התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלום רב,
לדעתי, עבור פיקוד ניתן להשתמש בכבל עם גידים ממוספרים, ואילו עבור מוליכי כוח יש להשתמש בצבעי המוליכים כפי המבואה שציינת.
בהצלחה
שלום רב,
עלייך לחבר פאזה להדק 1, אפס להדק 3, הדקים 8, ו-13 לפיקוד מגעני קבלים, הדקים 4, ו-6 לשנאי זרם (שים לב לקוטביות).
וכמובן להגדיר את הבקר: הספק קבלים, יחס השנאה וכד’. לא מכיר את הבקר הזה ספציפי, אבל יש בקרים שיודעים לזהות לבד את הספק הקבלים.
בהצלחה
שלום רב,
1. למיטב ידיעתי החיבור אינו במקביל, ובד”כ לא מחברים במקביל, אלא לצורך זמני.
2. לוח חירום מוזן מ-2 מקורות, אין חשיבות מאיזה שנאי.
3. מדוע לוח חירום חייב להיות מחובר לשנאים המחוברים במקביל???, תפרט למה השנאים חייבים להיות מחוברים במקביל.
בהצלחה
שלום אריאל,
בהמשך לשאלה,
1. בתקנות כבלים מצויין רשאי אדם להניח כבל בפיקוח צמוד של בעל רשיון חשמל. משמע חייב להיות בשטח כל הזמן. לא נמצא בשטח אסור להמשיך לעבוד?
2. לגבי ”ובלבד שהעבודות יבוצעו לפי תכנית שאישר בעל רשיון הרשאי לערוך תכניות כאמור, ובהשגחתו ואחריותו של בעל רשיון מתאים לזרם המיתקן”. ”בהשגחתו” ברור. מה משמעות התוספת ”ואחריותו’‘?, מדוע לא נכתב בפשטות ”בפיקוחו’‘?
אודה להבהרה
שלום אריאל,
בהמשך לשאלה, האם ניתן להשתמש במהדקים כאלו על תקן ”מהדקים נשלפים”, לניתוק דו קוטבי למשל בארגז תריסי גלילה וכד’?.
תודה
שלום אריאל,
1. לדעתי, במתקן מאופס יש לחבר את השולחנות המתכתיים במטבח לפה”פ לצורך השוואת פוטנציאלים, גם אם אין עליו ציוד חשמלי.
2. בשאלה שהוצגה, לדעתי יש להוסיף מוליך נחושת 25 ממ”ר נוסף מהפה”פ הראשי לפה”פ משני במסעדה לטובת השוואת פוטנציאלים מקומית. יש איזה שיטה כזאת שאינה ברורה לי, מחברים את מוליך הארקה בכבל המזין לפה”פ מקומי. לדעתי מוליך הארקה בכבל המזין יחובר לפס הארקות בלוח המוזן, ומוליך נחושת 25 ממ”ר מהפה”פ הראשי לפה”פ המשני במסעדה.
בהצלחה
שלום רב,
אבקש לחדד:
1. עפ”י ת”י 61439 רק יצרן לוחות חשמל בת”י 61439 רשאי לבצע שינויים, תוספות וכד’ בלוח, אחרת תיקניות הלוח נפגעת. האחריות המשפטית במקרה של כשל כבדה מאוד.
2. כאשר חשמלאי מוסמך לצורך הדוגמא מחליף מא”ז 16 אמפר, בשדה 80 אמפר, ומפסק ראשי 250 אמפר, עליו להפסיק את המפסק הראשי. אחרת, מדובר ב”עבודה במתקן חי” על כל המשתמע מכך, אלא אם כן מדובר בלוח ברמת מידור 3 ומעלה, מה שלא קיים בהרבה מקרים.
לסיכום:
1. חשמלאי שניגש לעבודה שלכאורה נראית פשוטה, החלפת מפסק, תוספת מא”ז וכד’ בלוח תיקני, או שעובד על לוח לא לפי רשיונו (גודל מפסק ראשי=רשיון), וכל הפרשנויות עלולות להתבדות בעת כשל, לוקח על עצמו אחריות גדולה שלא תמיד מצדיקה את התמורה הכספית.
2. לא ממליץ לחשמלאי שאינו בקיא בתקן לוחות חשמל לבצע עבודות מסוג זה.
בהצלחה
שלום רב,
במקרה כזה ההמלצה שלי היא:
1. להתקין בסמוך לכל עמדה כזו לוח חשמל עם שני פתחים, ושני מאזי”ם, וכמובן מנתק ראשי ללוח.
2. מהלוח המזין לצאת עם 2 קווים, כך שכל קו יזין 5 לוחות חשמל (10 עמדות) בשרשור מהדקים בכניסה ללוח.
3. בדרך זו, תוכל לבחור כבל בחתך 120 ממ”ר נחושת לפי שיטת התקנה י”ד לכל קו (בהנחה שאין בעיה של מפל מתח).
בשיטה זו תוכל לחסוך זמן וכסף, וכמובן התקנה נאותה, וכך ראיתי במספר התקנות.
אם אריאל יאשר זאת, ותרצה סיוע בתכנון, אתה מוזמן ליצור קשר.
בהצלחה
שלום אריאל,
אני חוזר שוב לסוגיה שעלתה בפורום בעבר.
המוליכים הוורטיקלים המחוברים לפה”פ משמשים (באמצעות הפה”פ הקומתיים) לצורך חיבור שירותים מתכתיים להשוואת פוטנציאלים בלבד.
בלא מעט מקרים, מתקינים לוח קומתי, ואת החיבור לפס הארקות (מקור הארקה של הלוח) מבצעים מהפה”פ הקומתי, שלמיטב הבנתי אמור להגיע מפס הארקות של הלוח הראשי המזין.
במצב כזה, האם יש לדרוש לנתק את החיבור לפס הארקות בלוח הקומתי מהפה”פ הקומתי, ולדרוש מוליך הארקה ”יעודי” מהלוח המזין?
תודה
שלום רב,
לא אריאל, אך אנסה להשיב לך:
1. הזנה לעמדת טעינה מתבצעת עם כבל. ולכן, אם כלל החיבורים (גם לפאקט, וגם לעמדה עצמה) מתבצעות בתוך התקן מבודד, אזי לא נדרשת הארקת העמוד המתכתי.
2. במידה ותרצה בכל זאת להאריק את העמוד המתכתי, יש לחבר את העמוד לפה”פ כאשר המבנה מאופס, ועמדת הטעינה בטווח של עד 5 מ’ מהמבנה המזין. כאשר עמדת הטעינה מחוץ לטווח של 5 מ’, יש להתקין אלקטרודה מקומית סמוך לעמדה, ולחברה לעמוד המתכתי.
3. כאשר המבנה לא מאופס, ניתן לחבר את העמוד לפס הארקות באמצעות מוליך הארקה בכבל הזינה.
4. באופן כללי, כאשר העמדה מרוחקת מעל 5 מ’ מהמבנה יש להתקין אלקטרודת הארקה מקומית.
במבנה מאופס, האלקטרודה תהיה מקור הארקה הבלעדי. במבנה שאינו מאופס, האלקטרודה תהיה בנוסף למוליך הארקה בכבל הזינה.
בהצלחה
שלום אריאל,
כתבת שלא ניתן ליישם באתר ארעי פחת כהגנה בלעדית באמצעות ממסר זליגה ושנאי זרם מסכם בשל החשש מניתוק ממסר הזליגה.
1. האם דרישה זו מופיעה בתקנות?
2. האם לא נאשר מתקן ארעי שכבר יישמו שיטה זו?
תודה
