Tuvialev

בנוסף לרציפות הארקה: ההגנה בתנאי אמת תלויה בתגובת המכלול של מוליך ההורדה וההארקה לאימפולס ואינה ניתנת לכימות באמצעות מדידת התנגדות אומית בלבד. לא חוק החשמל ולא תי 1173.1 חלים או מתיחסים לנושא זה. באשר למוליך ההורדה: השראות המוליך דומיננטית יותר מההתנגדות וזו למשל הסיבה שאין הצדקה לחיבור מוליך הורדה מנחושת לראש התורן וניתן להסתפק בחיבור אל בסיס התורן. קוטר התורך מספק השראה קטנה משמעותית ממוליך נחושת דק ולכן אימפולס ברק ירד בעיקר דרכו למרות שהתנגדותו האומית יכולה להיות גבוהה מזו של מוליך מקביל עבה מנחושת. בנוסף, מסלול עקלתון של מוליך הורדה משפיע משמעותית על התגובה לאימפולס מבלי שגם זה מתבטא בהתנגדות רציפות. באשר למערכת ההארקה: תגובת הארקה לאימפולס ברק אינה לינארית (היא תלויה בעוצמת הזרם) ואף משתנה בזמן האימפולס. בשנים האחרונות מקובל שאימפדנס הארקה נמוך משיגים באמצועות רדיאלים מוארקים המתרחקים מבסיס המבנה. מדידה נכונה יש לבצע עם מחולל אימפולס. זו מדידה מורכבת. אינני יודע מה הקריטריון לתוצאה תקינה. מקובל שמסתפקים בהתקנה לפי כללים נכונים ללא מדידה, או שמסתפקים במדידה אחת לאישור מודל אופיני עבור התקנות דומות רבות (מפעיל סלולארי למשל). תוכל למצוא הנחיות מדידה ב ANSI/IEEE Std 81. גרסאות עדכניות ניתן לרכוש. גרסאות ישנות יותר זמינות להורדה חופשית בחיפוש באינטרנט. ישראל אינה נחשבת לאיזור מוכה ברקים ולכן קצת קשה להשיג מומחים לנושא.