אריאל שלום.
באחת התשובות בפורום מצאתי את תשובתך זו:
“שיטת ההגנה בפני חשמול הנהוגה בישראל הינה איפוס TN-C-S. כאשר השנאי צמוד למבנה או נמצא בתוכו אין מנוס אלא להשתמש בשיטת TN-S היות ולא ניתן ליישם הפרדת הארקות וזרמי אפס יזרמו דרך מוליכי ההארקה או מערכת ההארקה.”
לא הבנתי את המילים “היות ולא ניתן ליישם הפרדת הארקות וזרמי אפס יזרמו דרך מוליכי ההארקה או מערכת ההארקה”.
אודה לך באם תוכל להסביר זאת .
לכל אלקטרודת הארקה יש תחום השפעה. כלל האצבע- עומק האלקטרודה שווה לרדיוס של תחום ההשפעה סביבה.
כשאלקטרודה נמצאת בתחום השפעה של אלקטרודה אחרת, המשמעות היא שההתנגדות האדמה בין שתי הנקודות היא נמוכה מספיק כדי לאפשר לזרם משמעותי שיזרום דרך האדמה מאלקטרודה אחת לשניה, תופעה שאינה רצויה.
שלום
שיטת TN-C-S מבוססת על הזנה באמצעות מערך של 4 מוליכים (ברשת תלת פאזית) או 2 מוליכים (ברשת חד פאזית). החל מנקודת האיפוס (חיבור בין מוליך האפס בקו הזינה לפס השוואת הפוטנציאלים יהיו לאפס ולהארקה מוליכים נפרדים.
כאשר מקור הזינה סמוך למתקן המוזן והארקות המתקנים נמצאות בהשפעות הדדיות יש לקשר בין הארקות המבנים ולחבר את ההזנה באמצעות מערכת של 5 מוליכים כלומר שיטת TN-S.