התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
איציק, תודה רבה.
מצ”ב תשובתו של אריאל לשאלה ששאלתי בזמנו (די שכחתי ממנה)
למיטב הבנתי, ניתן לקבוע את גודל חיבור הלוח בהתאם לזרם הכוונון ולא לזרם המירבי. כמובן, תוך שילוט ברור של ערכי הכיול.
השאלה נשאלה דווקא לגבי מנתק המשמש כמפסק ראשי שעבורו אין כוונון.
לפי התקן שצירפת גודל החיבור של הלוח יהיה בהתאם לגודל הפריים של המנתק..
תודה אריאל על התשובה.
מה בנוגע ללוח בעל מפסק ראשי מסוג מנתק בעומס לזרם של 160A (מנתק תיבה יצוקה סטנדרטי של ABB בא בערכים שבלוניים לפי גודל התיבה) כאשר המפסק המזין את הלוח הינו 63A?
הערכים הם רק לדוגמה, השאלה היא עקרונית.
האם בלוח בעל מפסק ראשי מסוג מנתק בעומס ניתן לקבוע שגודל החיבור הינו לפי המבטח במעלה הזינה?
שלום,
הנתון שציינת בקובץ המצורף הינו נתון המעיד על כח המתיחה של המוליך לאחר חיבורו לטרמינל שהוא גדול מחמישים ניוטון. כלומר, תצטרך להפעיל כח די רציני על מנת לשלוף במשיכה את המוליך..
לגבי חיזוק של מפסקים יצוקים, תיאלץ להשתמש בטורקמטר גדול יותר. המברגים מהסוג שהוצע מתאימים מאוד ללוחות חשמל ביתיים (מא”זים, מהדקים וכו’) הם לא מגיעים למומנט הדרוש למפסקים גדולים.
גיל חינוך חובה מוגדר בארץ מגיל 3 ועד גיל 18. על פי התקנות ישנה חובת התקנת בתי תקע בגובה מזערי של 1 מטרים. בנוסף, על בתי התקע להיות מוגנים (תריסי מגן פנימיים או מכסה). אין צורך בבתי תקע מוגנים כאשר הם מותקנים בגובה העולה על 1.8 מטרים.
לא מכיר את תקני המעבדות אך לא מוזכרות בתקנות החשמל תקנות מיוחדות למעבדות. יתכן ובשל העובדה שהן מבוקרות (כניסה ושימוש בציוד) התירו להתקין בתי תקע בגובה נמוך יותר (אולי זה עונה לשאלת ההיגיון שאתה מחפש).
לא רואה כל כך דרך מוצא להגבלות הללו..
ודאי, כמעט ולא תראה בדירות סטנדרטיות כבלים בתוך הקירות אלא מוליכים מבודדים.
בד”כ נהוג “לשלוח” כבל אל דוד החשמל כאשר הוא מותקן על הגג.
אולי קיימים עוד מקרים כגון הזנת לוח משני למבנה מנותק מהבית/ מחסן וכיו”ב.
התקנה בצינור בתוך קיר נחשבת “התקנה סמויה” ועל כן מותר לקבלן להתקין מוליכים מבודדים.
באופן כללי, בהתקנה חשיפה אין להשתמש במוליכים מבודדים אלא בכבלים.
אולי כוונתך שההתקנה התבצעה ע”י צינור ע”ג הקיר באופן שהוא נראה לעין?
מרק שלום,
בסרטון רואים מפסק תיבה יצוקה 250 אמפר שככל הנראה תקול.
אני יכול להבטיח לך שביצענו בדיקות למפסקים מהסוג הזה בדיוק באותו אופן ולא התגלתה כל בעיה.
גם בהזרקה ישירה של זרמי קצר חד מופעיים למפסקים תלת מופעיים המפסקים הגיבו בזמן קצר מאוד.
דרך אגב, את הבדיקה ביצענו בדיוק באותו המכשיר שבסרטון.
ODEN AT של חברת PROGRAMMA, שהיום לדעתי נרכשה )או חברת בת( ע”י חברת MEGGER
גולן שלום,
הטעות לא אצלך אלא אצלי.
במקום להציב 4.3 כמו שכתבתי הצבתי בטעות 3.4.
בהצלחה ושנה טובה לכולם.
גולן שלום,
תקנות החשמל אינן מגדירות את חתכו הפנימי המינימלי של צינור פלסטיק בהתאם לעצמת הזרם הצפויה לעבור דרכו, אלא לפי קוטרם החיצוני של המוליכים המותקנים בו.
תקנה 18 לתקנות החשמל “התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך” מגדירה משוואה לחישוב קוטרו הפנימי של צינור פלסטיק כדלקמן:
D≥2x√(∑di²)
כאשר:
D- הקוטר הפנימי המזערי של הצינור במ”מ.
di- הקוטר החיצוני של כל מוליך מבודד המושחל במ”מ
i- אינדקס
במקרה שלך, קוטרו החיצוני של מוליך מבודד בחתך 2.5 ממ”ר הינו 4.3 מ”מ לערך, ותוצאת החישוב המתקבלת הינה 11.78.
לכן צינור כפיף (מריכף) בעל קוטר פנימי של 16 מ”מ מתאים להתקנת המוליכים הנ”ל.
בנוסף לאמור לעיל יש לקחת בחשבון גם את תקנה 12 הדורשת שמבנה המובל יאפשר התקנה נוחה ואמינה של מוליכים או כבלים לכל אורכו.
מקווה שלא פספסתי משהו.
שלום,
קל לחפש את הנתונים ברשת. אנטיגרונים (מכפשים) מגיעים לפי סרגלי מידות שונים (מידות ב- pg או ב- M). בסה”כ צריך לדעת את הקוטר הפנימי של האנטיגרון ואת הקוטר החיצוני של הכבל שאתה מתכנן להעביר דרכו, שים לב שאם האנטיגרון יהיה גדול מידי ביחס לכבל הוא לא ייתפס טוב.
מצ”ב טבלת אנטיגרונים נפוצים וטבלת כבלים (ליצרנים שונים המידות יכולות להשתנות מעט).
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
גם לי קרה מקרה דומה במקלחת של דירה של משפחה שבאתי לבצע בה תיקונים קלים.
במקרה שלי מעגל השקע שליד הכיור היה משותף עם תאורת הלד שמעל הכיור. ברגע שמדליקים את התאורה לבד היא מהבהבת וברגע שחיברתי מנורה שולחנית בשקע- התאורה הפסיקה להבהב ודלקה באופן תקין. המנורה השולחנית היתה בעלת נורת להט ולא לד.
גם לי לא ברורה התופעה ואפילו צילמתי אותה בוידאו על מנת שאוכל להתייעץ..
בכל מקרה, קניתי נורת לד חדשה אותה טרם התקנתי.
כשאתקין אעדכן.
