התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
היי אריאל,
מסכים לגמרי, הנקודה היא שכמו שאתה מכיר במערכות סולאריות ( בעיקר מסחריות) ישנה בעיה לתכנן מפסק מגן בטור לראשי ע”פ דרישת החוק בחצרות חקלאיים , סיבה עיקרית היא כמובן סה”כ זרם הזליגה מכל ממיר.
ולכן להבנתי ניתן לפעול ע”פ ועדת הפירושים 12-02 ששם מדובר על מיקום מפסק מגן ועל כך שניתן לחלק, ולתכנן על המעגלים סופים כמובן מפסק מגן 0.5A .
השאלה האם לדעתך מפסק מגן המיועד למעגל סופי נדרש לנתק את האפס למרות שהממיר (שהוא המעגל הסופי ) הוא סימטרי לחלוטין ובפועל אין צורך באפס.
להבנתי זה נדרש כי אחרת אין שום משמעות למפסק מגן .
אשמח לדעתך
היי,
הזליגה נובעת מהפאנלים, מהחיבור בין הקונקטורים, ועד לממיר עצמו, כאשר גם בממיר יכולה להיות זליגה ( אמנם קטנה) .
הנקודה שניסיתי להבהיר למעלה, היא שלממיר ישנן הגנות בפני זליגה והן תלויות בגדולו ולא משנה הגורם לזליגה.
ההנחיות של רשות החשמל אכן מדברות על 3 מטרים,
בפועל החוק מדבר על אמצעי ניתוק יכול שיהיה בטווח ראיה, וכידוע במידת האפשר ניתן לשים אמצעי נעילה.
לגבי סולאראג לצערי הניסיון שלי איתם הוא אפס, הם אינם אטרקטיביים לשוק של מערכות מסחריות כמעט בכלל, אז תודה על החידוש טוב לדעת.
בכל מקרה תשובתו של אריאל מעניינת לנושא הפחתים בחצרות חלקאים
מצורף לעיון מסמך של חברת SG על מדידת הזליגה וערכי המקסימום.
בנוסף מצורף סימוכין מחוק החשמל.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
לא אריאל אבל אנסה לענות,
שים לב הנחיות רשות החשמל קובעות כי המפסק הראשי בכל מתקן נדרש להיות 4 קוטבי ,ההגדרה של מפסק ראשי “מפסק המיועד למיתוג המתקן בשלמותו”.
יש לא מעט מתכננים שמבלבלים.
לכן בדרכ אין צורך לניתוק ארבע קוטבי הממירים.
בנוסף יש לשים לב שחברת חשמל דורשת מפסק 4 קוטבי משני צידי המונה, ישנם מקרים המפסק אחרי המונה יכול להיות גם הראשי וישנם מקרים שלא.
תלוי מרחק.
בהמשך לשאלתך,
אני חושב שיש לנהוג ע”פ פרק הארקה ואמצעי הגנה בפני חשמול ששם נדרש שפחת המותקן על מעגל סופי ימתק גם את מוליך האפס.
ללא קשר הייתי ממליץ לשים לב לגודל הממיר, בדרכ לממיר יש זליגה טבעית המותרת בהנחיות, כאשר ככל שגדל הממיר כך גם מתאפשרת זליגה גבוהה יותר, מניסיון הממירים שכרגע יכולים להיות מותקים הם עד 55kva כאשר כמובן הפחת הוא בעל זרם הפעלה נומינלי של 0.5A
היי
מפנה לועדת הפירושים המצורפת.
באופן עקרוני מוליך הארקת שיטה מוגדר כמוליך הארקה ולכן צבעו צ/י.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
היי,
לא כ”כ הבנתי את סכמת הארקות במתקן אבל במתקנים מהסוג הנ”ל בדר”כ הדרך הנכונה והנוחה:
ה-DC בעצם נימצא בזינה צפה וכלל הקונ’ כולל הפנאלים מתחברים לפה”פ בסוף כל שורה לצורך השוואת פוט’ כהגדרתו בחוק תחת זינה צפה, ניתן ולדעתי עדיף לשרשר בין הפה”פים הנ”ל ומים יציאה לפה”פ של ריכוז ממירים.
עדיפות שתיהיה לולאה משני כיוונים ליתירות.
לולאת תקלה לא רלוונטית במצב המצויין כיוון שאין לה כיצד להיסגר
צד הAC ציינת אמצעי ההגנה בפני חשמול הוא TN-S ולכן לולאת תקלה בצד ה-AC תסגר כמובן דרך המקור( שנאי).
כשאמצעי ההגנה בפני חשמול הוא TN-S אין בעיה ששלוח איסוף יהיה מחוץ לתחום השפעה של ממירים (ראה דוגמה של התקנת ממירים על המים).
בשיטה זו ככל שתחבר יותר פהפ”ים לולואת התקלה (צד AC ) תקטן .
תודה אריאל על התשובה מהירה.
אז אני מבין שזה אפשרי בתנאי שאפשר לעשות התאמות, או שנדרש לעשות התאמות על מנת להשתמש במוליכים הסטנדרטיים.
אני אהיה יותר ספציפי, במידה ויש לי מוליכים ששטח החתך שלהם הוא 8 ממ”ר, האם ניתן להשתמש?
שוב השאלה נובעת מצמד המילים ” ככל שאפשר” בתקנה שציינתי
תודה
היי אריאל וחברי הפורום,
בחוק אין את הדרישה הזאת,
אשמח לדעת מהיכן נובעות הדרישות?
האם חח”י?
רשות החשמל/אמות המידה?
אשמח לעזרתכם ולדעתכם
היי אריאל,
תודה על ההסבר אבל לא כ” כ הבנתי איך מהנתון הנ”ל אני יכול להשליך על עומק מינימלי של אלק’ לטובת הארקת יסוד?
היי מוטי,
החישוב מתבצע בצורה הבאה:
- הארקה שהיא חלק מהמעגל נדרשת להיות חצי מהפאזות-קרי 35 ממ”ר
- על מנת לעבור להארקה שהיא מסוג נחושת חוק החשמל קובע שעל מנת לעבור מחומר אחד לשני יש לבצע חישוב ע”פ יחס המוליכות בין בגלל המוליכים היחס בין נחושת לאלומיניום הוא 0.6 -תכפיל תקבל 21 מכאן שטח החתך הוא 25 ממ”ר.
הערת אגב- ניתן להשתמש בכבל אלומיניום כהארקה אך הוא צריך להיות עם בידוד כפול כלומר NA2XY
היי אריאל,
האם לא משנה שיטת הארקה?
במידה והיא זינה צפה מדוע נדרש טבעת?
להבנתי נדרש רק השוואת פוטנ’.
האם אני טועה?
