התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
רפאל שלום ,
<ul style=”list-style-type: circle;”>
- במתקנים המחוברים לרשתות מתח עליון אין בעיה להפעיל מנועים בהנעה ישירה בגלל ההשפעה הזניחה על המתח בקו .
- במתקנים המחוברים ישירות לרשתות מתח גבוה בהחלט חח”י מקפידה על זרמי ההנעה , לפי ניסיוני ברשתות אלה ( 22 ו-33 ק”ו )מפל המתח המקסימלי בהדקי השנאי של חח”י בתחמ”ש לא יעלה על 2 אחוז בדר”כ , איך אתה גורם לכך זו בעיה שלך והדבר כמובן נבדק בשלב התכנון ובזמן הפעלת המתקן .
- במתקנים המוזנים במתח נמוך כמובן הדרישה היא לא להניע מנוע מעל הספק של 5 כ”ס בהנעה ישירה כמו שציינת .
- במתקנים שלהם יש מערכת גנרציה עצמאית כמו מתקני ההתפלה הגדולים הממוקמים לאורך החוף שבו הגנראטורים שלהם אמורים “לקחת” את כל העומס של המתפיל ללא חיבור לחח”י ( מטעמי חסכון כספי כמובן ) אז כמובן אין קשר לחח”י ( ובהנחה שהם לא מסונכרנים לרשת ) , מתקנים אלה מגובים בדר”כ ע”י שני קווי מתח עליון 110 או 161 ק”ו אז כך שהנעה ישירה אינה בעייתית ( לפחות נכון להיום ) .
הבעיה היום שהאנשים הלומדים הנדסת חשמל ואפילו זרם חזק לא מגיעים עם רמת ידע וניסיון מספיק כדי להיקלט בצורה סבירה במפעלים השונים .
בעיקר המכללות צריכות להעמיק את רמת הידע וללמד במסלול הזרם החזק את הדברים הנדרשים והרלוונטיים לתחום הזרם החזק כולל מעבדות מתח נמוך ומתח גבוה ועליון .
לאדם המסיים לימודים במסלול זרם חזק ויוצא לשוק לוקח שנה -שנתיים עד שהוא מתחיל לתת תפוקה וליזום באופן עצמאי .
כמו שנאמר בכתבה הרושם שמוסדות להשכלה גבוהה יותר מכוונים שהסטודנט ייצא עם תואר אבל פחות מכוונים לרלוונטיות של הלימודים וזה חבל .
אני למדתי בסוף שנות השמונים במכללה הטכנולוגית בבאר שבע לתואר הנדסאי חשמל והלימודים היו בדיוק משהנדסאי היה צריך לדעת כדי להיקלט בשוק העבודה – אז נכנס נושא הבקרים המתוכנתים וצבר תנופה והנושא הזה נלמד בצורה מעמיקה במכללה וגרם לי להשתלב בצורה מצוינת בתחום .
אני חונך סטודנטים לפרויקט סיום ואני מגיש את חוסר הידע הבסיסי הנדרש ממהנדס חשמל בתחומי הזרם החזק וזה רק בגלל שלא מלמדים אותם בצורה לא מושלמת ומקיפה .
אין ספק שנושא ליודי החשמל בארץ חייב שינוי מהיסוד נקווה שישתפר עם השנים .אריאל שלום
אני מבין שיש לי בעצם שלוש אופציות :
1. חיבור דרך שנאי חח”י רק עם הגנה ע”י ממסר מגן נגיד מכוון ל-5 אמפר שיותקן על קו ההזנה למנוע כולל הכבל שלו .
2. חיבור דרך גנרטור ארעי שיובא למאגר עם מערכת זינה צפה עם משגוח ( יש לי גנרטור כזה ) .
3. חיבור דרך גנראטור ארעי עם הארקת שיטה ( הארקת הגנה ) .שי
יוסי שלום ,
לי יש את ה-MFT 1835 והא כולל 7 סוגי בדיקות , בסה”כ מכשיר מצוין .
אני לא מכיר את המכשיר של MERTEL רק שמעתי המלצות טובות עליו .
המחיר של ה-MFT הוא כ-5000 ש”ח .
בהצלחה
שישלום ,
חימום ופיצוץ קבלים יכול לנבוע מכמה סיבות :
1. הרמוניות מתח אשר מייצרות הרמוניות זרם בקבל וע”י קבל מחממות אותו מעל המותר
2. מתח הזנה גבוה מהעשרה אחוז מהנומינלי גורם לעליית זרם
3. טמפרטורה סביבתית גבוהה מדימה שכתבת לגבי היגב הקבל זה נכון אך קח בחשבון מה שכתבתי בסעיף 1 .
כל זרם חשמלי דרך מוליך כלשהו יחמם את המוליך ולא משנה מה זוית המופע של הזרם , גם זרם בזוית 90 מעלות השראי או קיבולי יחמם את המוליך לפי הנוסחא I^2*R !!! .אין קבל מושלם ז”א לכל קבל יש הפסדי חום פנימיים להערכתי סדר גודל של 0.2-0.3 ואט לכל קוו”אר לדוגמא :
קבל של 100 קוו”אר יהיו עליו הפסדים של 20-30 ואט ולכן הזרם שהוא מפיק הוא לא קיבולי טהור אלא קרוב מאוד לקח בוא נגיד זווית מופע של 89 מעלות .חימום כזה של 20-30 ואט זה חימום שהקבל מתוכנן אליו ואין לו בעיה לעבוד שנים כך כל עוד לא יופעלו עליו הגורמים שכתבתי בסעיפים למעלה .
מקווה שהסברתי מספיק טוב
שי
שלום ,
חימום ופיצוץ קבלים יכול לנבוע מכמה סיבות :
1. הרמוניות מתח אשר מייצרות הרמוניות זרם בקבל וע”י קבל מחממות אותו מעל המותר
2. מתח הזנה גבוה מהעשרה אחוז מהנומינלי גורם לעליית זרם
3. טמפרטורה סביבתית גבוהה מדימה שכתבת לגבי היגב הקבל זה נכון אך קח בחשבון מה שכתבתי בסעיף 1 .
כל זרם חשמלי דרך מוליך כלשהו יחמם את המוליך ולא משנה מה זוית המופע של הזרם , גם זרם בזוית 90 מעלות השראי או קיבולי יחמם את המוליך לפי הנוסחא I^2*R !!! .אין קבל מושלם ז”א לכל קבל יש הפסדי חום פנימיים להערכתי סדר גודל של 0.2-0.3 ואט לכל קוו”אר לדוגמא :
קבל של 100 קוו”אר יהיו עליו הפסדים של 20-30 ואט ולכן הזרם שהוא מפיק הוא לא קיבולי טהור אלא קרוב מאוד לקח בוא נגיד זווית מופע של 89 מעלות .חימום כזה של 20-30 ואט זה חימום שהקבל מתוכנן אליו ואין לו בעיה לעבוד שנים כך כל עוד לא יופעלו עליו הגורמים שכתבתי בסעיפים למעלה .
מקווה שהסברתי מספיק טוב
שי
חווט משני זרם נעשה בצבע חום .
הארקת משני זרם נעשית בצבע צהוב -ירוק
מומלץ את הארקת אחד הצדדים של משני הזרם להאריק בנפרד לפס הארקות , כך אין תלות הארקה אחד בשני למרות שראיתי הרבה פעמים שרשור החוט הארקה .חווט משני זרם נעשה בצבע חום .
הארקת משני זרם נעשית בצבע צהוב -ירוק
מומלץ את הארקת אחד הצדדים של משני הזרם להאריק בנפרד לפס הארקות , כך אין תלות הארקה אחד בשני למרות שראיתי הרבה פעמים שרשור החוט הארקה .האם העובדה שאני מחבר את הארקת היסוד של המבנה המאופס למכולה לא מספיקה כדי להאריק את המכולה או שאני חייב בהארקה מקומית נפרדת בגלל שהמכולה מחוץ לטווח ההשפעה של הארקת היסוד של המבנה המאופס ?
האם העובדה שאני מחבר את הארקת היסוד של המבנה המאופס למכולה לא מספיקה כדי להאריק את המכולה או שאני חייב בהארקה מקומית נפרדת בגלל שהמכולה מחוץ לטווח ההשפעה של הארקת היסוד של המבנה המאופס ?
קובי שלום,
אתה צודק לחלוטין במקרה כמו שתיארת חיבור קבלים זה הדבר האחרון שיש לבצע ובטח חיבור קבלים ללא מסנן פסיבי כלשהו ( להרמוניה ספציפית או לטווח הרמוניות כלשהו) .
ממה שאני רואה במתקנים שלי שקריאת מקדם ההספק במונה חח”י די זהה למונה אנרגיה של המנועים העובדים עם ממירי תדר או למונה האנרגיה הכללי של המתקן ולכן נראה לי שהם לא מזהים את ההרמוניות .שי
