פורום חשמל
- לנושא זה 18 תגובות,8 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 2 שנים, 6 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
קודם כל רציתי לציין שקראתי את המצגת בעניין ועדיין לא מצאתי תשובה.
הגנה על מתקן בשיטת IT מחייבת מעבר למשגוחן פס הארקות שאליו מחוברים כל האביזרים המתכתיים ופס זה מחובר אל האדמה וגם אל המשגוחן.
במטוס או בספינה אני מבין אין אפשרות לחבר את פס הארקות לאדמה אז מחברים לגוף המתקן.
ובמתקן רפואי מחברים את הפס גם לאדמה.
אני לא מבין למה צריך לחבר אותם להארקה אם בכל מקרה המתח צף.השערות שלי הן:
1. במקרה של פריצת בידוד בין הצד המשני לראשוני – הארקה זו תשמש כהארקת הגנה.
2. האדמה היא נקודת ייחוס בכדי שהמשגוח בכלל יעבוד.אשמח לתגובתך.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
אריאל שלום
בהמשך לשאלתו של ערן אשמח אם תתייחס לשאלה הבאה:
האם יכול להתפתח מתח על מכשיר המוזן מזינה צפה ?
לדעתי התשובה במקרה שאין תקלות במיתקן לא יתפתח.
מצב של התפתחות מתח יכול להיות במקרה של תקלה ראשונה במיתקן לדוגמא כאשר יש קצר בין אפס לארקה ואז יש למעשה כמעין הארקת שיטה ואז בקצר שני יתפתח מתח וחישמול.
האם זה נכון?אכן צדקת.
במקרה של קצר לגוף במתקן המוזן בזינה צפה מקבל הגוף את פוטנציאל הפזה התקולה. אול, אדם הנוגע בעת תקלה בבידוד באחד ממכשירי החשמל או במוליך חי במתקן המוזן בזינה צפה, אינו נמצא בסכנת חשמול, היות והמתקן ניזון ממקור זינה מופרד ללא הארקת שיטה וגוף האדם אינו סוגר במקרים הנ”ל מעגל.
במקרה של תקלה ראשונה בבידוד אין הפסקה באספקת החשמל אלא ניתנת התראה בלבד.
בעת ירידה בערך הבידוד במתקן המוזן בזינה צפה, ניתן לסיים את הפעולה החיונית ללא הפסקה, בניגוד למתקן המוזן ממקור בהארקת שיטה שבו קצר לאדמה גורם לניתוק הזרם במתקן החשמל. כמו כן נמנעת זרימת זרם תקלה והופעת ניצוץ, החשובים במיוחד במקומות בהן קיימת סכנת פיצוץ או שריפה.
ניתן לקבל התראה בשלב מתקדם על תחילת ההתפתחות של ליקוי בבידוד של המתקן בשל בלאי או לחות.
אם מתקבלת התראה, לא מטפלים בתיקון התקלה תוך זמן קצר עלולה להתפתח תקלה שניה שתגרום למצב מסוכן ולהפסקת המתקן בשל קצר בין מופעי או קצר בין מופע לאפס.ערן שלום.
שאלת שאלה מהותית מאוד שמטרידה רבים מאוד האם נדרש להאריק את פס המגן שמאחד את מוליכי המגן. בתקנות החשמל כתוב “היתה ההתנגדות בין ההארקה האמורה לבין המסה הכללית של האדמה פחות מאשר 5 אוהם, יכול שסף ההתרעה של
המשגוח יהיה כלשהו: היתה התנגדות כאמור מעל 5 אוהם או שלא נמדדה כלל, יתריע המשגוח כאשר התנגדות הבידוד תרד מתחת לערך של ±15 100 אוהם לוולט: המתח הקובע הוא המתח בין המוליכים במיתקן חד־מופעי או המתח בין
מופע לנקודת האפס במיתקן תלת־מופעי. לכן לכאורה יש להאריק את פס המגן במתקן המוזן בזינה הצפה. למעשה אין ממש הצדקה להאריקו חוץ מאשר פריצה בין המקור שלפני ההפרדה לגוף או צרכן שלאחריה.
לסוגיה זו נדרשה לאחרונה גם ועדת הפירושים בין היתר ביוזמתי. בשורה התחתונה יש מקרים שבהם אין צורך להאריק את פס המגן.
תוכל למצא את הפסיקה בקישור הבא: http://www.iec.co.il/Electrici…../02-21.pdfשלום אריאל,
לאחר שיעורנו האחרון בקורס, עברתי שוב ושוב על התקנה הנ”ל ועל המצגת, ולא הצלחתי להבין בכלל את הקשר שבין סף 5 אום לבין כיול או אי כיול המשגוח. למה זה כל כך משנה?
תודה,
איילאייל שלום וברוכה הצטרפותך לפורום.
כזכור לך נקבע ערך להתנגדות אלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה.
על פי רוב (למעט מתקנים מאופסים) משתמשים בערך של 5 אום לאפיון התנגדות אלקטרודה.
התקנה מפרטת כי מהם כללי כוונון המשגוח בין אם התנגדות האלקטרודה קטנה מ-5 אום, גדולה מערך זה, או בלתי ידועה.
אין כל משמעות לערך ועל כך פסקה ועדת הפירושים בחומר במצגת ובקישור מעלה.
בקיצור!!! אין חשיבות להתנגדות האלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה.לא הבנתי ושואל , מהי התנגדות אלקטרודת הארקה אם זו נדרשת? והאם האלקטרודה הכרחית?<br /><br />
שלום
בזינה צפה במתקן נייח קיימת חובת ההארקה.
במתקן נייד (כלי רכב) אין אפשרות כזו.
הסיבה להארקה היא יחוס לאדמה ובכך יגלה המשגוח גם בעיה בבידוד כבל ביחס לאדמה לא רק לגופים מתכתיים.
צהריים טובים,
במידה וישנו קצר בין אחת הפאזות לאדמה (במתקן תלת פאזי המוזן בשיטה צפה ), מה לגבי שאר הפאזות?
האם המתח שלהם עולה למתח שלוב ?בנוסף, ישנם מתקנים שהם מותקן מפסק מגן בנוסף להגנת זינה צפה )- האם יש סלקטיביות בין שתי ההגנות? מה התכלית של הוספת הגנה נוספת והאם יש חובה בכלל – שמתי לב שבמתקנים רפואיים העניין בולט.
תודה מראש.
1. אכן נכון. במתקן תלת מופעי המוזן בזינה צפה כאשר מתרחש קצר חד מופעי לאדמה, עולים מתחי הפזות התקינות למתח שלוב כלפי האדמה. המתחים השלובים אינם משתנים וכן גם המתחים כלפי האפס. במתקנים רפואיים עושים שימוש בשנאים חד פאזיים בלבד, כך שמצב זה לא רלוונטי עבורם.
2. לא מתקינים מפסק מגן במתקן הניזון בזינה צפה. בעיקרון הוא לא מגן מפני התחשמלות או חישמול לכן אין בו צורך ואין סיבה להתקינו. יתכנו מצבים נדירים בהם בשל פילטרים המכילים קבלים שמחוברים בין הפאזות לאדמה, מפסק המגן יפסק במקרים של חשמול או התחשמלות ושם יש הגיון כלשהו להתקין מפסק מגן. אני חוזר ומדגיש. לא מתקינים מפסק מגן במתקן המוגן בזינה צפה להגנה בפני חשמול או התחשמלות!!!
שלום אריאל וחברי הפורום ,
כמה שאלות לגבי זינה צפה נוספות –
- בעקבות העובדה שכלל הגופים המתכתיים המוגנים בזינה צפה מוגנים ע”י פס הארקות שמוארק לפס השוואת הפוטנציאלים אני הייתי שמח להבין חשמלית את המסלול במידה של קצר בין פאזות / פאזה לאפס או אחד מבין המוליכים הללו בקצר לגוף … האם ניתן לומר שלא משנה איזה קצר (קצר בין המוליכים או לאדמה) יהיה לנו אז נקבל שהיחוס להארקה הוא המדד לכך שהתנגדות הבידוד היא נמוכה יותר ? … כלומר זרם למשל בקצר בין פאזה לגוף ומשם להארקה ולצד הראשוני של שנאי המבדל יעצר שם בעצם בעקבות העובדה שהמתח הוא צף בעצם , האם הבנתי נכונה ?…
- ומה קורה בקצר בין שני מווליכים למשל בין פאזות במתקן תלת פאזי או במקרה של בין פאזה לאפס במקרה של מתקן חד פאזי למשל ..
- רשמת אריאל קוודם לכן שיש להאריק את פס המגן במתקן המוזן בזינה הצפה (דרך הפהפ לפי מיטב הבננתי עד כה) ולמעשה אין ממש הצדקה להאריקו חוץ מאשר פריצה בין המקור שלפני ההפרדה לגוף או צרכן שלאחריה ואשמח לדעת גם כאן מה עניין המסלול של הקצר במקרה של קצר בין הצד הראשוני לשניוני של השנאי כי אז הפס יהווה כמין הארקת הגנה … אשמח לדעת לגבי מסלול הזרם במקרה זה .
תודה רבה ושבוע טוב
זינה צפה היא זינה רגילה לחלוטין רק נקודת הכוכב של המקור אינה מיוחסת לאדמה.
לפיכך קצר בין מופעים מתנהג כמו כל קצר בין מופעים במתקן מוארק ודינו להפסק באמצעות המבטחים.
הסיבה להארקת פס המגן היא כפולה:
1. השוואת פוטנציאלים במתקן כולו.
2. במקרה של מקור נפרד מהצרכן וכבלים מונחים על הקרקע, בין המקור לצרכן, הארקת פס המגן תאפשר זיהוי של פגם בבידוד בכבלי ההולכה המונחים על הקרקע.
תודה רבה אריאל היקר ..
לא כל כך הבנתי את ההסבר שלך לגבי העניין של החיבור של פס הארקות לפהפ , הרי אם הפס הארקות אליו מחוברים הצרכנים בצד השניוני של שנאי המבדל מחובר לפס הארקות אז בזמן תקלה הזרם יזרום דרך הפס הארקות ולכיוון הפהפ ויעצר בעצם בשנאי המבדל ? כי אחרי הכל המתח הרי הוא צף כמו שעמיתיי לפורום ציינו קודם לכן… אבל עדיין אשמח להבהרה נוספת לגבי מסלול הזרם בעת תקלה בצרכן המוזן דרך השנאי מבדל..
2. אשמח אם תוכל לתת דוגמה דרך תמונה שתוכל להמחיש לי את העניין.
שוב תודה רבה
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.