התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
היי יוסי
הדוגמא להצהרת חשמלאי שמחייבים הבודקים להחתים את החשמלאי היא עם כל הכבוד הראש הקטן הכי גדול שיש.
אם לדעת הבודק יש חשש אז שיבדוק ולא יזרוק אחריות על החשמלאי (שרוב הסיכויים שהוא בכלל מנה”פ ולא מכיר את הפרוייקט כי את העבודה בפועל ביצע קבלן משנה של קבלן משנה).
בנוגע לדברים בטיחותיים כן צריך לכתוב שהמתקן נדרש לעבור גם בדיקה של יועץ בטיחות וקונסטרקטור וכו’ והדוח שלך הוא בכפוף לבדיקה שלהם.
בדוגמא שלך בנוגע למערכת הכריזה אתה החלטת (למרות שאין לך סמכות חוקית) להתמודד עם השאלה בנוגע להאם צריך או לא צריך ? למה לא להתקין גם מערכת כריזה ב200 מ”ר ? מי אתה שתקבע ?
מה שרציתי להגיד זה שבחשמל רוב ההחלטות יש להם הצדקה חוקית מתוך חוק החשמל. בדברים שאינם קשורים אתה סומך על אינטואיציה, ומה לעשות לכל אדם יש מערכת שיקולים ואינטואציות שונות לבטיחות. ואי אפשר לעבוד (כקבלן) לפי אינטואציות של בודק.
ליעד.
היי יוסי
שים לב למה שפועל עשית.
אם כתבת ויקרה משהו חס וחלילה הכנסת את עצמך ואת המזמין שלך לבעיה.
וכל זה למרות שאין תוקף חוקי להערה שמגיעה ממך.
אתה מכיר את המשפט שמדבר על ההבדל בין חכם לבין פיקח…
דרך אגב וסליחה על השאלה הנוספת האם החתמת את הקבלן על הצהרת חשמלאי ?
1.אם אתה מתכנן צרכן של 6 אמפר למה 16 לא מספיקה הגנה של 10 אמפר?
2.החישוב צריך להיות לפי זרם מקסימלי שיכול להיות בקו. יעני 6 אמפר.
יוסי שלום
אינני מסכים עם דעתך וכן עם דעתו של אריאל בנושא.
תפקידך כבודק מקבל תוקף מחוק החשמל. על כן אינך יכול לאשר או לפסול או להעיר על דברים שאינם מתוקף חוק החשמל.
ליעד.
היי
אין שום משמעות לתוספת של ה 3 קו”ט מבחינת איזשהוא חישוב לזרם קצר.
בכל מקרה להבנתי מדובר אצלך בפרוייקט גמר. ככזה אחת מהמשימות של פרוייקט גמר הוא להבין מה עיקר ומה טפל מבחינת החישובים ו/או הפרמטרים הנדרשים לחישוב וכיצד זה ישפיע.
ברוב המקרים בתכנון רוב הנתונים לא ידועים כגון שיטת התקנה בפועל, נתוני הקרקע בפועל, הטמפ בחדר השנאי או הטמפ בחוץ וכו וכו.
ליעד
ליעד.
אור שלום
הכוונה שלך היא מגן מתחי יתר ולא מגן ברק.
ספקי הציוד ממליצים להתקין פיוזים בגלל שאין בפועל עומס יתר על המעגל ומצד שני אם יש קצר הנתיך מגיב הרבה יותר מהר.
בפועל כל ספק מגן מתחי יתר כותב איזה הגנה צריך לשים.
במגני מתח יתר קטנים של עד 12.5 ka לפזה מחברים לפס בצורה ישירה.
ליעד.
לא ברור מה כוונתך במילים תיאום
אם כוונתך היא לתדר אז כן כל גנרטור מסתנכרן לרשת. מבחינת מתחים קיימים שנאים מקשרים בין רשתות 161/110 או בין 33/22.
אושר שלום
ההתיחסות שyuda העביר לך לא נכונה ומתייחסת לציוד אחר שנקרא ממיר תדר.
שיטת ההתנעה זאת מוגדרת כשיטה שקיים בה מתח מופחת (כאשר ברשתות מתח חילופין מתייחסים למתח rms) , במקרה זה לפי חוק אום מחוייב כי גם הזרם יהיה נמוך יותר באותו היחס.
במתנע רך קיים שסתום (scr) חשמלי שנפתח באחוזים מסויימים ולכן ככל זמן שה scr יותר פתוח במהלך זמן המחזור של הרשת (duty cycle) כך מתח היעיל rms יהיה גבוה יותר.
ולכן במחזורים הראשומים של ההתנעה יהיה מתח rms של 30 אחוז וכל 3-2 מחזורים מעלים את הפתיחה של הscr עד מתח יעיל של הרשת.
במידה ולא מוכר לך המושג rms עדיף שתלמד אותו תחילה.
מנסיונך בבדיקות חשמל במטש”ים שיש בהם ציוד חשמלי (נחושת) החשוף לH2S שמשחיר (יוצר שכבה של גופרית על הנחושת).
בקיצור, האם זה בסדר ? האם יש לכך השפעה על הלוחות בבדיקות טרמוגרפיות ?
היי שי ו-adnan
כוונתי היא שמהנדסי החשמל הצעירים בהתמחות זרם חזק כיום יוצאים קרחים מכל הכיוונים. מצד אחד באקדמיה לא רוצים או לא יכולים להכשיר בצורה אמיתית מהנדסי חשמל מה שבפועל גורם לכך שהשוק הפרטי צריך להכשיר. ובגלל שהשוק הפרטי הוא מוכוון למקסם רווח כמעט אף חברה לא רוצה להכשיר מהנדסים. גם החברות שרוצות ויכולות להכשיר כמו נניח חברת החשמל משלמות שכר שלדעתי מבזה את כבוד האדם.
בנוגע לתחום עיסוקך כיום, במידה וזה מה שמעניין אותך לדעתי אין סיבה שתלך ללמוד הנדסת חשמל.
adnan לא הבנתי מה אתה מציע ? אבל כמו שאמרת תהליך ההכשרה לוקח הרבה זמן לדעתי כ 6-7 שנים לפחות.
למה שהאונברסיטאות והמכללות לא יכשירו את המהנדסים לפחות ברמה הבסיסית ?
בנוגע למה שכתבת לעבודה כעצמאי או כשכיר, זה לא נכון שבתחום הזה יש הרבה יותר יכולת להיות עצמאי. השיקולים של להיות עצמאי או שכיר קיים כיום כמעט בכל הענפים במשק (למעט בחברות ביטחוניות) כיום זה יותר עניין של מיסוי ופחות של תחום עיסוק. דרך אגב לא לכל אחד מתאים להיות עצמאי….
פאד
אריאל היקר.
רמת הידע הנמוכה של הדור הצעיר נובעת בעיקר מחוסר קורסים מקצועים ופרקטיים באקאדמיה.
אני ”מופתע” בכל פעם מחדש בפגישותי עם הדור הצעיר של מהנדסי החשמל להבין שאף אחד מהם לא למד דברים בסיסים במהלך התואר, רק בישראל יוצא ”מהנדס” חשמל מהאונברסיטה מקבל רשיון כלשהו אבל לא יודע איך נראה מפסק או מה מתח הרשת.
האם הכשרת מהנדסי החשמל היא בעייה של המעסיקים או של המדינה ? ברור שהמצב הזה רק פוגע בכולם.
מקומות עבודה לא רוצים ולא יכולים להכשיר מהנדסי חשמל שאחרי כמה שנים עוזבים בשביל כמה גרושים כתוספת. ברוב המקרים מעסיקים פשוט יעדיפו לשלם שכר נמוך על מנת לתת תוספות קטנות לאורך הזמן.
מצד שני האקאדמיה לא מוכנה בכלל לשמוע על הכשרות מקצועיות ופרקטיות במהלך התואר. על רעיונות כמו תוספת של עוד קורסים בחשמל או הכנה של 3 פרוייקטים בחשמל (בנושאים שונים) במהלך התואר במקום אחד כמו שהיום אין עם מי לדבר.
אני לא אופטימי, אולי רק אחרי משבר גדול של חוסר כוח אדם (אני צופה אותו במהלך ה-5 עד 10 השנים הקרובות) דברים יתחילו להשתנות.
פאדי.
שי שלום
כיום הרבה יותר קל לקבל רישיון מהנדס חשמל מאשר לפני 10 – 15 שנה. וזאת לאחר ש”תלונות” רבות של מהנדסים צעירים שנדחו ע”י הועדה הגיעו לכנסת.
לצערי שינוי זה הביא להרבה יותר מהנדסי חשמל מורשים אך בפועל הוריד את רמת מהנדסי החשמל לפחות בכמה דרגות ביחס למהנדסי החשמל של פעם.
רוב רובם של מהנדסי החשמל הצעירים מקבלים את הרישיון וחושבים שהם אכן מהנדסים ברמה גבוהה אך בפועל הם ברמת הנדסאים (שוב ביחס להנדסאים לפני 15 שנה).
צר לי אך אינני אופטימי בנוגע לעתיד מהנדסים הצעירים, ההכשרה הבסיסית היום באונברסיטאות ובמקומות העבודה שהם מקבלים היא ברמה מאוד מאוד נמוכה.
פאד
שלום לכולם
מה קורה בלוח ראשי צרכן שמוזן משנאי 690 וולט? בלוחות כאלה אין צורך באפס וכל ההנחיות שמתייסות לרשת לא רלוונטיות …מהו שטח החתך שנדרש למוליך ה PEN (בין השנאי לבין הפה”פ) ?
מוטי שלום
כבעל ניסיון של מס’ שנים גם בתכנון גם בביצוע וגם בפיקוח צר לי לומר לך אך נושא השכר לא שונה במהותו בין כל אחד מהתפקידים הנ”ל.
לדעתי ובגלל שאתה יחסית צעיר עצתי אליך היא לנסות לצבור כמה שיותר נסיון כמתכנן בעדיפות לאחת מחברות ההנדסה בישראל או באחד ממשרדי התכנון הפרטיים הטובים בארץ (לדעתי יש רק 3-4 כאלה, כל השאר עושים רוב הזמן copy paste).
בנושא השכר זה מה שאני מכיר בשוק:
1-3 שנות ניסיון – 8-11
4-6 שנות ניסיון – 12-15
7-10 שנות ניסיון 16-20
11-13 שנות ניסיון 21-23
14-16 שנות ניסיון 24-26
17-20 שנות ניסיון 27-30
אני מסייג את הכתוב למעלה בהתאם לגודל החברה ולתפקיד.
