התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
תודה רבה על המענה לוז, אך התכוונתי להמשך התקנה:
לוח במיתקן דירתי יצויד במפסק מגן, אחד או יותר, כך שכל מעגל סופי במיתקן יוגן בפני זרם דלף העולה על 0.030 אמפר; מפסק המגן האמור יותקן בין המפסק הראשי לבין מבטחי המעגלים הסופיים, אך יכול שהוא יהיה יחידה משולבת עם המפסק הראשי.
זו דוגמה קלאסית לטעות שעוברת בין חשמלאים.
אותו חשמלאי צריך לעשות קורס ריענון.
אסור לך לעשות חיבור בין האפס להארקה בכל מקרה!
חיבור בין אפס להארקה יעשה רק פעם אחת ורק במיתקן מאופס לפי תקנות החשמל.
בדיקה על ידי קיצור בין אפס להארקה במתקן המוגן בשיטת הגנה שהיא לא איפוס או פעם נוספת במתקן מאופס זה נוגד את תקנות החשמל.
לכן ההסבר הפשוט ביותר הוא, ברגע שלא פועלים לפי תקנות החשמל נוצר בעיות.
מתקן המוגן בזינה צפה חייב להיות בפיקוחו של חשמלאי .
לכן אם אין חשמלאי אכן צריך להגדיר רמת התנגדות ראשונה אשר תגרום להתראה אך באם התעלמו מההתראה, כעבור זמן תנותק הזינה עוד לפני תקלה שנייה.
מכיוון שבתקלה שנייה מדובר בקצר ולכן ההגנות יפעלו ותנותק הזינה כך או כך ללא התערבותו של המשגוח.
נכון מאוד
תוכל גם להשתמש בקופסא ייעודית לבית התקע לבצע את החיבורים בקופסא לחצוב אנכית עד לגובה של 2 מטר לאחר מכן לחצוב אופקית עד למיקום בית התקע החדש אותו תרצה להתקין ולרדת בצורה אנכית אל בית התקע החדש אותו אתה רוצה להתקין.
יש לי שאלה אחרת בנושא זה.
במידה ויש הסתעפות מבית תקע (עם קופסה ייעודית לחיבורים באמצעות מהדקים) בגובה 30 ס”מ מהרצפה לבית תקע אחר בגובה 30 ס”מ מהריצפה.
האם דבר כזה אפשרי?
תודה מראש
אייל שלום,
שינוי מתח במנוע השראה משפיע על המומנט ביחס ריבועי ובכך גם הזרם קטן פי 3.
שינוי המתח פי1.73 ישנה את הזרם ואת מומנט המנוע פי 3 (כל זה נכון ללא שינוי בתדר)
u2’=U1-ΔUk
חיברת במקום לחסר.
שים לב , בעומס השראי המתח בשיניוני יקטן לכן לא יכול להיות מעל 230 כמו שיצא לך.
בעומס קיבולי יהיה המתח קצת מעל 230
בעומס השראי המתח יהיה קטן מ230 בצד שינוני.
בסעיף ג’
קיימות כמה שיטות לוויסות המתח בשנאי. ציין אחת מהן לפחות.
אכן אחת השיטות לוויסות המתח היא על ידי משנה דרגות.
שלום,
לפי דעתי,
התקנת מכשירי חשמל, למעט קבלים ודודי שמש.
30. (א) מכשיר חשמלי יצוייד באמצעי לשם ניתוקו מהזינה
(מפסק או תקע ובית תקע תלוי בסעיפים 31 ו32)
כך או כך לא ניתן לחבר מכשיר חשמל ישירות ללוח גם אם יש על המכשיר עצמו אמצעי לכיבוי.
תודה רבה,
כמה קרוב?
הלוח עם המפסק זרם צריך להיות ארון על הטיח מאחורי הפילר ?
או שאת הלוח עם מפסק הזרם אוכל למקם על הקיר הראשון אותו אני פוגש במתקן(6 מטר מהפילר)?
בדירה אתה יכול להזין 2 חדרים ממעגל סופי אחד כל עוד הם לא עולים ביחד על 40 מ”ר, זאת אומרת נניח 2 שקעים ונקודת מאור בכל חדר , סה”כ 2 חדרים על מעגל סופי אחד.(זה המינימום, כמובן שאני מעדיף כל חדר בנפרד, ומעגל סופי למזגן בנפרד).
לכן בגלל שזה המינימום אתה לא יכול מאותו מעגל להזין עוד חדר.
אך בבית מלאכה בדרך כלל לא יערבבו תאורה עם שקעים, שהרי המנועים והמכונות כל אחת מוזנת בנפרד בדרך כלל .
לכן בשטח ייצור של 120 מ”ר שבו 2 מעגלים סופיים, כל מעגל סופי מזין (נניח 6 גופי תאורה כל אחד 300w ) אין בעיה עם זה.
כמובן כל זה על רגל אחת ויש עוד דברים שצריך להתייחס אליהם ולקחת בחשבון, כמובן שבמשרדים הדרישות אחרות וכו…
אבל בגדול תקנה 13 מחייבת אותך לפחות 2 מעגלי מאור לשטח העולה על 40 מ”ר ועליך להתייחס לשאר התקנות שיכול ויחייבו אותך בעוד מעגלים סופיים במיתקן.
שלב שלום,
הינך מסתכל בתקנה לגבי מתקן ביתי ובזה אתה צודק לחלוטין.
אך ידידנו יהודה שואל לגבי בית מלאכה.
אנא גש לסעיף 13 ולא ל11.
נכון מאוד יהודה 2 מעגלים סופיים, ומעגל תלת פאזי נחשב מעגל סופי אחד ולא שלושה.
לכן גם אם תרצה לשים מא”זים תלת מופעיים אתה צריך 2 מעגלים סופיים לפחות כך או כך.
מקווה שעזרתי .
שאלה נוספת,
האם הכבלים חייבים להגיע למפסק הזרם ולפסי הצבירה בתחילת המפעל או שאפשר להמשיך איתם ולחבר הכל במרכז המפעל בחדר חשמל.
אמרו לי שהחיבור הראשוני מהשנאי חייב להתבצע בתחילת המפעל( קרוב לפילר)
שלב שלום,
כמובן שחשוב להתייחס לצרכי המתקן והלקוח, אך הוא שאל מה התקן.
לפי החוק 2 מעגלי מאור לשטח העולה על 40 מ”ר
