכן לא כ”כ קיבלו את דברי,לצערי.
תודה
שלום,
מסכים לגמרי עם התשובה שלך וזה מה שניסתי להסביר לבודק..
משום מה הוא טוען שע”פ נסיון זה ישפר למרות שהוא מבין שע”פ הגיון אין סיבה .
במידה והייתי מבקש לחבר גם בין הפה”פ של המבנים ולא רק בין הפה”פים של הלוח המזין והמוזן.
זה יכול לשפר את לולאת התקלה?
להבנתי התשובה צריכה להיות כנראה שכן, אבל לא בצורה חד משמעית
אשמח לדעתך בנושא .
היי אריאל ,
בהנחה שיש השוואת.פונ’ לכל מבנה שמוזן וכמובן גם למזין.
האם חיבור הגיד החמישי בין הלוח המזין לבין כל מבנה מוזן יוריד את לולאת התקלה (כאשר לפני כן שיטת ההגנה בפני חשמול של כל המבנים הייתה TN-C-S) ויש לקחת בחשבון שלא חוברו הפה”פים בין המבנים המוזנים אלא רק בין כל מבנה מזין למוזן.
כלומר באופן כללי האם מעבר משיטת ההגנה TN-C-S ל TN-S תיתן תוצאה של לולאת תקלה קטנה יותר בכלל? ובנסיבות שציונו בפרט?
לוז שלום,
1. אני מאוד מסכים עם זה, פשוט זאת הצעת הבודק ולכן אני שומע דעות נוספות,למרות ששמעתי על העניין לא מעט דעות, הפורום הזה הוא מקור ידע גדול ולכן השאלה.
2.אני לא מכיר חובה כזאת , אך יודע שלא כדאי לוותר על זה מהסיבה הפשוטה של הקטנת לולאת התקלה ויצירת התנגדות טובה יותר כלפי המסה הכללית .
3.הפילר עומד בחוץ (אולי עוד דבר שלא ציינתי תחילה לצערי) כאשר המתקן כולו נימצא בתחזוקה גם השנאי הינו פרטי.לכן איני חושב שזה אסור , אולי לא מומלץ ועם זה אני מסכים, אבל כל עוד יש תחזוקה (בדר”כ עדיף לא להוציא גיד הארקה מהחשש הגדול שהתנתק כמו שציינת אך שיש תחזוקה זאת אינה הבעיה ).
אשמח אם אריאל יתקן אותי.
4. עניתי התשובה היא בכנות לא יודע, לא הייתי בעת בבדיקה אך החשש שלי הוא מהביצוע.
צר לי שלא הסברתי את עצמי טוב,
אשמח לדעתך בנושא בכל מקרה על פתרון הבודק.
האם כאשר אני מאפס את ארון החלוקה ואוציא 5 כבלים זה ישפר את לולאת התקלה?
במקום מה שיש כרגע שמארון החלוקה יוצאים 4 כבלים והאיפוס מתבצע בכל יביל.
לא כ”כ ברור לי איך ההצעה הזאת הגיע מהבודק כיוון שברגע שאוסיף מוליך חמישי שטח החתך המינימלי שלו הוא חצי מהאפס\פאזה מכאן שהעכבת לולאת התקלה תגדל.
שוב אדגיש שהבודק אמר שאין צורך לחבר ולגשר בין כל הפה”פים(מה שיכול להקטין את לולאת התקלה).
חומר היבילים הוא מבטון לכן אין סיבה לחשמול הקרקע.השנאי נימצא כ-300 מטרים מהמבנים,כאשר השימוש שלהם הוא למגורים . אריאל,מדוע השיטה מסוכנת ? אני מסכים שזה לא ישפר את לולאת התקלה אך איפה יש סיכון? הרי מהשנאי יוצאים 4 כבלים שלוש פאזות ומוליך PEN ,האיפוס מתבצע בלוח החלוקה, כאשר לכל לוח של יביל יגיעו חמישה גידים.גיד הארקה יהיה מחובר לפה”פ שמחובר מן הסתם להארקת היסוד. העניין הוא, שלא יהיה חיבור בין כל הפה”פים להמלצת הבודק שלדעתי, זה הדבר היחיד שאכן יוכל לשפר את לולאת התקלה. אשמח להבין מדוע ההצעה מסוכנת הרי בסופו של דבר שיטת ההגנה מפני חשמול היא TNS . ארון ,לא זאת הכוונה ,התנגדות המסה כללית של האדמה למול הארקת יסוד ברכל המבנים יתאה קטנה מ-3 אוהם.
ברור שאין להוציא ההארקה ממבנה מאופס, כידוע הסיבה העיקרית היא שהארקה תיצא מתחום השוואת הפוצנאלים של המבנה.
אך במידה והלוח החלוקה\ראשי שלי הוא מאופס כאשר הגיעו 4 גידים מהשנאי, שהוא גם שלי,
ומהלוח הזה אני יוצא עם 5 גידים ומחבר לפה”פ של כל לוח שכמובן מחובר להארקת יסוד של כל מבנה איפה הבעיה כאן?
הרי אם אני מבצע TNS “טהור” כלומר מהשנאי מוציא 5 גידים ואז מחבר כל גיד לפה”פ של כל יביל שמחובר להארקת יסוד שלו זה אותו הדבר לא?
בנוגע לעכבת לולאת התקלה אני מאוד מסכים איתך, אבל בבטחון אני אומר השטחי חתך שנבחרו היו יותר על הצד המחמיר וכן נבדקו מפלי מתח בקפידה.
