התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלום.
אכן מקור הדרישה, היא התקנה שצויינה לעיל.
באמת לא ברור כ”כ, מדוע יש אפליה בין עמודי תאורה למעגלי מאור ביתיים.
בקישור המצורף תוכל לראות בסוף הדיון, שאריאל התייחס לשאלתך…..
בבקשה:
שלום.
מציע לוודא שאין בעיה של מפלי מתח חריגים, בעת עומס (אולי מגע רופף, בעיה בכבל).
יש לבדוק מתח תחת עומס בלוח העמדה.
היות והעמדה לא עובדת בפועל, ניתן לחבר עומס אחר שווה ערך לעומס הטעינה, או להשתמש במכשיר ייעודי המדמה עומס בעת מדידת מתח.
כמו”כ ניתן לבדוק את התנגד’ מוליכי הכבל, ולהתאים עם הערך המחושב.
אריאל היקר, תודה רבה על המענה וההתייחסות.
אבל….
כל מה שכתבת כבר ידוע לי, אך עדיין זה לא מספק מענה לשאלותיי.
אנסה לחדד יותר: מצורף גרף של אנרגיית המעבר, כתלות בזרם הקצר הצפוי.
אקח משם דוגמה: ניתן לראות בגרף (סימנתי באדום), שבזרם קצר של 2000A, אנרגיית המעבר הצפויה (ללא הגבלת ז”ק), הינה 40000 (A^2s).
מסתבר, שנתון זה מהווה בדיוק את מכפלת הזרם בריבוע, כפול 0.01 (שניות – חצי מחזור).
שאלתי היא: מדוע נתון “אנרגיית המעבר” (המתקבל מהגרף), מוגדר כאינטגרל (אינטגרל, להבנתי: סכום כפולות הזרם הרגעי בריבוע, ב:dt)? הרי סה”כ מדובר בהכפלת הזרם המתמיד בריבוע, ובמשך חצי מחזור (כך עולה מהתוצאה)? איך זה קשור למושג “אינטגרל”? מדוע צריך גרף בכדי לקבל זאת; אוכל בעצמי פשוט לכפול את הזרם (המתמיד) בריבוע במשך הזמן, ולחשב זאת.
בנוסף: טרם הבנתי, מדוע מעניין אותנו “אנרגיית המעבר”, בחצי מחזור בלבד? האם בגלל שניתן לומר כי מובטח שהמפסק יפסק בטווח זמן זה?
תודה מראש לכל העונים.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
מכיר בהחלט את סעיף החוק הנ”ל, אך משום מה לא קישרתי את שאלתי הנ”ל לכך….
הארת את עיני. תודה.
אכן מעניין מדוע בחוברת שצרפת, התייחסו לכל מוליך המוזן מ:XT1 כמוגן?!
נשמח לקבל התייחסותו של אריאל לכך.
שלום LUZ.
מה הסימוכין לדבריך, שניתן “לוותר” על הגנת קצר, על מוליך שבתוך הלוח, ובדוגמה שתארת?
העניין הטריד אותי מס’ פעמים בעבר.
תודה על התשובה.
תרשה לי לסכם:
א) אם הדרייבר מסוג מבדל (נעשתה הבדיקה שהצעת): ניתן ליישם הגנת מתח נמוך מאוד. אין להאריק אחד מהדקי המוצא, ואין להאריק את גוף התאורה המתכתי.
ב) אם בדרייבר ישנה רציפות בין המבוא למוצא, או אפי’ אם אין רציפות, אך הוא לא נבדק ואושר כמבדל (לא נעשתה הבדיקה שהצעת): לא ניתן ליישם בוודאות הגנת מתח נמוך מאוד. אין להאריק את אחד מהדקי המוצא (מחשש לאיפוס נוסף), אך יש להאריק את גוף התאורה המתכתי.
יש הסכמה?
רק לחדד:
אני מדבר בדרייבר שאין רציפות בין הכניסה ליציאה, אך מצד שני הוא לא נבדק בין הכניסה ליציאה במתח 1500v ac (אין לי יכולת לבדוק זאת), וגם אין נתון כלשהוא המאשר שנעשתה בדיקה כזאת, כך שאין להחשיבו כמבדל.
האם גם אז תאמר את תשובתך הנ”ל?
בנוסף, אם יש רציפות ממשית בין המבוא ליציאה, מדוע לא נאריק את הגוף? הרי כיוון שיש רציפות, מתקיימת הארקת שיטה לדרייבר, דרך האפס של הרשת (כמו ב: UPS), ובעת חישמול לגוף מוארק, יהא מסלול לזרם הקצר. מדוע בתשובתך כתבת שאין להאריק את גוף התאורה (וציינת במפורש באופן שיש רציפות בין אפס הרשת לאחת היציאות של הדרייבר)?
בקיצור, כל שאלתי הייתה דווקא באופן: שמצד אחד אין רציפות, ומצד שני אין להחשיבו כמבדל.
תודה
תודה.
שאלת המשך מתבקשת: במקרה המתואר (כשגוף תאורה ניזון מדרייבר שאינו מובדל), האם יש להאריק את אחד מהדקי יציאת הדרייבר, ע”מ שהארקת הגוף תועיל בעת חישמול (שאל”כ, הרי הזינה לגוף הינה צפה, ואין תועלת בהארקתו)?
או שאין להאריק את אחד מהדקי מוצא הדרייבר, ובגלל שהיות ואינו מסוג מבדל, הרי שייתכן שבהארקת מוצאו ייעשה איפוס כפול (במתקן מאופס). וכמו שאין להאריק מוצא UPS, כשאין שנאי מבדל, הוא הדין בעני”ז (כמובן שב:UPS זה הרבה יותר חמור, היות ויש ממש חיבור גלווני בין האפסים בכניסה ובמוצא).
לדעתי, אין, ואף אסור להאריק ומהסיבה שכתבתי.
ולגבי ההגנה בעת חישמול, נראה שבכל מקרה אין חשש: אם תישמר הפרדה בין צד ראשוני למשני בדרייבר, ולא תהא פריצה בלתי צפויה, הרי שמתקיימת הגנת מתח נמוך מאוד (ואין צורך בתועלת הארקת גוף התאורה). ואם תהא פריצה מצד ראשוני למשני בדרייבר, הרי שהארקת הגוף תועיל, היות והמקור (המזין את הדרייבר), בעל הארקת שיטה.
מה דעתך?
אז כשכתבת לעיל, שאם הדרייבר מחוץ לגוף התאורה, וההזנה לגוף התאורה (מהדרייבר) במנ”מ, אזי אין להאריק את הגוף. התכוונת באופן שהדרייבר נבדק, ובאופן שציינת (במתח 1500v)?
שאז אכן הוא נחשב ל”מבדל”, ושיטת ההגנה לגוף התאורה, תחשב כשיטת מנ”מ.
הבנתי נכון?
