התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אריאל תודה
- אודה להפנות אותי לאיזשהו דף טכני, תקנה, תקן, חוק שבו יש התייחסות למה שכתבת.
- מה קורה אם יש העמסה של פי 3.8 (380%) למשך 45-60 עקב התנעה ארוכה של גלגל תמסורת גדול ע”י מתנע, איך ניתן לבדוק שאכן הכבל יכול לעמוד בכך ושהבידוד לא יעלה מעל 90 מעלות ?
היי עומרי
כניסת מים לחדרי חשמל היא לצערי כאב ראש גדול לכל מי שמתפעל מתקן
בנוסף למה שכתבת בנוגע לבטיחות הרשה לי לעלות עוד נושא שרוב האנשים מתעלמים ממנו והיא הלחות האדירה שמתפתחת בתוך חדר החשמל בתוך כמה ימים אם לא יודעים שחדרו מים, במצב זה הלחות עולה לכמעט 95% ולאט לאט אתה תתחיל לראות ירידה דרסטית בהתנגדויות הבידוד ובמידה ויש כמיכלים גופריתיים כמו חומצה גופריתית או שיכולים לפלוט גז של מימן גופריתי צפה גם להשפעה הרסנית של הציוד ובעיקר של ציוד האלקטרוניקה.
בהמשך למה שאריאל כתב יש לי עוד כמה עצות
- לבנות את חדרי החשמל גבוה, מעל מפלס הקרקע
- איטום משני הצדדים של צנרת הכניסה למבנה, יש גם פתרון של חברת roxtec או דומים לה
- לדאוג לשיפועים מסביב למבנה כולל מרזבי מזגנים וכו
- להכין עוקות (בור של 30 על 30 בעומק של 0.5 מטר בחדר חשמל) ברצפה עדיף ליד הכניסה לחדר וכמובן לדאוג לשיפועים לכיוון העוקות עם משאבה טבולה זמינה, בנוסף לשים רגש מים בעוקה, שמחוברת לסקאדה
- אם יש צנרת עם שוחות לצנרת הכניסה למבנה החשמל להכין בור חלחול בשוחות .
- לפני החורפים לעשות ביקורות של מרתפי חדרי החשמל, ואחרי גשמים לבדוק באופן יזום אם יש רטיבות בחדרי החשמל.
לצערי יש לי ניסיון רע מאוד עם חדירת מים לחדרי חשמל ובעיקר עם ההשפעות ההרסניות שלו על הציודים.
מקווה שעזרתי.
היי אריאל
במתח הריקם של המקור יכול לעלות עד לערך של 6-7% (מתח הקצר של השנאי) מעל מתח המקור כאשר מקדם ההספק שווה 1.
מתחים כאלה לא מזיקים לציוד מיתוג של 400 וולט שיודעים לעמוד ב690 וולט במצב רגיל.
היי power
התאורת לד לא גרמה לקיבוליות, הקבלים בלוח גורמים לקיבוליות.
פשוט יש לך קיזוז יתר במתקן, תנתק דרגה אחת או שתיים של קבלים והכל יסתדר.
היי משה
בצורה פשטנית כן.
ברמה קצת יותר גבוהה מההסבר הקודם מה שגורם להתנעה רכה בממיר תדר זה היכולת שלנו לשלוט בצורה ישירה על המומנט ע”י שליטה על היחס בין המתח לבין התדר (המתח נשלט כפי שציינתי ע”י אורך פתיחת הפולסים – ב-duty cycle והתדר נשלט ע”י כמות כל הפולסים החיובים והשלילים ביחס למחזור אחד – בנוסף מבצעים מדידה של הזרם על מנת לבצע חוג בקרה סגור על צריכת הזרם/בקרת מומנט (כאשר המנוע מתחיל לזוז הוא צורך יותר זרם=הספק).
ראה קישור לסרטון שיסביר לך את הנושא:
ברור לך שבעצם קיבלת יכולת לשלוט באופן מדויק על תזוזה (=מומנט) של המנוע ועל ההספק (=זרם).
היי שראל קודם אני לא אריאל.
מי אמר לכם ששנאי עם מיכל התפשטות מחזיק יותר זמן או שלא צריך להתעסק עם פיצוצי שמן, במידה ויש קצר בתוך השנאי אני מבטיח לך פיצוץ גם בשנאי אטום.
אני מניח שבמקרה השנאי שלכם הוא שנאי רשת על עמוד (אני מניח כי לא מתקינים שנאים מעל 630 קוא על עמוד זוית) אז השאלה היא לאן לחבר את ה-DGPT וכיצד לטפל בו.
היי שרון
עולם הבקרה מתפתח 10-15 שנים האחרונות בצורה מדהימה, הדעה האישית שלי ביחס למצב שהיה פעם שאנשי חשמל היו מבינים בעיקר בחשמל וקצת מאוד בבקרה, כיום 80% מאנשי חשמל חייבים להבין כבר לא מעט בבקרים ובתקשורת תעשייתית, ולדעתי בעתיד המצב יתהפך כאשר יידרש יותר הבנה בפיקוד ובקרה מאשר בחשמל בקרב מהנדסי החשמל. שים לב שכיום שכל ממסרי ההגנה למתח גבוה ו/או ממיר תדר הם כבר בקרים דה פקטו לכל דבר עם כניסות ויציאות I/O ופונקציות כמו בקרת PID או כתיבת תוכנה בבלוקים ומי שצריך להבין כיצד צריך לקנפג אותם או איך לחבר אותם לSCADA זה אנשי חשמל.
כיום עולם הבקרה מתחלק למס’ תחומים עם נגיעה לתחומים אחרים כגון תקשורת מחשבים, תקשורת בין בקרים באמצעות תקשורת תעשייתית, סייבר, מכשור, תהליכים אבל בסופו של דבר על מנת לפשט יש עולם של בקרת מבנה שיותר קרוב לעולם שלך ויש עולם של בקרה תהליכית שהוא הרבה הרבה יותר מורכב ויש עולם לא פחות מורכב שעוסק במערכות בקרה למנועים במערכות עם 3 צירים ויותר (מערכות סרוו ורובוטיקה).
מבחינת החברות שקיימות בישראל יש חברות שעוסקות בכל התחומים של הבקרה כמו אפקון ויש כאלה שיותר מוכוונות לבקרה תהליכית נניח קונטאל יש חברות שמשווקות גם את הבקר ולכן מעדיפות לכתוב תוכנה עליהם ויש חברות שאינם משווקות בקר אבל יודעות לכתוב על כמה סוגי בקרים החברות האלה נקראות אינטגרטורים לבקרה.
יש יתרון גדול להגיע לעולם הבקרה דווקא מעולם החשמל כי הוא הרבה יותר קרוב לעולם הבקרה מהעולם של האלקטרוניקה וחוץ מזה כתיבת התוכנה בבקרים מתוכנתים היא לא כמו כתיבת תוכנה בשפות כמו פייתון או C# וכדומה (למרות שיש חלקי אפליקציות שנכתבות ב- Structured text שהיא יותר קרובה לשפות תכנות שציינתי) ובנוסף חלק בסיסי של הפיקוד ב- Low level הוא בשימוש באביזרי החשמל כמו בורר 1-0-2 (אוטו- מופסק-יד שמחובר לבקר) ממסרי פיקוד, טיימרים וכו’
אחד הדברים שיותר מושכים בעולם הבקרה היא שצריך להבין הרבה מאוד תהליכים, כל כותב תוכנה יגיד לך שאתה צריך להכיר את התהליך עבורו אתה כותב את התוכנה ולכן יש פה מגוון של הרבה מאוד תחומים שאתה צריך להכיר.
כמו תמיד זה הכל שאלה של מה יותר מושך אותך.
ההמלצה של לקחת קורס בחשמל במקביל לחיפושי העבודה בתחום הבקרה היא מצוינת כך תוכל להרוויח מכל העולמות.
תלוי מה הספק שנאי ומהם מערכות העזר
יש הבדל גדול בכמות הבדיקות בין שנאי 800 קו”א אטום עם DGPT לבין שנאי 50 מו”א עם קירור מאולץ ומערכת לבדיקת גזים מומסים.
בגדול ככל שהספק השנאי (עלות גבוה יותר) גדל ככה יש יותר בדיקות קבלה או תקופתיות
יש בדיקות שאפשר לעשות עם ציוד בדיקה יחסית פשוט (מד התנגדות בידוד) ויש בדיקות כמו טאנגנס דלתא שצריך ציוד מיוחד.
לאריאל יש במצגות רשימת בדיקות, מפאת זכויות יוצרים אני לא מעלה.
היי משה
ניתן לבצע התנעה רכה עם ממיר תדר אך זה לא ייעודו המקורי, מהות השימוש של ממיר תדר היא שינוי התדר/מהירות של המנוע .לרוב במידה ונדרש אך ורק התנעה רכה ניתן לבצע שימוש במתנע רך או בשיטות אחרות.
מבחינת זרמי התנעה באמצעות מתנע רך ניתן להגיע לזרמי התנעה בערכים של 2.5-4 מהזרם הנומינלי של המנוע, כאשר מבחינת זרמי התנעה של ממיר תדר הערכים הם כ- 1-2.5 מהזרם הנומינלי.
הסבר כיצר ממיר עובד לא ניתן להסביר בפורום כזה כי זה יחסית מורכב אבל אני אנסה להסביר לך בפשטות ע”י הרחבה של הרעיון של שיטת ההתנעה של מתנע רך. התנעה באמצעות מתנע רך עובדת על עיקרון של מתח מופחת, במידה ומוכר לך חוק אום ברור לך ,במידה והעומס זהה אז אם יש פחות מתח אך יש גם פחות זרם.
ולכן במתנע רך תדמיין שיש “ברז” (=טרנזיסטור) ששולט על זמן הפתיחה היחסי במחזור (=duty cucle) של המתח שיש כניסה למתנע רך , מקווה שברור לך שהמתח האפקטיבי הוא סכום (=אינטגרל) של החלק היחסי באותו חלק של מחזור ולכן אם במחזור חיובי של 10 מילי שניה (סה”כ המחזור הוא 20 מילי שניה = 50 הרץ) הברז פתוח %50 מהזמן אז המתח האפקטיבי שהעומס “רואה” הוא הרבה פחות מהמתח בכניסה, ולכן ככל שמתקדמת ההתנעה הברז הזה נפתח יותר ויותר עד שהוא מגיע למתח הכניסה (=100%) בשלב זה לרוב נסגר מגען עוקף מתנע (מצורפת תמונה – להסבר על תהליך ההתנעה של מתנע רך).
אם הבנת אז עכשיו נעבור לממיר תדר (= זה הסבר קצת פשטני כי צריך ידע גם באפנון, התמרות, ואלקטרוניקת הספק ברמה גבוהה) נניח שבמקום שליטה על זמן פתיחת הברז יש לך יכולת לשלוט על אורך הפולס למנוע וכן למדוד את הזרם ולחשב המומנט (=בזמן התנעה נדרש יותר מומנט, והפוך כאשר בזמן הורדת מהירות נדרש פחות מומנט) מקווה שברור לך שהשליטה על המתח שמסופק למנוע היא הרבה הרבה יותר מדויקת כאשר יש לך חוג בקרה סגור ויכולת להגיב לשינוי זרם שהמנוע/עומס נמצא בו.
אם בא לך להתעמק בתאוריה שעומדת מאחורי שיטת עבודה של ממיר תדר – תסתכל בקישור הבא (זה די חומר קשה להבנה – https://www.youtube.com/watch?v=5x73LjZQ21o).
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
היי שראל
לצערי כנראה לא מלמדים אתכם כמו שצריך, אני מקווה שתבין ממה שכתוב למטה שחסר לך הרבה ידע בנושא
קיימים מס’ דרישות לבחירת כבל החשובים ביותר מבחינה חשמלית הם :
- עמידות טרמית
- עמידות בזרם קצר
- מפל מתח בסוף הקו
- מתח עבודה של הכבל
כאשר תחשב את זרם העבודה במתח גבוה תבין שבשנאים קטנים שפי שציינת העמידות הטרמית היא לא רלוונטית וגם מפל מתח במערכת מתח גבוה הוא לא רלוונטי , המרכיב החשוב הוא עמידות בזרם קצר, אתה צריך למצוא מהו הזרם קצר האופייני ברמת המתח שלך – ולחשב את עמידות המוליך ל-1 שניה.
אם עשית הכל נכון ברשת 22 ק”ו תגיע למסקנה שאתה צריך 3 כבלים חד גידים של 1×95 ממ”ר נחושת 18/30 ק”ו ואם אתה רוצה לבחור כבילה עם מוליכים מאלומיניום אז תצטרך 3 כבלים חד גידים של 1×120 ממ”ר 18/30 ק”ו.
צירפתי לך פה נתוני שנאיים (דרך אגב למה אטום ? עדיף לא אטום במקרה שלכם).
תהנו.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
שלום yaso
קיימת שיטה להתנעת מנוע ע”י שנאי עצמי, בעבר לפני השימוש באלקטרוניקה תעשייתית להפחתת מתח ההתנעה (הקטנת החלק היחסי של הduty cycle = מתנע רך) היה שימוש בהתנעת מנוע דרך שנאי עצמי – השיטה נקראה שיטת קורנדפור, להלן קישור:
https://en.wikipedia.org/wiki/Kornd%C3%B6rfer_autotransformer_starter
היי אריאל
בחלק של השנאי 161/36 ק”ו קצת טעיתי – להלן השאלה שוב
- שנאי של חברת חשמל בתחמ”ש 161/36 – 30 מו”א
לפי חח”י השנאי בתחמ”ש מחובר בקבוצת חיבורים של Dyn11 – כלומר כלפי רשת מתח גבוה 36 ק”ו השנאי הוא בכוכב עם הארקה ישירה – כיצד יחובר גנרטור מ”נ 0.4 אשר יסונכרן למתח 36 ק”ו, להבנתי השנאי מעלה מתח צריך להיות מחובר במשולש בצד 36 ק”ו על מנת לא להאריק את צד 36 ק”ו – אך במצב זה קיים הבדל בקבוצת החיבורים בין השנאי בתחמ”ש לבין שנאי מעלה מתח ? מה נכון ?
היי אריאל
תודה על תשובתך אבל לא כל הבנתי אודה לך אם תוכל קצת להרחיב בתשובתך, דיברתי עם מס’ מהנדסים ותיקים אך לא קיבלתי תשובה ברורה. – אולי אתה תוכל להציל את המצב.
- שנאי של חברת חשמל בתחמ”ש 161/24 – 45 מו”א
לפי חח”י השנאי בתחמ”ש מחובר בקבוצת חיבורים של YNd11 – כלומר כלפי רשת מתח גבוה 22 ק”ו השנאי הוא במשולש – האם גנרטור מ”נ 0.4 ק”ו עם שנאי מעלה מתח אשר יסונכרן למתח 22 ק”ו גם צריך להיות מחובר עם שנאי YNd11 ?
- שנאי של חברת חשמל בתחמ”ש 161/36 – 30 מו”א
לפי חח”י השנאי בתחמ”ש מחובר בקבוצת חיבורים של Dyn11 – כלומר כלפי רשת מתח גבוה 22 ק”ו השנאי הוא בכוכב עם הארקה ישירה – כיצד יחובר גנרטור מ”נ 0.4 אשר יסונכרן למתח 22 ק”ו, להבנתי השנאי מעלה מתח צריך להיות מחובר במשולש בצד 22 ק”ו על מנת לא להאריק את צד 22 ק”ו – אך במצב זה קיים הבדל בקבוצת החיבורים בין השנאי בתחמ”ש לבין שנאי מעלה מתח ? מה נכון ?
בתודה מראש.
