התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
בוקר טוב אריאל ,
אשמח להבהרות מכיוון שהנושא הזה קצת לא ברור לי –
- כשאתה כותב הגדלת זרם העירור DC אם זה דרך ספק/דיודות יישור אז אומנם השדה המגנטי שמתפתח על כל זוג קטבים גדל והמשמעות הינה שכאשר הרוטור מסתובב השטף שיקבל הסטטור יגדל וכתוצאה מכך המתח בכל אחת מהפאזות בסטטור יגדל גם כן ???… (הגדילה הזו באיזה סדרי גודל מדובר?…והפוך גם כן הדבר תקף קרי בהחלשת זרם העירור..
- אני לא מצליח להיזכר ולהבין איך זווית הפיסוק תופסת פה נדבך בהקשר של הייצור האנרטי והפקת אנרגיה לרשת ?… אם הרי זרם עירור גבוה ברוטור והרי ציר הטורבינה שמסובב את הרוטור הוא בסיבוב קבוע אז מה זה אומר ומה אפשר להסיק לגבי הייצור ? הספק אקטיבי/ריאקטיבי וכיו”ב.. ?
- ראיתי באשכול אחר שלך בנושא זרמי עירור שהרי סיבוב הציר קובע את ההספק האקטיבי שמוציאים לרשת והגדלת זרם העירור יפיק הספק ריאטקיבי קיבולי/השראותי – קודם כל איך יודעים בדיוק איזה הספקים הגנרטור יפיק ואיך שולטים בגדלי ההספקים שמוציאים לרשת ומה הקשר שלהם לזווית הפיסוק עצמו?
- אשמח לדעת איך העומס של הרשת המחובר לגנרטור משפיע בעצם על זווית הפיסוק עצמה ומה הקשר למקדם ההספק כאן ?..
תודה רבה רבה והמשך יום נעים וסופ”ש נעים .
היי אריאל ,
אשמח קודם כל לקבלת מצגת שתוכל להסביר על העירורים השונים – עירור יתר , תת עירור וכיו”ב..
תן לי רגע להבין בבקשה –
בעת הסנכרון של הגנרטור לרשת איך העומס בדיוק משפיע על הגנרטור בפועל כי הוא הרי מסונכרן אליו …
אני יודע שאומנם מהירות הסיבוב של הציר (זוג קטבים יחיד למשל) הינו 3000 סל”ד והמהירות נשארת קבועה כי היא מחוברת
לרשת שמקבעת אותה אבל אנחנו לאחר פתיחה של שסתומים נותנים יותר אנרגיה לטורבינה מה שגורם להספק הפעיל לצאת
לכיוון הרשת… והאם זה לא משפיע גם כן על הזווית פיסוק בעצם כלומר הזווית פיסוק מי דואג להעלות/להוריד אותה בדיוק ?..
נוסף על כך הבנתי הרי שככל שזרם העירור גדול יותר הכא”מ בסטטור גדול יותר אבל איך זה מסתדר מהפן של הגדלת/הורדת
הספק ריאקטיבי ?… כי הרי יש לנו את עקום P/Q שבה אני מכיר שככל שהזרם עירור גדול יותר אתה כביכול מגדיל את השטף המגנטי שזורם דרך הרוטור ולכיוון הסטטור ומפיץ הספק השראותי לרשת ואם אתה מקטין את הזרם עירור אתה בעצם מקטין את הכא”מ בסטטור ומוציא הספק קיבולי לרשת …
שלישית , האם הגדלת הכח שנותנים לציר הרוטור יוציא הספק פעיל או יקטין הספק פעיל לכיוון הרשת ?… והאם רק הוא קובע את זווית הפיסוק? או שגם העניין של הזרם עירור משפיע גם כן ?
תודה רבה
היי אריאל ,
מתי בדיוק נדע
אשמח לדעת לאחר דיון עם חבר למקצוע..
1. באופן כללי כאשר עתידים להקים מבנה עם הארקת יסוד וידוע איפה ימוקם מקור הארקה אנחנו נבדוק את המגר אדמה בהתאם וללא שום צורך בחישוב התנגדות הסגולית בשיטת וונר?
2. מתי בדיוק נדע האם לבצע בדיקת התנגדות סגולית במתקן כי הרי מגר האדמה נותן לנו את ההתנגדות האדמה ואז בעצם למה ומתי נחשב אץ ההתנגדות הסגולית?…
3. הרי החישוב של המרחק בין האלקטרודות בשיטת וונר יתנו לנו מדידה של התנגדות סגולית טובה יותר אך כמו סעיף 2 מתי הדבר יעזור לנו אם אנחנו הרי מבצעים מגר אדמה בנק’ מסוימת שבנ נמקם את האלקטרודות הארקה שלנו או הארקת יסוד לחילופין..??..
4. אני חושב שמדידת התנגדות סגולית יכולה לעזור לנו ביקרה שבו קשה לבצע מגר אדמה ואז נוכל להיעזר בשיטת וונר על מנת לדעת לתכנן דרך המחשבון אילו ערכי re נוכל למצוא כתלות בהתנגדות הסגולית שמצאנו ובכמות אלקטרודות הארקה /גודל הארקת היסוד העתידה לקום..
תודה רבה ושבת שלום
תודה רבה
היי אריאל תודה רבה ,
1. במקרה של מקרה מס’ 4 שבו המרחק של הפילר המתכתי הינו מעל 5 מ’ מהמבנה מצויין בשקף שמבוצעת הארקת שיטה בפילר עצמו בתמונה המצ”ב..
2. אני יודע שכאשר האיפוס במבנה עצמו וישנו מבנה מרוחק ממנו (מעל 5מ’) מוציאים 4 מוליכים במידה ואין הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים ובמקרה שכן מותר להוציא 5 מוליכים אך כאן אומנם הוציאו 4 מוליכים מהפילר אבל ביצעו הארקת שיטה בפילר עצמו דבר שמבוצע בשנאי בדר”כ… אז מה פשר העניין ?..הרי זרם התקלה אמור להיסגר דרך השיטה בשנאי ולא דרך הפילר..
3. במקרה 5 אומנם הפילר מפוליאסטר אבל זה נכון לומר שאם האיפוס היה מבוצע באחד המבנים הצמודים האם יכולנו לומר שהמבנה שבו הצמוד (שבו אין איפוס בלוח) גם כן מאופס עקב העובדה שהוא חולק אותה הארקת יסוד והשוואה וכו’ .. ?…
4. במקרים 1,2 כעקרון בגלל שהפילר הוא מפוליאסטר הרי זה לא משנה אם נוציא מוליך הארקה ויהי המרחק שיהיה אבל למה במקרה 3 יוצא מוליך הארקה לכיוון המבנה כלומר אני מבין שעד 5 מ’ מותר להוציא הארקה ממבנה מאופס כי הפילר והמבנה באותו תחום אבל כאן נוצר מצב שפה יוצא מוליך הארקה וביתר המקרים לא … יש הבדל כלשהוא?
תודה רבה
היי אריאל היקר שבת שלום,
האם ישנם מקרים שבו בצינור אחד יובלו 3 מעגלים/קווים ויותר מכך ? תקנה ה’ מציינת שאומנם הדבר אפשרי כאשר הקוטר הפנימי של הצינור קטן מהנוסחה האמורה לעיל שציינת אבל במצב שכזה במידה וייושם אז יהיה צורך לדרוש חיגור על יותר מבטחים בלוח עצמו שמגנים על אותם המעגלים עצמם ?
נוסף על כך ראיתי בתעשייה ובפרט במערכות סולאריות שבהם מתכנן תכנן במובל תת”ק צינור מתאים בגודלו למס’ מוליכי DC שמזינים כמה וכמה מעגלי סטרינגים/קופסאות איסוף DC …. האם הדבר הנ”ל אפשרי כל עוד מאפשרים את הנוסחה שציינת לעיל (צינור חדש או ישן אני מבין שהנוסחה טיפה משתנה…) והאם גם כן ידרוש חיגור על המבטחים שבזרם הישר עצמו ?
תודה רבה ושבת שלום
שלום לכולם,
הייתי שמח להבין בבדיקות LT במכשירי המדידה השונים כדוגמת METREL,PROINSTALL
- תחילה איך יודעים מהם זרמי הבדיקה של המכשירים הנ”ל עם הקפצת פחת/ללא הקפצת פחת…
- איך המכשיר עובד ככה שישנו זרם בדיקה נמוך ובפועל מתקבלים לנו זרמי קצר בערכים מאוד גבוהים של כמה מאות עד אלפי אמפרים המפיקים עכבות LT כאלה ואחרות , איך העניין נוצר בפועל טכנית כאשר זרם הבדיקה מאוד נמוך ומפיק במכשיר זרם בדיקה כה גבוה.
- הייתי שמח להבין את העניין של הגשר שמחברים למכשירים מודדי LT עקב אי דיוק ואני מתאר לעצמי שבהם העכבת LT לא יכולה להיות נמוכה ככל שנרצה ולכן בזרמי קצר גבוהים שהמכשיר מודד הערכים כבר לא מדויקים אבל מה בפועל המגבלות של המכשירי בדיקה ואיך בדיוק הגשר עוזר לנו להתגבר על הבעיה הנ”ל
תודה רבה וסופשבוע נעים
היי אריאל אשמח להבהרה בנושא תקנה 15 בחוק..
- בסעיף א’ ישנו מאז תלת פאזי שמזין 3 צרכנים חד פאזים למשל כדוגמת 3 חדרים שבכל חדר ישנם X שקעים חד פאזיים שמקבלים באותו חדר פאזה ואפס מאחד מהמעגלים שהתקבלו מאותו מאז תלת פאזי ? וכנל לגבי 2 החדרים ??
- בסעיף ב’ לא כ”כ הבנתי אותו – האם הכוונה שאותו מאז תלת פאזי יהיה מחוגר עם אותו פלסטיק שמגשר את כלל 3 המאזים שבמידה ואחד מפסיק את פעולתו כתוצאה מזרם יתר/קצר אז 3 המאזים המחוגרים (מאז תלת פאזי אחד ..) יפלו?..
- לגבי הפאקט עצמו הכוונה של מיכאל היקר הינה שהוא התכוון ש 3 צרכנים חד פאזים יוזנו מאותו פאקט פיזית ? וזה אסור בפועל כי הוא לא מוגדר כמפסק תלת מופעי או מה?…
- נוסף על כך בניתוק מוליך האפס לשדה מסויים בלוח חשמל תעשייתי כלשהו אני יודע שהרי מוליך האפס שמחבר בין כמה צרכנים יגרום לתת מתח ועליית מתח על כל אחד מהצרכנים אבל מבחינה סכמטית אשמח לתמונה לגבי זה במקרה של 3 צרכנים שמחוברים לאותו שדה והאפס שלהם מתנתק .. איך החלוקה של המתחים תתנהל במצב כזה (יש תמונה של 2 צרכנים שבטור בין 2 פאזות אבל מה קורה עם 3 צרכנים ?)
תודה רבה
קודם כל תודה רבה , שמח שאני מבין כהלכה …
- במצב של תקלה ראשונה שבה המשגוח מתריע וזה בדר”כ מכמה זרמים בודדים ואדם נוגע בגוף המחושמל מה הסדר גודל לערך של הזרם שיזרום דרך האדם ודרך המשגוח ?… האם בעת תקלה ראשונה בבידוד עצם העובדה שהרי זינה צפה במתקנים קריטים כדוגמת מתקנים רפואיים לא “מדגדג” קצת את האנשים או משפיע על מכשור אלקטרוני כלשהו?3.
3. אשמח להבהרה לגבי העניין של מה שכתבתי , זה לא ברור לי בכלל
תודה רבה ושבת שלום
תודה רבה אריאל היקר ,
המייל שלי הינו shahafon10@gmail.com
אשמח לדעת האם במאמר מצויין את העניין של המרחקים בין אלקטרודות שיוכל לעזור לי…
תודה רבה רבה
תודה רבה אריאל,
- אז בעצם תן לי להבין – כשיש תקלה ראשונה אומנם לא יסגר לולאה דרך אדם אך דרך התקלה הראשונה ודרך המשגוח בעצם כן? הרי זה זרם שעובר עדיין דרך המשגוח ודרך הגוף המחושמל שסוגר מעגל דרך המשגוח עצמו אבל אם וכאשר אדם נוגע בגוף המחושמל הרי הרגליים שלו מחוברות לאדמה והפס מגן הרי מתחבר להארקה ראשית של המתקן/הארקת יסוד/פהפ וכו לפי המצגות שלך ולכן האם ב מצב שכזה האם במצב של תקלה לא אמור לזרום זרם גם דרך האדם כי זה בעצם כמו נגד במקביל ואז כפי שציינת בנוסף לזרם שיזרום דרך האדמה ולכיוון הפגם בבידוד וכו יזרום זרם מאוד נמוך דרך האדם ?…
2. והאם אכן פס המגן של הארקות נכון לומר שמוארק דרך הארקת היסוד של המבנה /פהפ וכיו”ב?..
3. במקרה של מקור נפרד מהצרכן וכבלים מונחים על הקרקע, בין המקור לצרכן, הארקת פס המגן תאפשר זיהוי של פגם בבידוד בכבלי ההולכה המונחים על הקרקע.- אשמח לדוגמה על העניין הזה והאם שכתבת מקור נפרד מהצרכן זה אותו מקור שמובדל ע”י השנאי מבדל עצמו ? ו
4. במקרה של פריצה בין הצד הראשוני והשניוני בשנאי המבדל הפס מגן ישמש כהארקת הגנה הכוונה שלך שאת שנאי המבדל אנחנו מחברים ישירות לשנאי המבדל ובעת פגיעה בבידוד בין הצד הראשוני והשניוני ובמטרה למנוע מצב של מגע מקרי אז יש הארקת הגנה עצמה?
מקווה שלא התבלבלתי אשמח להבהרתך היקרה.
המשך יום נעים
מדהים איך שכמה בודקים שאני עובד איתם אמרו לי אחרת לגמרי , מסתבר ש”עשה לך רב” בחשמל תופס ממש חזק אז אני בוחר בך 🙂
- אם ככה אז במצב כמו שתיארתי קודם לכן אם המבנה א’ המאופס שמזין את מבנה ב’ שגם כן נעשה בו איפוס דרך המוליך אפס של מבנה א’ ואם ובמידה ושני המבנים יהיו בתחום האחד של השני מה יקרה ? ..האם הדבר מוגדר בתור איפוס כפול ? לדעתי לא כי עדיין אומנם יהיה זרם תפעולי גדול דרך האדמה בין המבנים אבל אני כבר לא בטוח בגלל ריבוי הדעות שקיבלתי ….ההערכה שלי היא שהאיפוס הכפול מתרחש כאשר המבנים חולקים אותה הארקת יסוד כי אז הזרם התפעולי יכול לזרום דרך הארקה ולהשפיע בכך על ההארקה של שני המבנים בצורה ישירה מבחינה קורוזיבית וכנל בזרם תקלה הזרם יזרום דרך מוליך האפס שגם כן יכול להשפיע על צרכנים ח”פ בשני המתקנים הצמודים הללו … וכאשר המבנים לא צמודים אבל בתחום ההשפעה אחד של השני אומנם יזרום זרם תפעולי גבוה דרך האדמה אבל לא ישפיע על ההארקה של כל מבנה בפני עצמו … נכון ?
- כשדיברת על מערך אלקטרודות מדובר על מערך של משולש אלקטרודות ששם המרחק בין כל אלקטרודה הוא לפחות פעמיים מעומק האלקטרודה העמוקה ביותר ? ואם כן מה המרחק בין המערך אלקטרודות הנ”ל למבנה ? לא ראיתי שום אזכור של העניין הזה… ואשמח להבהרתך.
- אשמח שתכוון אותי למאמר איכותי להבנה מלאה של התנגדות סגולית של הקרקע שרק יוסיף להבנתי .
תודה רבה
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
- מוודא עוד משהו – יש לי מבנה שיש לו איפוס TNCS בלוח והוא מזין עם 4 מוליכים מבנה הסמוך לו ואת המוליך אפס מחברים במבנה ב’ לפס האפס שלו ומשם את פס האפס מחברים לפהפ של מבנה ב’ …. האם הדבר נחשב גם כן אכן לאיפוס כפול ולא משנה המרחק בין מבנה א’ למבנה ב’?…. כי הרי הזרם תפעולי יכול לזרום בין המבנים ולא משנה המרחק בין מבנה א’ למבנה ב’…
2. במקרה של מרחק של אלקטרודת הארקה מקומית למבנה האם גם שם יש מרחק של 5 מטר בין אותה אלקטרודת הארקה לבין מבנה מוארק למשל בהארקת הגנה TT ?… לדעתי שם המרחק הוא 1 מטר מהמבנה עצמו כי עדיין ככל שהמוליך הארקה בין בריכת הארקה לבין מבנה יותר ארוך גם יש עליו יותר מפל מתח … ואשמח להבהרה לגבי העניין הזה.
3. כנל כמו סעיף 2 כשאנחנו ממקמים 2 אלקטרודות הארקה מקומיות ממבנה , המרחק ביניהם לאחר שיחתי עם אחד מהבודקים של חחי הוא כעומק האלקטרודה כלומר אם אלקטרודה אחת היא L אז היא מרוחקת מרחק של L מהאלקטרודה השנייה שמקורבת אליה למרות שאני יודע שקראתי בפורום שהמרחק בין אלקטרודות הינה כעומק האלקטרודה העמוקה ביותר ולא פחות מ 5 מטר ולכן יש לי קצת סלט כאן ואשמח להבהרתך.
4. המרחק בין האלקטרודות למבנה המוארק צריך להיות כדוגמת סעיף 2 ?…
תודה
תודה רבה אריאל היקר ..
לא כל כך הבנתי את ההסבר שלך לגבי העניין של החיבור של פס הארקות לפהפ , הרי אם הפס הארקות אליו מחוברים הצרכנים בצד השניוני של שנאי המבדל מחובר לפס הארקות אז בזמן תקלה הזרם יזרום דרך הפס הארקות ולכיוון הפהפ ויעצר בעצם בשנאי המבדל ? כי אחרי הכל המתח הרי הוא צף כמו שעמיתיי לפורום ציינו קודם לכן… אבל עדיין אשמח להבהרה נוספת לגבי מסלול הזרם בעת תקלה בצרכן המוזן דרך השנאי מבדל..
2. אשמח אם תוכל לתת דוגמה דרך תמונה שתוכל להמחיש לי את העניין.
שוב תודה רבה
שלום אריאל וחברי הפורום ,
כמה שאלות לגבי זינה צפה נוספות –
- בעקבות העובדה שכלל הגופים המתכתיים המוגנים בזינה צפה מוגנים ע”י פס הארקות שמוארק לפס השוואת הפוטנציאלים אני הייתי שמח להבין חשמלית את המסלול במידה של קצר בין פאזות / פאזה לאפס או אחד מבין המוליכים הללו בקצר לגוף … האם ניתן לומר שלא משנה איזה קצר (קצר בין המוליכים או לאדמה) יהיה לנו אז נקבל שהיחוס להארקה הוא המדד לכך שהתנגדות הבידוד היא נמוכה יותר ? … כלומר זרם למשל בקצר בין פאזה לגוף ומשם להארקה ולצד הראשוני של שנאי המבדל יעצר שם בעצם בעקבות העובדה שהמתח הוא צף בעצם , האם הבנתי נכונה ?…
- ומה קורה בקצר בין שני מווליכים למשל בין פאזות במתקן תלת פאזי או במקרה של בין פאזה לאפס במקרה של מתקן חד פאזי למשל ..
- רשמת אריאל קוודם לכן שיש להאריק את פס המגן במתקן המוזן בזינה הצפה (דרך הפהפ לפי מיטב הבננתי עד כה) ולמעשה אין ממש הצדקה להאריקו חוץ מאשר פריצה בין המקור שלפני ההפרדה לגוף או צרכן שלאחריה ואשמח לדעת גם כאן מה עניין המסלול של הקצר במקרה של קצר בין הצד הראשוני לשניוני של השנאי כי אז הפס יהווה כמין הארקת הגנה … אשמח לדעת לגבי מסלול הזרם במקרה זה .
תודה רבה ושבוע טוב
אוקיי תודה,
העניין הוא על מנת ליצור מצב של איפוס כפול אז המבנים צריכים להיות צמודים בלבד ואז כמו שציינתי ייחשב איפוס כפול כי אז כביכול זרם תפעולי יזרום דרך ההארקה של שני המבנים המאופסים בעצם וזה גם במקרה של הזנה האחד של השני וגם כאשר יש הזנה ואיפוס …….נפרד לכל אחד מהמבנים והם צמודים וחולקים אותו משטח הארקה כולל ?
בנוסף לכך הייתי שמח לדעת בבקשה אם אכן כמו שציינת שההתנגדות הסגולית של האדמה בקרבת האלקטרודות/המבנים המוארקים הוא בעל התנגדות סגולית גבוהה/יבשה/סלעית האם הדבר יכול בהכרח להעיד על כך שהקרבה בין השיטה של שנאי למבנה בעל איפוס TNCS יוכל להיות נמוך מ 5 מטר ועדיין יהיה אפשר לאפס בצרכן בצורה של TNCS ולא TNS עקב הקרבה של השנאי למבנה?..או שזה לא כל כך קשור ?
ולבסוף האם אכן צדקתי בפסקה האחרונה שלי בהקשר של העומק של אלקטרודת הארקה עצמה או שאין שום קשר?..
והאם כאשר מבנה מסוים מוארק דרך אלקטרודת הארקה סמוכה האם מוגדר מרחק מסוים בין מיקום האלקטרודת הארקה למבנה המוארק ? או שלא עקב מתחי/צעד ומגע גבוהים באזור התקלה …
תודה רבה
