התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלום,
1. יש לפעול לפי הטבלאות והמקדמים בחוק.
2. בסעיף 6ה’ להעמסת מוליכים מצויין שבעל רישיון חשמלאי מהנדס רשאי לסטות מהערכים האלו בתנאי שהוא מבסס את חישוביו על תנאי ההתקנה וההעמסה.
3. שים לב באילו תנאים מגדיר היצרן את הזרם (באויר/באדמה/ טמפ’ סביבה), לרוב אם תיקח את נתוני היצרן ותכפיל במקדמים של תנאי ההתקנה תקבל ערך קרוב מאוד למה שמופיע בטבלאות של החוק.
שלום,
הבעיה בהארקת שיטה לזרם ישר כאשר חלק מהמתקן נמצא מחוץ לתחום הארקת יסוד היא שחלק מהזרם ייסגר דרך האדמה ליסודות ולנקודת הארקת השיטה, והזרם הישר ייגרום לקורוזיה מואצת ביסודות המבנה.
שלום,
מכיוון שבכל מבנה יש איפוס זרמים תפעוליים זורמים דרך מוליכי הארקה וצינורות מים/אוויר שמחוברים לפה”פים.
זרמים אלו יוצרים שדה מגנטי שאינו מקוזז.
יש לבצע חיוץ (בידוד חשמלי) לצנרת בכניסה לכל מבנה.
דוגמא של סט לחיוץ- http://www.euroseal.co.il/index.php/catalog/item/42-9
שלום,
שים לב להגדרות החוק בתקנת התקנת לוחות-
ב”מתקן ביתי” אין חובה להתקין מפסק מגן למעגלים סופיים, לעומת ”מתקן דירתי” (דירתי=מקום שישנים בו).
מחסנים, מסדרונות, לובי, חניון נחשבים מתקן ביתי לכן לא חובה להתקין מפסק מגן,ל למרות שאני מסכים איתך שרצוי מאוד להתקין.
שלום,
1. אפשר להחליף למפסק מגן עם זרם דלף גבוה יותר, רצוי כבר למפסק יצוק משולב וכך ניתן יהיה לכוונן את הרגישות.
2. אם מדובר במערכת תעשייתית אין חובה של התקנת מפסק מגן, ניתן לבטלו.
בשתי האפשרויות יש לבצע בדיקה ע”י חשמלאי בודק להתאמת ההגנות אחרי השינויים.
מרק שלום,
להפרד מגן מותר לחבר צרכן אחד, לכן אין ”גופים מתכתיים”, יכול להיות גוף מתכתי של הצרכן – אותו אסור להאריק מהסיבה שאריאל ציין, במידה והשנאי מבדל במארז מתכתי יש לחברו להארקה.
שלום,
1. במקרה של מרכזיית תאורה-
אני עדיין חושב שפונקציה G הינה פתרון טוב, וגם לא יהיו הפסקות שווא כתוצאה מרעידות.
ניתן גם להתקין ממסר זליגה חיצוני, למפסק הפיקוד שיזין את ממסר הזליגה יחובר מגע עזר שיגרום להפסקת המפסק הראשי במקרה שמפסיקים את מפסק הפיקוד.
אפשרות נוספת (פחות ממליץ) היא להתקין מא”ז נוסף בטור, בעמוד באמצע המעגל (מיקום בהתאם ללולאת התקלה), שיהיה עם זרם נומינלי נמוך יותר, 20-25 אמפר. במצב זה יש להתקין שילוט מתאים ולציין בתכניות עדות היכן ממוקם המפסק.
2. האם זרם הקצר 270 אמפר הוא אחרי מקדם ביטחון? אם לא אז זה מאוד גבולי ולא הייתי מסתמך גם על כיוונון המפסק ל- 1In. בעת קצר ישנה שקיעת מתח ועלייה בהתנגדות המוליכים ולכן נהוג לקחת מקדם ביטחון של כ-10%.
בכל אופן בשני המצבים שתיארת אינה מתקיימת הגנה בפני חישמול נאותה.
שלום,
לדעתי האפשרויות במקרה כזה:
1. לבצע איפוס במתקן, כמובן אחרי השוואת פוטנציאלים וכל הנדרש (התקנת אלקטרודות, פה”פ, טבעת גישור, חיבור לברזלי הזיון).
2. החלפת המפסק המזין למשולב פחת או עם פונקציה G.
כך גם לא תיפגע אמינות המתקן.
ארון שלום,
ציינתי שהטבלה היא עבור טמפ’ סביבה של 55 מעלות,
יצרן הלוח יכול להציג חישובי עליית טמפ’ בלוח ועל ידי כך להקטין את שטח החתך.
ניתן גם להתבסס על הכרות עם אופי המעגלים כדי להוריד את שטח החתך, לדוגמא לוח להזנת מחשבים או סרברים שבפועל בקושי צורכים זרם.
אני יכול להגיד לך שכשאני תכננתי לוחות – למעגלים שידעתי שצורכים זרם גבוה ורצוף כגון מזגנים הייתי רושם במפורש בתכניות שיש להתקין מוליכים 4 ממ”ר עבור מא”זים של 16 אמפר.
שלום,
שיקול נוסף לבחירת מפסק עם הגנה על האפס וללא הגנה על האפס (רק למעגל תלת קוטבי) הוא אם צפויות הרמוניות שיכולות לגרום לזרם באפס הגבוה מזרם הפאזה.
שלום,
יש לבחור מוליכים בלוחות בהתאם לטבלה ANNEX H בתקן 61439.
הטבלה מתייחסת למוליכים עם בידוד 70 בטמפ’ סביבה בלוח 55 מעלות (קיימים מקדמי תיקון לטמפ’ שונות).
בעיה נוספת בפסי גישור הינה שמצטבר אבק ולכלוך בין הפאזות וגורם לפריצות. עדיף להתקין את פסי הגישור בחלק העליון של המא”זים.
שלום,
לי יש את ה-530 של סונל, מכשיר מעולה ומחיר מעולה אבל, וזה אבל גדול, כמו שאריאל כתב הוא גדול וכבד.
יש לסונל את ה-506 שהוא קומפקטי.
באופן כללי, אני ממליץ לך לבחור מכשיר שניתן יהיה להפעילו באמצעות לחצן על גבי הפרוב, ישחרר לך את שתי הידיים להחזיק את הפרובים.
המכשירים המשולבים של מגר ופלוק כבר מגיעים עם לחצן.
היו מספר דיונים בפורום הזה על נושא מגיני מתח יתר ומגיני ברקים, כדאי לקרוא.
הרכיב שצילמת מגביל מתח יתר עד Up=1.5kV (נתון זה הוא עבור In שהיצרן מצהיר). נהוג להתקין למכשירים אלקטרוניים הגנה של Up=1kV.
בנוסף, חיבורים חוזרים של חברת חשמל גורמים לקפיצות מתח ולנזק למכשירים האלקטרוניים, הדרך הכי יעילה למנוע את זה היא השהייה בהחזרת החשמל כפי שיש בחלק מהדגמים של השקעים האלה.
