התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
כן,
בכל המכשירים החשמליים שמתבצע בהם יישור/היפוך בין DC ל AC ואין בהם הפרדה גלוונית מהרשת המזינה, תמיד ישנו סיכוי לזרם זליגה DC לכיוון הרשת בצד ה AC.
שלום,
בעקרון קיים משגוח אינטגרלי שתפקידו לנתק את הממיר מהרשת מצד ה AC באמצעות רכיבי מיתוג פנימיים (מגען) בהופעת זרם זליגה מעל המותר (סף הזרם נגזר מההספק המחובר להדקי הממיר).
בקשר לשאלה שלך, אם נסתכל על מסלול לולאת התקלה ונתעלם מקיום המשגוח רק לשם הדגמה נקבל שזרם התקלה ב DC חוזר עד למעלה הזינה בצד ה AC וחוזר שוב לפאנלים (אם השיטה מוארקת) – ראה תמונה מתוך מדריך של ABB.
אך שוב, זה לא יקרה מאחר והממיר יתנתק מהרשת במצב של זיהוי זליגה בצד ה DC הרבה לפני שזרם זה יהווה סכנה כלשהיא.
חשוב לציין שזה מתרחש אך ורק בממירים שמוגדרים כ Transformerless -דהיינו ללא שנאי מבדל אינטגרלי בין DC ל AC.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
תתאר איך המעגל בנוי,
אם המעגל המורכב מפסי צבירה מתחיל מהלוח באמצעות פס צבירה, תאריק בתוך הלוח, שם תמצא בורג ייעודי גם בפסי צבירה של EATON – את ההארקה תבחר שתעמוד בזרם הקצר המירבי הצפוי.
אם המעגל מתחיל ביחידת מעבר מכבלים לפסי צבירה, אזי תאריק שם, עם מוליך הארקה שיכול לשאת את זרם הקצר.
אין משמעות למוליך 10 ממ”ר כאן, אין צורך להתחבר לגוף הפס מבחוץ.
הברגים היעודיים שנמצאים לאורך הפס, או בקופסאות ההסתעפות (TAP OFF) מיועדות להארקת הגנה של צרכנים ולא להארקת הפס עצמו.
שלום,
עבור פסי צבירה קיים דף נתונים המכיל נתונים טכניים, ביניהם תמצא נתון בעבור אנרגיית המעבר המותרת בפס צבירה לרבות התייחסות המעטפת שלו המשמשת כמוליך הארקה ברוב המקרים,
ערך אנרגיית המעבר שנמצא בדף הנתונים של היצרן קובע את הכיול במעלה הזינה של פסי הצבירה, במקרה שלך במפסק אוויר המזין את הפס נדרש לכייל את זרם הקצר ומשך קיומו כך שתקבל אנרגיית מעבר קטנה מזו שצוינה ע”י היצרן.
בדבר שטח החתך של פס הצבירה, ניתן למצוא בדף הנתונים את שטח החתך של מוליך נחושת שהוא שווה ערך למעטפת של הפס.
מצ”ב תמונות לדוגמא מפסי צבירה של חברת שניידר אלקטריק, פסי צבירה מדגם Canalis שבדקתי לאחרונה.
לשאלתך, לא ניתן להתבסס רק על מוליך 10 ממ”ר כהארקה יחידה של המעטה החיצוני של פס הצבירה,
יצרני לוחות וקבלנים רבים יוצאים מנקודת הנחה שניתן להסתפק בחיבור הגלווני שבין החלק שמתחבר ללוח החלוקה “השושנה” לבין גוף הלוח, אך זו טעות.
חובה להאריק את הגוף בנקודה אחת לפחות עם שטח חתך שהוא שווה ערך לזה שצוין ע”י היצרן, כאשר נקודת ההתחברות הזו נמצאת או ב “שושנה” שמתחברת ללוח, או בזו שמתחברת לשנאי, מטעמי נוחות עדיף להתחבר בתוך הלוח ולא מעל השנאי.
(equivalent copper cross-section)
בהצלחה
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
שלום,
יש לעיין בדפי נתונים של יצרן הממיר.
שם יש התייחסות אם הממיר הוא מסוג “Transformer-less” או שלא.
לא נדרש להשתמש בנגד, גם לא מבצעים בדיקה של משגוח בידוד..
יש לבדוק את ערך הבידוד באמצעות הממשק של הממיר (אפליקציה, מערכת ניטור מחשב).
יש לודא שהגדרת המדינה בממיר מוגדרת על ישראל, לפי זה הממיר מבצע התאמת הגדרות וכוונונים לרגולציה המקומית.
שלום,
הרוב המוחלט של הממירים שנמצאים היום בתעשייה הם ללא הפרדה גלוונית ביד צד זרם ישר לצד זרם חילופין.
לכן – הדרך היחידה להגדיר מתקן PV כמתקן צף, היא ע”י היעדר שיטה בצד ה AC.
המשגוחים פועלים בשני משטרים במהלך כל יממה :
1 – כאשר קיים ייצור (יש הספק זמין בהדקי ה DC)
במצב הזה קיים קשר גלווני בין שני הצדדים, בדיקת הבידוד מתבצעת ע”י מדידת זרם הזליגה הקיים בפועל, שיטה זו מתבססת על חישוב היחס בין המתח של המחרוזות הנמדדות לבין זרם הזליגה הנמדד ע”י משנ”ז בצד ה DC.
2 – כאשר אין ייצור (אין הספק זמין בהדקי ה DC)
במצב הזה מתנתק הממיר מצד ה AC ע”י מגען פנימי, המשגוח פועל כמו מד בידוד ומזרים זרם בדיקה למעגלים המחוברים להדקיו, בדומה למשגוחים הרגילים ובדומה מאוד למכשירי בדיקת הבדדה, שיטה זו אפשרית אך ורק כאשר הממיר הופרד מהרשת.
אי לכך, ניתן להסתכל במערכות ניטור (SCADA) בהם יש רישום רציף של ערכי הבידוד, ניתן להבחין שבשעות הלילה הבידוד מגיע לערכים בקנה מידה של מגה אוהמים.
כאשר הממירים נמצאים בפעולה, הבידוד יורד לסקאלה של קילו-אוהמים מהסיבה שהמדידה מתבססת על זרם זליגה טבעי בלבד.
מצ”ב תמונה להדגמה של רישום נתוני בידוד ממשגוח על פני יממה.
התצורה יכולה להשתנות בהתאם לעונה ולאזור, לפעמים בלילה מצטברת לחות על פני הפאנלים שגם היא עלולה להשפיע.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
היי,
אני מניח שאתה מתכוון למדידה שמתבצעת על נורות הסימון הקיבוליות שנמצאות בחזית של כל תא,
אז קודם כל צריך להבין שהנורות האלה מחוברות בין כל פאזה לאדמה ע”י מגע עם החלק החיצוני של הבושינג שעשוי אפוקסי,
המתח שימדד שם משתנה מיצרן ליצרן, אין ערך אחיד שצפוי להתקבל.
הדרך הנכונה היא ע”י שימוש באביזר יעודי, לכל יצרן יש מכשיר קטן שנותן את כיוון הסיבוב/מקבילות בין תאים, מכשיר זול ופשוט שתמצא אצל אותם ספקים של לוחות מ”ג.
אם בכל מקרה מעוניינים לבדוק עם מולטי מטר אז קודם כל צריך למדוד בין פאזות באותו התא, כדי לקבל אינדקציה מה הערך הטבעי של מתח שלוב באותו מוצר, לאחר מכן לבדוק עם התא השכן ולהסיק מסקנות.
שלום,
פלדה מגולוונת מיועדת להתקנות חוץ – מחסנים לוגיסטיים ומבנים מסחריים וסככות, על מנת למנוע חלודה והיחלשות הקונסטרוקצייה.
בעולמנו, גלוון מיועד לחלקיי הארקה חשופים העשויים פלדה.
בתוך בטון זו טעות להשתמש בספריי אבץ, זו גם טעות להטמין פלדה מגולוונת באדמה, ברזל שחור ניתן לריתוך בקלות יותר והוא יוצר מגע טוב יותר עם הבטון.
אני משתמש במוטות פלדה חלקים בקוטר 12 מ”מ , שחורים לא מגולוונים, מעדיף שזה יהיה חלק כדי להבדיל את טבעת הגישור מברזלי הפלדה של המבנה עצמו ועל מנת שיהיה יותר קל לרתך ולבצע כיפופים.
החלק המגולוון הוא אך ורק ביציאה מטבעת הגישור אל הפה”פ, או אל הגנות ברקים, יציאות חוץ וכיו”ב…
שלום,
תגדיר מה הכוונה מוט הארקה ?
אם הכוונה היא אלקטרודה שאתה מטמין באדמה – רצוי להשתמש באלקטרודת נחושת תקנית רגילה כדי לקבל את המגע הטוב ביותר עם האדמה.
אם רוצים להטמין בבטון – רצוי ללא גלוון, האחיזה בבטון יותר טובה כאשר הברזל שחור (לא מגולוון), כמו ברזלי זיון של מבנה.
גלוון נדרש רק כאשר האלקטרודה חשופה ובהתקנת חוץ, על מנת למנוע קורוזיה וחלודה.
שלום,
אנסה לעזור,
קודם כל – רצוי לצרף דגם של בקר כדי להבין את התמונה הכוללת.
שנית, אני חושב שבקר הקבלים שלך מחובר למשנ”ז על פאזה אחת והתיקון מתבצע רק על פאזה אחת, דרכת קבל של 15KVAR וקיבלת בצג את הקיזוז של שליש מהסוללה (בערך).
כדי לודא תקינות :
קודם כל דרוך את שני הקבלים ותוודא ששניהם מזרימים זרם בשלושת הפאזות שלהם.
שנית תמדוד את הזרם במפסק הראשי של המתקן בנקודה בה מותקן משנה הזרם של בקר הקבלים, בשלושת הפאזות.
זכור שמה שאתה רואה בצג של בקר הקבלים זה ה KVAR הנצרכים מהרשת ולא ה KVAR שהקבלים מייצרים, הוא יכול להיות ראקטיבי קיבולי או השראתי, היכולת של הבקר להציג תלויה באיזה דגם זה.
בהצלחה
שלום,
הדרישה למפסקי מגן במתקני PV היא אך ורק במתקנים חקלאיים, או כאשר נדרשת הגנה בלעדית ע”י פחת (כמפסק ראשי כמובן עם כוונון מתאים).
אכן בצד של ה DC במיוחד בתנאי לחות מוגברים קיימת זליגה טבעית בזרם ישר, הזליגה פרופורציונית להספק ה DC שמחובר למהפך, ככל שההספק גדל, כך גם הזליגה הטבעית.
באותו אופן גם ביחידות אל פסק קיימת זליגה טבעית ב DC שעלולה להיות יותר גדולה מ 6 מילי אמפר, תלוי בטכנולוגיה ובקיבולת המצברים.
משום מה, בארץ חושבים שזה קיים אך ורק בעמדות טעינה לרכבים חשמליים, כאשר יצרני ציוד בזרם ישר (לדוגמא EATON באל פסק), דורשים בצורה מפורשת התאמת מפסקי מגן במעלה הזינה מאחר וקיימת זליגה טבעית ב UPS, לסיכום, עניין הזליגה בזרם הישר מופיע בתקינה ובספרות הטכנית הבינלאומית כבר הרבה זמן והרבה לפני הופעת הרכבים החשמליים.
לדעתי זה נובע מהיעדר מעקב אחרי ספרות טכנית ותקינה בינלאומית.
שלום,
בעקרון ניתן להסתפק בדרגה אחת מעל רישיון הייצור של המתקן ובכל אופן שלא יפחת מהספק המצרפי של המהפכים.
הספק השנאים רצוי שיהיה דרגה אחת מעל רישיון הייצור, בהתאם לגודל המסחרי הבא של השנאי.
כמובן שייתכנו שיקולים מסחריים בנושא, אבל בטווח הספקים עד 2.5MVA יש גמישות מאחר ומדובר על אותם סוגים של שנאים.
בהספקים מעל 2.5MVA עוברים לסקאלה של שנאים מיוחדים ולכן, השלב בו קובעים את גודל החיבור של מתקן הייצור הוא מאוד קריטי בהיבט הזה, חברות מנוסות כבר לוקחות זאת בחשבון מראש.
כיום ישנם מתקנים קיימים, כניסת תחום האגירה מאפשרת כרגע להעמיס הספק מהפכים מעל הספק השנאים ..דבר שמאפשר לחלק את האנרגיה על פני כל שעות היממה, נדרש כמובן מערכת בקרת הספק ייעודית, הגנות בצד מ”ג והגנות בצד מ”נ שייבדקו בצורה קפדנית, התחום הזה עדיין בחיתוליו.
שלום,
קיימים מהפכים ללא אפס בכלל, הספקים של 185KVA ומעלה.
היעדר חיבור האפס לאו דוקא מצביע שחובה להשתמש בזינה צפה, צריך לעיין בהוראות יצרן, שיטת TN-S היא בין השיטות האפשריות.
שלום רב,
סביר להניח שהמתקן שדובר עליו הוא מתקן שפועל עם זינה צפה בצד AC ולכן לא נעשה שימוש במוליך האפס וכמו כן גם לא בוצעה הארקת שיטה,
באופן כללי, כל המהפכים שפועלים בסקאלה המסחרית (אפשר לומר מעל 50KVA) יודעים לפעול ללא מוליך אפס.
במקרים של מתקנים במתח נמוך המשולבים בחצר צרכן (גגות בעיקר) :
- אם המתקן מותקן בחצר חקלאית או לחילופין במתקן אחר שהחוק מחייב בו שימוש במפסקי מגן, חובה לחבר אפס בלוח מאסף וגם במקור המזין, על מנת לאפשר פעולה תקינה של לחצני TEST במפסקי המגן שנדרשים ע”פ חוק החשמל, אין חובה לחבר את האפס למהפך, יש חובה לחבר את האפס בכניסה למפסק המגן בלבד.
במקרים של מתקני במתח גבוה (שנאי בלעדי לייצור) :
- אם ישנה כוונה להשתמש בזינה צפה וכל התנאים מתקיימים, אז אין חובה להוליך את האפס אל לוחות האיסוף, יש להשלים את כל התנאים האחרים הנדרשים לשימוש בזינה צפה ובהתאם להוראות יצרני המשגוחים.
הערה חשובה : בחו”ל השימוש בזינה צפה במתקנים מהסוג הזה מתבצע עם שנאים שמגיעים כלל ללא יציאת אפס מהממיר – קבוצת חיבורים בדרך כלל היא Dy11 (לשים לב שחסרה האות n) וזה נובע מהעבודה שהיצרן ביצע סיכוך לסלילים של שני צידי השנאי, בניגוד לשנאי סטנדרטי שנמצא על “המדפים” בארץ.
אני חושב שלא ניתן לקנות כל שנאי רגיל Dyn11 ולהחליט ליישם זינה צפה, לא בטיחותי ולא נכון לדעתי.
אם רוצים ליישם זינה צפה, חייב השנאי להיות בעל דפים טכניים והצהרות חד משמעיות מהיצרן בנושא שיטת ההגנה.
שלום,
רוב המהפכים שמותקנים היום במתקנים שמחוברים לרשת הארצית תחת האסדרות השונות הם מהפכים מסוג TL, ז”א ללא שנאי מבדל (TRANSFORMER LESS).
מדובר על מהפכים שבנויים בטכנולוגיה שנקראת IGBT – טרנזיסטורים שממותגים בתדר מסוים ומיועדים להעברת הספקים גבוהים, מה שקובע את תדר המיתוג זה אלגוריתם שמבצע מעקב אחרי נקודת מקסימום הספק (MPPT).
הקשר בין צד ה AC לצד ה DC מבוסס רכיבים מוליכים למחצה בלבד, יתרה מזו גם היצרנים מצהירים על אחוז מסוים של זרם ישר המוזרם לרשת – בדפי הנתונים זה כתוב בצורה DC Current Injection, בד”כ מודבר על כ 0.5% מהזרם הנומינלי, דבר המעיד על היעדר זינה צפה קלאסית.
בצד הזרם הישר, הקטבים מיוחסים לאדמה ע”י ממשק אלקטרוני / נגד פנימי שמתפתח עליו מתח כתלות בזרם הזליגה שמתפתח בשדה וזה בעצם ההתקן לזיהוי הזליגה בזרם ישר, שהוא מאוד דומה לזה שנמצא ברכבים חשמליים.
השיטה בצד הזרם הישר לא מוארקת בקשיחות ומצד שני אינה צפה ובתקנים הבינלאומיים היא מוגדרת בשם :
HRG – HIGH RESISTANCE GROUND.
ההפרדה מהרשת מתבצעת רק בזמן תקלה, ע”י מגען פנימי שמנתק את המהפך.
לסיכום (ע”פ הספרות המקצועית של יצרנים מובילים) : צד ה DC מוגן ע”י התקן לזיהוי זליגה בזרם ישר באנלוגייה מאוד קרובה לעמדות טעינה של רכבים חשמליים.
מתקן PV נחשב למתקן המוגן בזינה צפה אך ורק אם צד ה AC הוא כזה שמוגן ע”י זינה צפה ומשגוח (דוגמת BENDER או DOLD), ניתן לראות זאת בהוראות התקנה/הפעלה של יצרנים מובילים כגון SUNGROW/SMA/HUAWEI.
סוג אחר של מהפכים שיכולים לפעול עצמאית (OFF GRID) – מגיעים עם שנאי מובנה במוצא שלהם, ההחלטה לפעול בשיטה מוארקת או בשיטה בלתי מוארקת נתונה להחלטת המתכנן ובהתאם לסוג המתקן, בדיוק כפי שמתייחסים לגנרטור.
